הקוראן סורה 96 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הדם הקפוא‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו תשעה עשר פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) קרא בשם אדונך, אשר ברא כל!
(ב) הוא ברא את האדם מדם קפוא.
(ג) קרא בשם אדונך הנשגב,
(ד) המלמד לאדם לכתוב בקנה הכתיבה,
(ה) ומורה את האדם את אשר לא ידע מקדם‏[2].
(ו) אך כל איש שוגה,
(ז) בראותו כי רב הונו.
(ח) אכן אל אדונך תשובו כלכם.
(ט) הראית את האיש‏[3] המונע
(י) את עבדנו מהתפלל אלינו?
(יא) הדמית בנפשך, כי הוא בדרך הטובה?
(יב) המדבר טוב הוא?
(יג) הלא ראית אותו בכחשו בנו ובסורו מאחרינו?
(יד) האיננו יודע, כי אלהים צופה אל כל?
(טו) אמנם אם לא יחדל הרע, נאחזהו בשערות ראשו,
(טז) בשערותיו הכוזבים והחוטאים!
(יז) אז יקרא אל אוהביו,
(יח) ואנחנו נקרא אל שומרי הגיהנם.
(יט) אל תשמע לקולו, כי אם השתחוה לאדונך וקרוב אליו!

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מהדם הקפוא הנזכר בו פסוק ב', והוא הראשון מכל חזיונות הקוראן, ונגלה למחמד במערה אשר אצל עמק מיכ"ה; עיין חזון ב', ק"צ"ז.
  2. ^ המלאך גבריאל, בהיראותו אל מחמד בפעם הראשונה, הראהו את הקורן ויצוהו לקרא בו; ויען מחמד: לא ידעתי ספר. ויאחזהו גבריאל בשערת ראשו וישליכהו שלוש פעמים ארצה, ומיד ידע מחמד קרוא בספר!!!
  3. ^ זה המצא דוד מחמד.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).