הקוראן סורה 54 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הירח‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו חמשה וחמשים פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) אכן קרובה השעה והירח יבקע‏[2].
(ב) אמנם גם בראותם אות ימרו את פינו ויאמרו: אך קסם זה!
(ג) הם עונים בך שקר והולכים בשרירות לבם; אך לכל תכלה יש קץ.
(ד) הן באה אליהם שמועה למען השיבם ממרים.
(ה) היא חכמה מובנת; אך הזהרתך לא תועילם.
(ו) לכן סור מאחריהם! ביום קרוא הקורא‏[3] אל הדבר הכבד‏[4],
(ז) ישפילו את עיניהם ויצאו מקבריהם כחגבים הפורשים את כנפיהם.
(ח) אז ימהרו הבוגדים לקראת הקורא לאמר: אך יום נורא זה!
(ט) גם עם נח, אשר לפניהם, ענה שקר בשלוחנו ויאמרו: אך משוגע הוא! ויקללוהו.
(י) ויקרא אל אדוניו לאמר: הן חזקו ממני! נקום נא את נקמתי!
(יא) ונפתח את ארובות השמים ונוריד את המבול,
(יב) ונבקע את מעינות הארץ, ויפגשו שני המים למען הקים את עצת ד'.
(יג) ואותו נשאנו בתבה מחוזקה בקרשים ויתדות.
(יד) ותלך לפנינו‏[5] למען שלם שכר לאיש הנדבה‏[6].
(טו) ונשאיר את התבה לאות‏[7]; אמנם היתבוננו עליו?
(טז) ואיך היתה נקמתי והזהרתי!
(יז) גם הקלנו את הקוראן למען הזכיר בו; אך מי יזכרהו?
(יח) גם אנשי עאד כחשו בנו; ואיך היתה נקמתי והזהרתי!
(יט) ונשלח עליהם ביום אידם רוח זלעפות,
(כ) אשר נשא את האנשים למרום כגזעי תמרים המגודעים.
(כא) ואיך היתה נקמתי והזהרתי!
(כב) גם הקלנו את הקוראן למען הזכיר בו; אך מי יזכרהו?
(כג) גם אנשי תמור כחשו בנביאיהם,
(כד) ויאמרו: הנשמע בקול אדם כמונו? אך אולת ושגגה זאת!
(כה) הטוב הוא ממנו, כי יזהיר אותנו?
(כו) אך איש כזב הוא! ונאמר אל שלח: הן יבינו מחר, מי המדבר כזב!
(כז) נשלח אליהם גמלה למען נסותם; ואתה הבין אליהם, ושא את גידופיהם!
(כח) ובשרם, כי המים יחלקו להם‏[8], וישתו לחליפות!
(כט) ויקראו איש מקרבם ויקח חרב וימיתה‏[9].
(ל) ואיך היתה נקמתי והזהרתי!
(לא) ונשמיע את קולנו, ויהיו כקנים רצוצים.
(לב) גם הקלנו את הקוראן למען הזכיר בו; אך מעט יזכרוהו!
(לג) גם אנשי לוט כחשו באותותינו;
(לד) ונמטר עליהם אבני אלגביש; אך את משפחת לוט הצלנו בבוקר.
(לה) זאת היתה חסד מאתנו; ככה נשלם גמול למודים לנו.
(לו) הן הזהירם לוט על ענשנו; אך הם הריבו בו.
(לז) ויבקשו ממנו את אורחיו; לכן נקרנו את עיניהם‏[10] ונאמר: קחו את ענשי ואת הזהרתי!
(לח) ויהי בבוקר ויבוא להם גמולם הנורא.
(לט) ונאמר: הא לכם מוסרכם והזהרתכם!
(מ) הן הקלנו את הקוראן למען הזכיר בו; אך מי יזכרהו?
(מא) גם אל פרעה בא מזהיר;
(מב) ויענו שקר באותותינו, ונפקדם במוסר גדול ונורא.
(מג) הבוגדיכם‏[11] טובים מהבוגדים ההם? היש לכם נקיון בספרי הקודש‏[12]?
(מד) היאמרו: עצומים אנחנו ונוכל לו‏[13]?
(מה) באמת! ההמון הזה ינוס ויפנה אליך עורף.
(מו) השעה האחרונה הועדה להם, והשעה הזאת תימר ותצר להם.
(מז) אכן הבוגדים שוגים ויצלו באש.
(מח) ביום ההוא יושלכו על פניהם באש הגיהנם ונאמר אליהם: הא לכם אשכם!
(מט) את כל הדברים בראנו בעוז וחיל.
(נ) לא דברנו כי אם הדבר האחד: יהי! ויהי.
(נא) גם לפניהם שחתנו עמים; אמנם היתבוננו על זאת?
(נב) כל מעלליהם כתובים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין הירח הנזכר בו פסוק א'.
  2. ^ לדעת הישמעאלים זה אחד מהאותות הקודמים את יום תחיית המתים.
  3. ^ המלאך אסרפיל אשר יתקע בשופר.
  4. ^ אל בוא בני האדם למשפט.
  5. ^ שמנו את עיננו עליה.
  6. ^ לנח.
  7. ^ לדעת הנוצרים וגם לדעת הישמעאלים קרש אחד מהתבה נשאר על הר אררט; והכומרים הנוצרים שומרים אותו בהיכלם אשר להם על ראש ההר הזה.
  8. ^ עיין לעיל חזון כ"ז, ק"נ"ד.
  9. ^ את הגמלה
  10. ^ עיין בראשית י"ט, י"א.
  11. ^ אנשי מיכ"ה.
  12. ^ הכתוב בספרי הקודש כי אלהים יסלח לכם את עונותיכם?
  13. ^ למחמד

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).