הקוראן סורה 41 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון המבוארים‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו ארבעה וחמשים פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) ח' מ'‏[2] נגלה לך מאת הרחמן והרחום.
(ב) ספר, אשר אותותיו מבוארים, והוא הקוראן בלשון ערבית להורות את חכמי לב,
(ג) לבשר טוב ולהזהיר; אך רב האנשים ישובו מאחריו ולא ישמעוהו.
(ד) הם אומרים: השמן לבנו ואזננו כבדה משמעו את קריאתך; מסך ביננו ובינך; עשה כטוב בעיניך ואנחנו כטוב בעינינו!
(ה) אמור: אינני כי אם בשר כמוכם; אכן גולה לי, כי אלהיכם אחד; לכן הכונו לקראתו וכפרו את פניו! אוי לעובדי אלילים,
(ו) אשר לא יתנו צדקה ויכחשו בעולם הבא!
(ז) ולמאמינים ולעושה טוב יש שכר אין קצה לו.
(ח) אמור: התכחשו באלהים, אשר ברא את הארץ ביומים‏[3]? התדמו אליו אלהי נכר? אך הוא אדון העולמים!
(ט) הוא שם בארץ הרים גבנונים ממעלל ה, ויברך אותה, וישם בקרבה מאכל לכל חי בארבע ימים, להמציא טרף לכל מבקשיו.
(י) ויפן אז אל השמים בעודם קיטור‏[4], ויאמר אליהם ואל הארץ: בואו מלבבכם או לנגדכם‏[5]! ויענו: נבוא מלכנו.
(יא) וימתחם ביומים לשבעה רקיעים ויתן חק לכל שמים; ונענד את הרקיע בנרות, ונשים להם משמרות; כה יעץ העזוז והחכם.
(יב) ואם ישובו מאחריך, אמור: אני מזהירכם את גמול אנשי עאד, תמוד.
(יג) בבוא אליהם שלוחינו מכל פנה לאמר: אל נא תעבדו אחר מבלעדי אל! ענו: חפץ ד' לשלוח שלוחים, כי אז שלח מלאכים; איננו מאמינים בשליחותכם~
(יד) גם אנשי עאד התנשאו בארץ בלא משפט ויאמרו: מי אדון לנו בעז וחיל"? הלא ראו, כי האלהים, אשר בראם, חזק מהם? כן בגדו באותותינו.
(טו) ונשלח עליהם ביום אידם רוח קשה, למען הטעימם את ענשם עוד מדי חיותם בתבל; אך גמול העולם הבא גדול ממנו, ואין עוזר למו.
(טז) גם דמינו להנחות את אנשי תמוד, אך הם בחרו בסנורים מהדרך הטובה, וישבעו בחרפה וברעה על פעלם.
(יז) אך את המאמינים ואת יראי אלהים הצלנו.
(יח) ביום ההוא נקבץ את אויבי אלהים ונשליכם אל אש הגיהנם.
(יט) בבואם שמה משמע אזנם ומראה עינם וכל בשרם‏[6] יעידו על מעלליהם.
(כ) אז יאמרו אל בשרם: מדוע העידותם בנו? יענו: האלהים הנותן שפה לכל היקום משיח אותנו; הוא בראכם מאז, ועתה הושבתם אליו.
(כא) לא היה לאל ידכם להעלים את מעלליכם, עד כי משמע אזנכם ומראה בשרכם לא יוכלו להעיד בכם; הדמיתם בנפשכם, כי לא ידע אלהים את רב מעלליכם?
(כב) דמיון לבכם, אשר בדאתם באלהים, השיאכם, ויורידכם אל גדודי שחת.
(כג) הן יחכו! אש הגיהנם מדורם תהיה, ואם יקראו לו יענו.
(כד) הן נתנו להם לריעים את השדים אשר השיאום על אשר בידיהם ועל אשר תחתיהם‏[7] ויקם להם דברנו אשר דבּרנו אל האנשים אשר היו לפניהם ואל השדים, כי יספו יחד.
(כה) הבוגדים אומרים: אל תשמעו בהקרא הקוראן, כי אם צעקו בקול גדול למען תעז ידכם‏[8]!
(כו) הן נטעים את הבוגדים עונש גדול,
(כז) ונשיב להם את גמול מעשיהם הרעים.
(כח) זה גורל אויבי אל; מושבם יהיה באש הגיהנם; לעד ישבו שם, עקב אשר מאסו באותותינו.
(כט) אז יאמרו הבוגדים: אדוננו "הראנו נא את השנים מהאנשים ומהשדים אשר הסיתו אותנו, למען נשימם תחת רגלינו ונרמסם!
(ל) ואל האומרים "ד ' הוא אדוננו" ומטיבי צעד ירדו המלאכים‏[9] ויאמרו: אל תיראו ואל תתאבלו! שישו על גן העדן אשר הוכן לכם!
(לא) אנחנו מושיעיכם בעולם הזה ובעול הבא; שם תנחלו את שאהבה נפשכם ואת כל חפציכם.
