הקוראן סורה 60 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הנבחנת‏[1][עריכה]

נגלה במדינ"ה ובו שלוש עשרה פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) אתם המאמינים! אל תתרועעו אל אויבי ואל אויביכם‏[2], ואל תדברו אליהם טובות, יען כי בגדו באמת הבאה אליכם ויגרשו אתכם ואת הנביא על אמונתכם בד' אלהיכם. בצאתכם למלחמת אמונתי, למען הפיק רצון מאתי, ובכל זאת תעברו עמהם בברית, אני יודע את אשר תבחרו ואת אשר תגלו. איש מכם כי יעשה זאת, תעה מני דרך.
(ב) לו נמשלו בכם, כי אז יראוכם את שנאתם, וישלחו בכם את ידיהם ואת לשונותיהם לרע לכם; כי חפצם, למען תבגדו באלהים.
(ג) לא קרוביכם ולא בניכם יועילוכם ביום התקומה; הוא יפרידכם, כי הוא מביט אל מעלליכם.
(ד) קחו לכם למשל טוב את אברהם ואת האנשים אשר אתו. אלה אמרו אל עמם: נקיים אנחנו מכם ומאשר אתם עובדים מבלעדי אל; אנחנו בוגדים בכם; איבה ומריבה תהי בינינו, עד כי תאמינו באלהים האחד! ואל אביו אמר אברהם: הן אעתירה בעדך, אמנם לא אשיג דבר בעדך מאלהים. אדוננו! בך בטחנו; אליך ננוס לעזרה ואליך נשובה!
(ה) אדוננו! אל נא תנסנו ביד הבוגדים, וכפר לנו, כי עזוז אתה וחכם לב!
(ו) בהם לקח טוב לכם, למקוים אל ד' ואל היום האחרון; וגם אם תשובו מאחרי ד', אלהים עשיר ומהולל מאד.
(ז) אולי יכרת אלהים ברית אהבה ביניכם ובין אוהביכם; כי אדיר אלהים, חנון ורחום הוא.
(ח) לא ימנעכם אלהים מכרות ברית אהבה לאנשים אשר לא נלחמו בכם על אמונתכם ולא גרשוכם ממושבותיכם, כי אלהים אוהב את אוהבי שלום.
(ט) אמנם ימנעכם מכרות ברית אהבה לנלחמים בכם על אמונתכם ולמגרשיכם ממעונותיכם ולעוזרים את אויביכם; וכל מתרועע אליהם מחברת הבוגדים הוא.
(י) אתם המאמינים! בבוא אליכם מאמינות‏[3], בחנו אתהן! אלהים יודע את אמונתן. ואם תמצאו, כי מאמינות בכל לבבן, אל נא תחזירון אל הבוגדים! לא עוד ינשאו להן, ולא הן תנשאנה להם; אך השיבו להם את המוהר‏[4], ואז לא יהיה בכם חטא בקחתכם אתהן לנשים אחרי תתכם להן את מהרן.
(יא) אל תמנעו מנשיכם לנוס אל הבוגדים‏[5], אך תוכלו לבקש את מהרתכם, כאשר הם יוכלו לבקש את מהרם‏[6]. זה משפט ד', אשר שם לכם, כי הוא יודע כל וחכם לב. ואם תנוסינה נשיכם אל הבוגדים, ותקחו מהם שלל, החזירו ממנו למאמינים, אשר נשיהם נסו אל הבוגדים, את מהרם; יראו את ד', אשר אתם מאמינים בו!
(יב) אתה הנביא! בבוא אליך מאמינות, ותבטחנה אותך, כי לא תערכנה לאלהים אלהי נכר, ולא תגנבנה, ולא תנאפנה, ולא תמיתנה את בניהן, ולא תלכנה רכילות, ולא תחרושנה רע בידיהן או ברגליהן‏[7] ולא תמרינה את פיך; שמע בקולן, והעתירה בעדן אל אלהיך, כי חנון ורחום הוא!
(יג) אתם המאמינים! אל תתרועעו לעם המכעיס את ד', כי הם מכחשים בעולם הבא, כאשר הבוגדים האחרים מכחשים בתקומת יורדי בור.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין בחינת הנשים הנזכרת בו פסוק י'.
  2. ^ אל היהודים ואל הנוצרים.
  3. ^ נשים יהודיות או נוצריות אשר בלבן לחבק את דתכם.
  4. ^ אשר נתנו להן.
  5. ^ כלומר אם שביתם במלחמה יהודיות או נוצריות ולקחתם אתהן לכם לנשים.
  6. ^ בנוס נשיהם אליכם.
  7. ^ אל תאבדנה את הזנכם ולא תלכנה אל בתי אחרים.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).