הקוראן סורה 105 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)

חזון השנהב[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו חמשה פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום

(א) הלא ראית את אשר עשה אדונך למנהיגי השנהבים[2]?
(ב) הלא התעה אותם בתרמיתם,
(ג) וישלח עליהם עדת צפרים,
(ד) אשר השליכו עליהם אבני גיר מנופצות,
(ה) וישימום כעלה נבל?

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין השנהבים הנזכרים בו פסוק א'.
  2. ^ ענין החזון מוסב על מעשה שהיה בשנת לידת מחמד, והוא: אברהם אבן אלצבא, המולך במדינת יימן, מאמונת הנוצרים, בנה היכל חדש מכלל יופי בעיר ממלכתו, למען הסב את הערביים מלכת להתפלל אל הקאאבא אשר במיכ"ה. בראות הקוריישים, שומרי הקאאבא, כי מספר רואי פני הקאאבא הולך ודל כל היום, שלחו איש יהיר אחד ושמו נפייל, אל ההיכל החדש הלז, למען גאלו בטיט לעת הלילה. ויהי כאשר זמם, כן עשה. בשמוע המלך את הדבר הזה, ויחר אפו, ויעל על מיכ"ה בחיל גדול ושלושה עשר שנהבים; אך בקרבו אל העיר, מאן שנהבו ללכת; ועדת צפרים נגלתה מחוף הים, אשר השליכו אבנים כבדות על חילו, והיה שטף על כל גדותיו, וימת עם רב מצבא המלך.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).