הקוראן סורה 97 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)

חזון אלקדר[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו חמשה פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום

(א) אנחנו שלחנוהו[2] בליל אלקדר.
(ב) ומי יורך, מה הלילה אלקדר?
(ג) הלילה אלקדר טוב מאלף חדשים.
(ד) בלילה ההוא נשלחו המלאכים עם הרוח[3] ברצון אדונם, למען הורותך את כל הדברים.
(ה) הלילה הזה מפיק שלום עד עלות השחר.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ המלה הזאת מורה בלשון ערבית: המפואר, והישמעאלים קוראים כן את שם הלילה, אשר בו נגלה הקוראן למחמד, והוא ביום כ"ד לחודש רמצאן, כאשר בארתי לעיל חזון מ"ד, ב'.
  2. ^ את הקוראן.
  3. ^ גבריאל.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).