הקוראן סורה 8 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון השלל‏[1][עריכה]

נגלה במדינ"ה ובו ששה ושבעים פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום

(א) ישאלוך על השלל; ענה אותם: השלל לאלהים ולשלוחו. יראו את ד' והשלימו ביניכם ושמעו בקול אל ונביאו אם מאמינים אתם!
(ב) המטים את אזניהם בהזכר שם ד', והמחזיקים באמונתם בהודע להם אותותינו, והבוטחים בד'.
(ג) המתפללים ומפזרים מאשר נתנו להם; אלה הם המאמינים.
(ד) הם יעלו מעלה מעלה אל אדוניהם; להם כפרת עון ושפע ברכה מאת אדוניהם.
(ה) כהוציא אותך אלהיך מביתך‏[2] קצת המאמינים מרדו בך‏[3].
(ו) ויריבו עמך על האמת גם אם נודעה להם; וידמו בנפשם כי הוכנו לטבח נגד פניהם.
(ז) בהבטיחכם אל לתת בידכם אחד משני הצבאות, התאויתם לרשת את האחר רפה ידים‏[4]; אמנם אלהים חשב להקים את דברו ולשרש את גזע הבוגדים.
(ח) למען הקים את האמת ולהפר את השקר גם בהתקומם הבוגדים.
(ט) בהתפללכם אל אלהיכם ויאמר: הן אשלח לכם את מלאכי לאלפים אלה אחר אלה‏[5].
(י) לא עשה אל זאת כי אם לבשרכם טוב ולאמץ את לבכם. אין ישועה כי אם באלהים, כי עזוז הוא וחכם לב.
(יא) בהפילו עליכם תרדמה להשקיטכם‏[6], ויורד עליכם מטר מן השמים לטהרכם בו, להסיר מעליכם את טמאת השטן‏[7], לאמץ את לבותיכם ולחזק את רגליכם.
(יב) באמר אלהים אל המלאכים: אני עמכם לאזר חיל את המאמינים ולהביא מורך בלב הבוגדים; כרתו את ראשיהם וגדעו את אצבעותיהם‏[8]!
(יג) ויעשו כן על המרותם‏[9]את פי ד' ושלוחו; כל הממרה את פי ד' ושלוחו, לו אל קנא ונוקם הוא.
(יד) זה גמולכם; קחוהו‏[10]! אש הגיהנם תהיה למנה לבוגדים.
(טו) אתם המאמינים! בפגעכם בהמון הבוגדים אל תפנו אליהם ערף!
(טז) וכל הפונה אליהם ערף אם לא תשיבהו חמת המלחמה‏[11] או ישיבוהו אנשי מלחמתו, חרון אף ד' ישיגהו, וגיהנם יהי מושבו. מה קשה הדרך שמה!
(יז) לא אתם הכיתם בו‏[12]כי אם אלהים; ולא אתה השלכת‏[13]כי אם אלהים; למען נסות את המאמינים במסה גדולה, כי אלהים שומע ויודע כל.
(יח) זאת היתה למען הפר את ערמת הבוגדים.
(יט) התבקשו מופת‏[14]? הן בא אליכם! אם תחדלו‏[15], טוב לכם; אם תשובו‏[16] , גם אנחנו נשוב; לא יועילו אתכם חיליכם העצומים, כי ד' הולך עם המאמינים.
(כ) אתם המאמינים! שמעו בקול אל ושלוחו, ואל תשובו מאחריו אחרי שמעכם אותו!
(כא) ואל תהיו כאנשים האומרים: שמענו, ולא ישמעו.
(כב) בעיני אלהים נמשלו כבהמות החרשים והאלמים‏[17] אשר לא ישכילו.
(כג) לו ימצא אלהים דבר טוב בהם, יפקח את אזניהם; אמנם גם בפקחו את אזניהם ישובו מאחריו ויבגדו בו.
(כד) אתם המאמינים! הקשיבו לקול ד' ושלוחו בקראם אתכם אל אשר יחיכם‏[18], ודעו כי אלהים הולך בין כל איש ובין לבו‏[19], וכי תשובו אליו לעת מועד!
(כה) השמרו מהזדון‏[20], כי לא ישחית אך את החוטאים לבדם‏[21]; הן קנא ונוקם אלהיכם.
(כו) זכרו כי מתי מספר וקצרי יד הייתם בארץ ורכי לבב פן יכחידוכם האנשים‏[22]; ויתמך ויאמץ אלהים אתכם בעזרתו, ויפזר לכם את טובו למען תתנו לו תודה.
