הקוראן סורה 71 (תרגום רקנדורף)

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)

חזון נח^[1]

נגלה במיכ"ה ובו תשעה ועשרים פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) הן שלחנו את נח אל עמו, ונאמר: הזהיר את עמך טרם בואם העונש הנורא!

(ב) ויאמר: עמי! מזהיר גלוי אנכי לכם!

(ג) עבדו את ד', יראוהו ושמעו בקולי!

(ד) או יסלח לכם את חטאתיכם ויחכה לכם עד העת הידועה; כי בבוא העת הזאת לא יאחרה איש. לו תבינו זאת!

(ה) ויוסף עוד דבר: ד'! הן קראתי אל עמי לילה ויום; אמנם דברי אך הרבו את מרים!

(ו) ומדי קראי אליהם למען תכפר להם, שמים את אצבעותיהם באזניהם ומתכסים בשלמותיהם ומחזקים את לבם ולובשים זדון.

(ז) קראתי אליהם בגלוי

(ח) ודברתי אליהם בגלוי, והזהרתים בסתר.

(ט) ואומר: כפרו את פני אדונכם, כי חנון הוא!

(י) הוא יצו לכם את ברכתו מן השמים,

(יא) ויברככם בהון וזרע, ויתן לכם גנות ונחלי מים.

(יב) מה לכם, כי לא תחכו לטובת אלהים

(יג) אשר הפליא לברא אתכם?

(יד) הלא תראו, כי אלהים ברא שבעה שחקים זה ממעל לזה

(טו) וישם בהם את הירח לאור ואת השמש ללפיד?

(טז) אלהים הוציאכם מהארץ

(יז) וישיבכם אליה ויוציאכם מקרבה.

(יח) הוא שם לכם את הארץ כיריעה

(יט) למען תסחרוה שאננים.

(כ) ד'! הן ממרים את פי, וילכו אחרי המרבה להם הון וזרע לרעתם!

(כא) ויתנכל בו עמו,

(כב) ויאמרו איש אל אחיו: אל נא תעזבו את אלהיכם: את וד ואת סואע,

(כג) את ועוש, את יעוק ואת נסר^[2]!

(כד) האלילים האלה כבר התעו אנשים רבים; ובדבריך אך תוסיף על מרים.

(כה) ועל חטאתיהם טבענום^[3] במצולות ונשליכם אל אש הגיהנם.

(כו) אין להם עוור מבלעדי אל.

(כז) ויאמר נח. ד'! אל נא תשאיר איש מהבוגדים בארץ!

(כח) כי בהשאירך אותם ישגו את עבדיך, ויולידו דור בוגד וממרה.

(כט) ד'! כפר נא לי ולהורי ולכל הבאים אל ביתי, למאמינים ולמאמינות; והצמית כליל את הבוגדים!

הערות שוליים

1. שם החזון הזה מנח, אשר עליו מדובר בכל החזון
2. שמות האלילים הנעבדים לישמעאלים בימי מחמד. כבר ידוע, כי מחמד שם את דבריו בפי הנביאים הקודמים לו.
3. את דור המבול

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).