הקוראן סורה 68 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון קנה הכתיבה‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו שנים וחמשים פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום

(א) נ'‏[2] בקנה הכתיבה ובאשר נכתב בו!
(ב) ברחמי אדונם לא משוגע אתה!
(ג) שכר גדול צפון לך,
(ד) כי עליון ונשגב אתה על כל האנשים.
(ה) הן תראה וגם הם יראו
(ו) מי מכם משוגע הוא.
(ז) הן יודע אדונך את התועה מדרכו ואת ההולכים בה;
(ח) לכן אל תשמע בקול המכחשים בנו.
(ט) הם מבקשים, כי תרפה להם וירפו לך.
(י) אל תשמע בקול נבל נשבע לשקר )יא) מגדף והולך רכיל,
(יב) מונע את הטוב, מעול וחומץ,
(יג) אכזרי ובן זנונים‏[3],
(יד) מתגאה על עשרו ורוב בניו!
(טו) בהקרא אליו אותותינו , יאמר: אך משלים קדמונים המה!
(טז) ועל דברו זה נודיעהו בחוטמו‏[4].
(יז) הן בחנו אותם‏[5], כאשר בחנו את עדת הגן בהשבעם ללקוט את פרטו בבוקר‏[6],
(יח) ולא יראו אלהים.
(יט) ותבוא עליהם מארה מאת אדונם בעת שנתם,
(כ) ויהי בבוקר והן הגן רק.
(כא) הם קראו איש אל אחיו:
(כב) לכו אל נירכם, אם בלבכם ללקט!
(כג) ויהי בלכתם ויתלחשו יחד:
(כד) היום לא יבוא עני אל הגן .
(כה) וילכו לאור הבוקר אל הגן;
(כו) ויהי בראותם כי רק הוא, ויאמרו: איך גדולה שגגתנו!
(כז) פרי הגן החרם לנו.
(כח) ויאמר הנכבד בהם: הלא אמרתי אליכם: הללו את ד'!
(כט) ויענו: יהולל שם ד' אכן אשמים אנחנו!
(ל) ויריבו איש באחיו,
(לא) ויאמרו: אוי לנו כי תעינו!
(לב) אולי יתן לנו ד' גן טוב ממנו, אם נכנע מפניו!
(לג) כן עונש הבוגדים; אך ענשם בעולם הבא גדול ממנו; לו יבינו זאת!
(לד) אך ליראי ד' גנות נעימים הוכנו אצל אלהיהם.
(לה) הנשוה את המשלימים אל החוטאים?
(לו) איך תשפטו כזאת?
(לז) היש לכם ספר, אשר בו תדרשו זאת,
(לח) המבטיחכם את אות נפשכם?
(לט) הכרתם לנו ברית על יום התקומה, כי תשפטו כזאת?
(מ) שאל נא אותם, מי יערבם זאת!
(מא) האליליהם יערבום? יביאו נא את אליליהם, אם כנים הם!
(מב) ביום ההוא נגלה את שוקיהם‏[7], ובהקראם להשתחוות אלינו לא יוכלו.
(מג) אז ישפילו את עיניהם וילבשו בושת על הקראם לריק בעת שלומם להשתחוות אלינו.
(מד) הניחו לי ולמכחש בחזיוני‏[8]! הן נצמית את הבוגדים פתאום.
(מה) גם אם אמלא את שנותיהם, לא תופר עצתי.
(מו) התשאל מהם שכר באשר כבד נשיונם?
(מז) הנגלו להם נסתרות? הכותבים הם בספר במקרים?
(מח) חכה למשפט אדונם, ואל תהיה כיושב מעי הדג, אשר לא קרא אל אלהים כי אם בעת צרתו!
(מט) לולי רחמהו אדוניו, כי אז הושלך אל היבשה בכלימה.
(נ) אך אלהים בחר בו, ויושיבהו בין הצדיקים.
(נא) עוד מעט והבוגדים ינקרוך בעיניהם בשמעם את זכרונם, ויאמרו: אך משוגע הוא!
(נב) אמנם הקוראן זכרון לבני האדם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין שני מלותיו הראשונות
  2. ^ לא נודע ענין האות הזה.
  3. ^ בזה מכון מחמד את אויבו וליד אבן מעירה
  4. ^ לאיש הזה קרא מחמד את חוטמו בחרבו במלחמת בדר
  5. ^ את אנשי מיכ"ה בשבע שנות בצורת במבואר בהרבה מקומות
  6. ^ בעיר סנה בארץ ערב היה איש נדיב לב, אשר קרא תמיד לעניי עירו בקצרו את קציר גן תמריו, עד כי העניים באו מעליהם אל גנו לעת קציר. ויהי אחרי מותו, ויוצאו בניו, אשר כילים היו, ללקט את פרי הגן בבוקר השכם, למען לא ימצאו שם העניים מאומה. ויהי בלילה ותשיל רוח סערה את כל פרות הגן, ותוליכם רחוק משם.
  7. ^ הבוגדים יושלכו יחפים אל אש הגיהנם.
  8. ^ מחמד מדבר אל המאמינים

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).