(כז) אתם המאמינים! אל תעקבו את אלהים ואת שלוחו ואל תשקרו באמונתכם באשר תדעוה!
(כח) דעו, כי הונכם וזרעכם אך מסה המה‏[23], ושכר גדול יש באלהים! אתם המאמינים! אם תיראו את ד' ישלח לכם פדות ויסלח לכם את עונותיכם ויכפר לכם כי גדולים רחמיו.
(כט) בהתנכל עליך הבוגדים לתפשך או להמיתך או לגרשך‏[24] וימתיקו סוד עליך, אלהים התחכם להם והוא הטוב מכל המתנכלים‏[25].
(ל) ובהקרא אליהם אותותינו‏[26] יאמרו: כבר שמענו זאת! לו נחפץ, נאמר לך כאלה; אין בו‏[27] כי אם משלים קדמונים.
(לא) ובאמרם: אלהינו! אם הספר הזה אמת הוא, המטר עלינו אבני אלגביש מן השמים או יסרנו בענש גדול!
(לב) לא אבה אל יסרם בעוד היותך בקרבם, יען כי התחננו לו‏[28].
(לג) לא היה על אלהים לרחמם, באשר סגרו את דלתות החרם‏[29], גם כי לא הפקדו עליו; רק ליראי אלהים הפקד‏[30]. אך רבם לא ידעו זאת.
(לד) ולא התפללו בבית התפלה כי אם חרקו שן ויספקו כפים‏[31]. הא לכם גמולכם על אשר בגדתם!
(לה) הבוגדים יפזרו את הונם להשיב את אחיהם מדרך אל; הן יפזרוהו! רעה תבוא עליהם וינגפו.
(לו) הבוגדים יהיו מאכלת אש הגיהנם.
(לז) למען הבדל בין הטובים ובין הרעים יצבר אלהים את הרעים אלה על אלה ויאלמם אלומה אחת וישליכם אל גיהנם; שם יספו.
(לח) אמר אל הבוגדים: אם ישובו מדרך פשעם, יכפר להם את אשר עשו; ואם יזידו, תבואם רעת הבוגדים הקדמונים.
(לט) הלחמו בהם עד תם המסה והורמה קרן האמונה; ואם ישובו, אלהים יראה את פעלם.
(מ) ואם ילחמו בכם, דעו כי אלהים מגנכם! הוא הטוב מכל המגנים והמושיעים.
(מא) דעו, כי בשללכם שלל לד' ולשלוחו החומש, ולקרובים וליתומים ולדלים ולעוברי דרך, אם מאמינים אתם באלהים ובאשר שלחנו לעבדנו ביום התשועה‏[32] אשר בו שני הצבאות התראו פנים; אלהים אדיר על כל.
(מב) בחנותכם בעבר הנהר והאויב ממולכם ורכבו מאחוריכם, התפרדתם בהמתיקכם סוד יחד‏[33]; אמנם עצת ד' עמדה.
(מג) למען יתבוננו המתים במלחמה ואשר עודם בחיים, כי אל שומע ויודע כל.
(מד) אלהים הראך בחלום את האויבים מתי מספר; לו הראך אותם חיל עצום, כי אז נמס לבבכם ותמרו את פיו‏[34]; אמנם אל הצילכם, כי הוא יודע את כל חדרי בטן.
(מה) בקרבכם אל המלחמה הראכם אותם מתי מספר, וכן הייתם בעיניהם, למען יקים אל את דברו; ואל אלהים ישובו כל הדברים‏[35].
(מו) אתם המאמינים! בפגעכם בחיל הבוגדים אמצו את לבבכם וזכרו את ד' למען תצליחו!
(מז) שמעו בקול ד' ושלוחו ואל תמרו את פיו, פן ירך לבבכם ותנגפו! חכו לד' כי הוא הולך עם המחכים.
(מח) ואל תהיו כאנשים אשר הזידו לעזב את בתיהם למען הראות לבני האדם‏[36]! הם סרו מדרך הטובה, ואלהים יודע את אשר עושים.
(מט) השטן הסיתם אל מעלליהם באמר אליהם: לא תנגפו ביום הזה, כי אנכי מגן לכם! אך בהערך המלחמה נסג אחר על עקביו‏[37] באמר: נקי אנכי מכם‏[38] , כי אני ראה את אשר לא תראו‏[39]; את האלהים אני ירא, כי קנא ונוקם הוא.
