הקוראן סורה 77 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון השלוחים‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו חמשים פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום

(א) במלאכים השלוחים זה אחר זה,
(ב) הקלים במרוצתם,
(ג) ומפיצים את מצות אדונם,
(ד) ומבדילים בין טוב לרע,
(ה) ומביאים את זכרון אלהים אל בני האדם,
(ו) לבשר טוב אל להזהיר;
(ז) נשבעתי, כי יקום דבר אל אשר הועד בכם!
(ח) ביום אסוף הכוכבים את נגהם,
(ט) בהבקע השמיים,
(י) בהטחן ההרים,
(יא) ובהעיד הנביאים;
(יב) מי היום המועד לזאת?
(יג) יום הפרידה‏[2]
(יד) ומי יודיעך את יום הפרידה?
(טו) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו‏[3]!
(טז) הלא הצמתנו את הבוגדים הקדמונים?
(יז) גם את הבוגדים, אשר אחריהם, נוליך בעקבותיהם.
(יח) כן נעשה לחוטאים.
(יט) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו!
(כ) הלא בראנוכם מטיפה סרוחה,
(כא) ונשימה אל מקום שאנן‏[4]
(כב) עד עת ידועה?
(כג) יש לאל ידנו לעשות זאת.
(כד) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו!
(כה) הלא שמנו את הארץ למעון,
(כו) לחיים ולמתים,
(כז) ונשם בה הרים גבנונים וחזקים, ונשקכם מהם מים קרים?
(כח) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו?
(כט) אלהים יאמר אליהם: לכו אל הגיהנם, אשר כחשתם בו!
(ל) לכו אל צל העשן העולה בשלושה עמודים!
(לא) לא יועילכם הצל הזה, ולא יצילכם מלבת הגיהנם!
(לב) הלהבה הזאת תשליך מקרבה ניצוצים גדולים כמגדלים,
(לג) כגמלים צהובים.
(לד) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו!
(לה) לא יהיה להם פתחון פה,
(לו) ולא יכסו את פשעיהם.
(לז) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו!
(לח) זה יום הפרידה, אשר בו נקבץ אתכם ואת הדורות הקדמונים.
(לט) אם תוכלו להתחכם בנו, התחכמו!
(מ) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו!
(מא) אך יראי ד' ישבו בצללים על מעינות מים;
(מב) שם ישיגו את אות נפשם;
(מג) ואלהים יאמר אליהם: אכלו ושתו כאות נפשכם! זה פרי מעליליכם.
(מד) כן ניתן שכר למישרי לכת
(מה) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו!
(מו) אתם הבוגדים! אכלו והתענגו עוד מעט!
(מז) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו!
(מח) בהאמר אליהם: כרעו! אינם כורעים.
(מט) אוי ביום ההוא למכחשים באותותינו!
(נ) באי זה זכרון אחר הקורן הזה תאמינו?

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין השלוחים הנזכרים בו פסוק א'
  2. ^ אשר בו יפרדו הצדיקים מהרשעים.
  3. ^ המאמר הזה חוזר עשר פעמים בחזון הזה
  4. ^ אל רחם אמכם

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).