(לב) הבשורה הזאת לכם מאל חנון ורחום.
(לג) ומי מיטיב לדבר מהאיש הקורא את בני האדם אל אלהים ועושה טוב ואומר: אני מהמשלימים?
(לד) הטוב והרע לא ישוו איש אל אחיו; לכן המיר אתה רע בטוב, ואויבך יהיה לך נאמן‏[10].
(לה) אולם אך הסובלים וטובי לבב ישיגו זאת.
(לו) ואם יסיתך השטן, נוס לעזרה אל ד', כי הוא שומע ויודע כל.
(לז) הלילה והיום, השמש והירח אותות גבורתו המה; אך אל תשתחוו לשמש או לירח, כי אם השתחוו לאלהים אשר בראם, אם בלבכם לעבדהו!
(לח) ואם יגאה לבם מעבדהו, המלאכים העומדים סביביו יפארוהו לילה ויום בלי הפוגות.
(לט) גם זה אות: האדמה, אשר אתה רואה שממה,תגל ותפרח בהורידנו עליה מטר. המחיה אותה יחיה גם את המתים, כי הוא אדיר על כל.
(מ) המוציאים דבה על אותותינו לא נסתרו מנגד עינינו. מי משניהם טוב, האיש אשר יושלך במו אש או השאנן והשלו ביום התקומה? עשו כטוב בעיניהם! הוא רואה את כל מעלליכם.
(מא) גם מכיר הוא את הבוגדים בזכרוננו הבא אליהם, בספרנו הנשגב.
(מב) לא יגיע ההבל אל ספרנו לא מפניו ולא מאחוריו, כי חכם לב ואדיר שלחהו.
(מג) לא יאמרו אליך כי אם את אשר אמרו אל הנביאים אשר היו לפניך; הן חנון ורחום אלהיך, אך נורא הוא ביסרו.
(מד) לו גלינו את הקוראן בלשון זרה, כי אז אמרו: אם לא יבאר לנו את אותותיו בלשוננו, לא נאמין בו; הערבי ידבר בלשון זרה? אמור: קו הישר והצלה הוא למאמינים. אמנם כבדה אוזן הבוגדים ועינם טוחה מראות; הם נמשלו כאיש הנקרא ממקום רחוק‏[11].
(מה) למשה נתנו את הכתב ויריבו בו; לולי יצא הדבר מאת אדונך, כי אז כבר הוכח ביניהם; לכן עוד מריבים איש את אחיו.
(מו) כל עושה טוב אשרי נפשו, וכל עושה עול לבדו ישר; לא יעשה אלהים עול לעבדיו.
(מז) הוא יודע את השעה האחרונה; לא יצא פרי מציצו, לא תהר ולא תלד אשה בלי דעתו; וביום שאלו אותם: איה אפוא אלהיכם, אשר דמיתם אלי: יענו: לא נוכל להעביד בזאת.
(מח) האלילים, אשר אליהם התחננו מקדם, נטשום; אז יבינו, כי אין מפלט למו.
(מט) לא יחדל בן האדם מהתאוות תאוה; אך בבוא עליו שואה יאבד כל תקוה.
(נ) וברחמנו אותו אחרי הצרה אשר באתו, יאמר: זאת נאוה לי; לא אירא את השעה הארחונה; ובשובי אל אדוני, אמצא טוב מזה! הן נגדי לבוגדים את אשר עשו, ונטעימם את העונש הנורא.
(נא) בהטיבנו לאיש יסור מאחרינו ויפנה אלינו עורף; ובבוא עליו צוקה ישוע אלינו.
(נב) אמור מה תחשבו? אם הקוראן מאלהים הוא, ואתם כחשתם בו, מי רע מסר מאחרי האמת?
(נג) הן נראם את אותותינו‏[12] בכל קצוי הארץ ובנפשותיהם‏[13], עד יוד להם כי אמת הוא‏[14]; האינם יודעים, כי אלהים יעיד על כל?
(נד) האינם מריבים, כי יום אחד יראו את פני אדוניהם? הלא יכיל את כל הדברים?

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה ממלת: מבוארים הנזכר בו פסוק ב'.
  2. ^ אולי האותיות האלה ראשי תיבות: חכאם מחמד כלומר: משפט מחמד.
  3. ^ בשני הימים הראשונים לבריאת העולם.
  4. ^ כלומר חושך.
  5. ^ ברצונכם או על כרחכם.
  6. ^ כל איבריהם. עיין לעיל חזון כ"ד, כ"ד.
  7. ^ כי יעשו רע ולא ייראו את יום הדין.
  8. ^ כלומר למען יכרח מחמד להחריש.
  9. ^ בשעת מיתה.
  10. ^ עיין משלי שלמה ט"ז, ז'.
  11. ^ אשר לא ישמע את קול הקורא.
  12. ^ מופתי הטבע.
  13. ^ ביסרנו אותם.
  14. ^ הקוראן.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).