(נ) ויאמרו החנפים ורכי הלבב‏[40]: האמונה פתתה את האנשים האלה‏[41]! אמנם כל הבוטח בד' לו אל גבור ורחום הוא.
(נא) לו תראה בהנגף הבוגדים תחת יד המלאכים המכים את פניהם ואת גיויהם באמרם: קחו את גמול אשכם‏[42]!
(נב) זאת היתה להם על מעשה ידיהם; אלהים לא יעשה עול לעבדיו.
(נג) הם כחשו באותות אל כעס פרעה וכאנשים אשר היו לפניהם; ויכחידם אלהים על מרים, כי קנא ונוקם הוא.
(נה) אלהים לא יסיר את חסדו מעם, עד כי זה יהפך את לבו‏[43], כי אל שומע ויודע כל.
(נה) גם עם פרעה והאנשים אשר היו לפניהם כחשו באותות אלהיהם; ונכחידם על מרים, ונצף את עם פרעה, כי כלם חוטאים היו.
(נו) הבוגדים והמכחשים באל נמשלו בעיניו כבהמות.
(נז) האנשים אשר כרת להם ברית אהבה ויפירוה בכל עת ולא יראו אלהים.
(נח) אם תגבר ידך עליכם במלחמה, פזרם, למען יזכרהו דור נולד!
(נט) ואם תירא כי גוי אחד יבגוד בך, עשה לו כפעלו‏[44], כי לא אוהב אל את הבוגדים.
(ס) ואל ידמו בנפשם הבוגדים כי ימלטו; לא ינקו!
(סא) התאזרו לנגדם כפי יכלתכם באיש רגלי ובפרשים למען הפיל אימה על אויבי אל ועל אויביכם ועל אחרים זולתם אשר לא נודעו לכם כי אם לאל. כל אשר תפזרו מהונכם בגלל מלחמת אל, יושב לכם; לא יעשה לכם עול.
(סב) ואם שלום יענוך, השיבם שלום; ובטח בד', כי הוא שומע ויודע כל.
(סג) ואם ירמוך, אלהים יריב ריבך; הלא הוא מאזרך חיל עם המאמינים אשר קשר את לבם? לו פזרת את כל אוצרות התבל, לא קשרת את לבם; לא קשרם כי אם אל, כי אדיר הוא ויודע כל.
(סד) הנביא! עזרך בשם ד' ובמאמינים ההולכים אחריך.
(סה) הנביא! דבר על לב הבוגדים למען ילחמו! עשרים אנשי חיל מכם יניסו מאתים, ומאה מכם יניסו אלף; כי אין תבונה בבוגדים.
(סו) אלהים הקל לכם בדעתו כי קצרי יד אתם; מאה אנשי חיל מכם יניסו מאתים, ואלף מכם יניסו אלפים בעזרת ד' כי הוא הולך עם המחכים לו.
(סז) לא הותר עוד לנביא לחיות את השבוים עד פרצו בארץ‏[45]. אתם רודפים אחרי חיי החלד‏[46]; אמנם אלהים שם לכם למטרה את חיי העולם הבא, ואלהים אדיר ויודע כל.
(סח) לולי נגלה לכם חזון מאת אלהים‏[47], כי אז בא עליכם ענש גדול על אשר לקחתם.
(סט) אכלו משללכם כטוב וכישר בעיניכם; ויראו את ד', כי סלח ורחום הוא!
(ע) הנביא! אמור אל השבוים אשר בידיכם: אם ימצא אלהים דבר טוב בקרב לבכם, ישיב לכם טוב מאשר לקח לכם, ויסלח לכם, כי חנון ורחום הוא.
(עא) ואם בלבם לרמותך לא ירמו אותך כי אם את אלהים; הנה נתנם בידך, כי הוא חכם לב ויודע כל.
(עב) האנשים אשר האמינו בך ויעזבו את בתיהם וישליכו מנגד את הונם ואת חייהם בעבור מלחמת אל, ויעזרוך ויושיעוך, לאחים יחשבו יחד‏[48]; אמנם המאמינים אשר לא עזבו את בתיהם לא יחלקו עמכם עד יצאו אתכם בצבא.
(עג) אך אם יבקשו מכם עזרה בגלל האמונה‏[49], עליכם להושיעם לולי נגד אנשי בריתכם; ואל מביט אל כל אשר תעשו.
(עד) והבוגדים אך איש אל אחיו אחים הם‏[50]; ואם לא תעשו זאת, מריבה גדולה ורעה חולה תהיה בארץ.
