הקוראן סורה 99 (תרגום רקנדורף)

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הרעש‏^[1]

נגלה במיכ"ה או במדינ"ה ובו שמונה פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) בהתמוגג הארץ וברעשה,

(ב) ובזרותה מקרבה את משאה‏^[2],

(ג) יאמר האדם: מה לה?

(ד) ביום ההוא תודיע הארץ את שמועתה‏^[3],

(ה) אשר אדונך משמיע אותה.

(ו) ביום ההוא יקרבו בני האדם לצבאות למען ראות את מעלליהם.

(ז) כל העושה דסק טוב, גם אם הוא כמשקל הנמלה, יראהו.

(ח) וכל העושה דבר רע, גם אם כמשקל הנמלה, יראהו.

הערות שוליים

1. שם החזון הזה מענין הרעש הנזכר בו פסוק א'.
2. את המתים.
3. את שמועת יום הדין הקרוב לבוא.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).