הקוראן סורה 76 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון האדם‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו שלושים ואחד פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום

(א) הלא כלו ימים רבים‏[2] על בן האדם, אשר בהם לא נזכר שמו?
(ב) הן בראנו את האדם מטיפות מתערבות, וננסהו, וניתן לו אוזן שומעת ועין רואה,
(ג) ונדריכהו בנתיב היושר; המודה יודה והבוגד יבגוד.
(ד) לבוגדים הכנו עבותות וענקי ברזל ואש הגיהנם.
(ה) והצדיקים ישתו כוס יין מהול במי מעין הכאפור‏[3].
(ו) אך עבדי ד' ישתו מהמעין הזה, ויוכלו לעשות ממנו תעלות אל כל אשר יחפצו;
(ז) יען כי שלמו את נדריהם וייראו את היום המפיק רעה‏[4],
(ח) ויפרסו את לחמם לאביון מאהבת ד', ליתומים ולשבויים,
(ט) ויאמרו אליהם: אנחנו מכלכלים אתכם מאהבת ד'; לא נבקש מכם שכר או תודה!
(י) אנחנו יראים מאת אדוננו את היום הנורא והעצום.
(יא) לכן יסיר אלהים מהם את פחד היום הזה, וילביש את פניהם צהלה ורנה.
(יב) וינחילם על חכותם לו גנות ובגדי משי.
(יג) שם ישכנו על מטות שן, ולא יכם שרב ושמש.
(יד) העצים יטו אליהם את צלליהם, ופרים יקרב אל פיהם;
(טו) ומשרתיהם יושיטו להם גביעי כסף, גדולים כאות נפשם,
(טז) וצנצנות כסף לבן כזכוכית.
(יז) בהם ישתו כוסות יין מהול במי זנגביל‏[5],
(יח) שאובים במעין ושמו סלסביל.
(יט) בחורים, עומדים לעד ביפים, ישרתום; בראותך אותם תדמה בנפשך, כי פנינים הם.
(כ) ובכל אשר תראה שם, תביט אל נעימים ותפארת גדולה.
(כא) בגדיהם משי ירק ובוץ, מרוקמים זהב וכסף, ואלהים ישקם משקים זכים,
(כב) ויאמר אליהם: זה גמולכם ופי מעשיכם הטובים!
(כג) הן שלחנו אליך את הקוראן חזון אחר חזון.
(כד) חכה למשפט אדונך, ואל תשמע הקול חוטא ובוגד!
(כה) וזכור את שם אדונך בוקר וערב,
(כו) וגם בלילה; השתחוה לו ופארהו בקצת הלילה!
(כז) האנשים האלה בוחרים בחיי החלד, ולא ידאגו ליום הכבד והנורא.
(כח) אנחנו בראנום ונחזק את זרועותיהם; לו נחפוץ, נשים דור אחר תחתיהם.
(כט) הספר הזה זכרון הוא; וכל החפץ בו, הולך בדרך אדוניו.
(ל) אך לא תחפצו בו בלתי ברצון ד', כי הוא יודע כל וחכם לב.
(לא) הוא יוליך אל רחמיו את הישר בעיניו, ולבוגדים הכין את העונש הנורא.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין האדם הנזכר בו פסוק א'
  2. ^ בתשעה ירחי לידה
  3. ^ בגן העדן
  4. ^ לבוגדים: וזה תחיית המתים.
  5. ^ Jngwer, zingiber המשקה הזה ערב מאד לישמעאלים.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).