(עה) המאמינים בך ועוזבים את בתיהם ונלחמים לאמונת אל, עוזריך ומושיעיך, אלה הם המאמינים; להם יכפר עונם, ושפע ברכה ישיגו.
(עו) והמאמינים אחרי כן‏[51] ועוזבים את בתיהם ונלחמים לכם, לכם יחשבו. אמנם קרובי משפחתכם אחיכם הראשונים הם‏[52] כדבר אל, כי הוא יודע כל.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ אחרי הכות אנשי מחמד את אויביהם על מקום בדר, עיין לעיל חזון ג' קט"ז, היתה מריבה ביניהם על חלוקת השלל, יען כי אנשי המלחמה מאנו לתת חלק למפגרים מצאת בצבא; ויגלה להם מחמד את החזון הזה, אשר בו פרט להם את דיני החלוקה.
  2. ^ להלחם באויביך.
  3. ^ לא אבו לכת עמו.
  4. ^ אנשי מחמד בחרו לארב לארחת ישמעלים סוחרים מהלחם באויביו.
  5. ^ עיין לעיל חזון ג' קי"ז.
  6. ^ בלילה מיגיעתכם ביום.
  7. ^ את דם האויבים אשר נגעלתם בו.
  8. ^ זה חק לישמעלים לעשות לאויביהם המומתים.
  9. ^ האויבים.
  10. ^ מדבר אל האויבים.
  11. ^ כלומר כי חיל האויבים עצום כל כך, כי אי אפשר להלחם בו.
  12. ^ באויב.
  13. ^ במלחמת בדר הפך סער גדול נגד פני האויבים, וישלך חול דק אל פניהם עד כי לא יכלו לראות.
  14. ^ מחמד מדבר אל אויביו.
  15. ^ מהלחם בי.
  16. ^ להלחם בי.
  17. ^ אשר לא יאבו שמוע את דבר אל.
  18. ^ אל תורת אל כי היא חייכם.
  19. ^ יודע את הררי הלב.
  20. ^ למרות את פי ד'.
  21. ^ בפקד אלהים את הארץ על עונה ענשו ישיג לפעמים את הצדיק ואת הרשע.
  22. ^ שכניכם הנלחמים בכם.
  23. ^ אלהים נתנם לכם לראות התקריבום לו ברצון אם ישאלם מכם.
  24. ^ מעיר מולדתך.
  25. ^ חכמתו עולה על חכמת כל בני האדם.
  26. ^ הקורן.
  27. ^ בקורן.
  28. ^ נחמו על פשעם.
  29. ^ אויבי מחמד סגרו את דלתות היכל החרם, אשר בקרבו הקאאבא, אל מחמד ואל אנשיו.
  30. ^ הקורישים, משפחת מחמד, היו מקדם שומרי הקאאבא,
  31. ^ מנהג עובדי אלילים היה לחרק שן ולספק כפים בתפלתם.
  32. ^ ביום מלחמת בדר.
  33. ^ בראות אנשי מחמד כי אויביהם כתרום מפנים ומאחור, וימס לבבם וימאנו להלחם; אך מחמד דבר על לבם.
  34. ^ מאנתם להלחם.
  35. ^ כלומר אלהים מסובב את כל מקרי בני האדם.
  36. ^ יצאו למלחמה נגדכם, כי בטחו בחילם הגדול.
  37. ^ סר מהם.
  38. ^ סר מהם.
  39. ^ את המלאכים אשר שלח אל לעזרת מחמד; עיין לעיל חזון ג' קי"ז.
  40. ^ מהמון הבוגדים.
  41. ^ כלומר לא אלהים היה בעזרם, כי אם קנאת אמונתם עוררם לעשות חיל.
  42. ^ רדו אל גיהנם.
  43. ^ לשוב מאחרי אל.
  44. ^ יסרם טרם ימרדו בך.
  45. ^ כל עת אשר לא גברה יד האיסלאם בכל ארץ ערב, לא חיה מחמד את השבוים; אמנם אחרי משלו בכל אויביו התיר לאנשיו לקחת כפר מהשבוים.
  46. ^ פה מוכיח מחמד את אנשיו על קחתם כפר מהשבוים.
  47. ^ אשר בו הותר לכם לקחת כפר.
  48. ^ הם יקחו חלקם בשלל.
  49. ^ אם הבוגדים יצררו אותם.
  50. ^ אל יצאו אתכם בצבא, כי לא שלם לבם עמכם.
  51. ^ אחרי תת ד' לכם תשועה באויביכם.
  52. ^ אנשי מחמד יקחו שכם אחד על כל המאמינים..

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).