הקוראן סורה 65 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון שילוח הנשים‏[1][עריכה]

נגלה במדינ"ה ובו שנים עשר פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) אתה הנביא! בשלחכם את נשיכם שלחון לעת מועד‏[2]! חשבו את העת ויראו את ד' אלהיכם! אל תגרשון ממעונותיהן, אשר אין להן לעזוב עד העת המועד בלתי בעשותן זמן גלויה. אלה חקי ד', וכל מפריעם חוטא על נפשו. אינך יודע, אם אלהים לא יברא דבר חדש עד בעת הזאת‏[3].
(ב) בכלות מועדן שמרון בבתיכם או שלחון כמשפט, וקחו שנים עדים תמימי דרך מקרבכם, והעידו גם את ד'! כה יעצנו למאמין באלהים וביום האחרון. וכל הירא את דבר ד', אלהים יצילהו מכל צוקה וישפיע עליו ברכה בלי מחשבתו.
(ג) כל הבוטח בד', משענתו נאמנה; כי אלהים יקים את דברו, באשר שם קץ לכל דבר.
(ד) ולנשיכם אשר כבר אבדו כל תקוה להיות להן אורח כנשים, תנו מועד שלושה חדשים‏[4]; כמו כן תעשו לנשיכם, אשר עוד אין להן אורח כנשים; ולהרות תחכו עד הריקן את הרונן. וליראי ד' אלהים יקל את דברו‏[5].
(ה) זאת חקת אלהים, אשר שלח אליכם; ולכל ירא ד' יכופר עונו, ואלהים יוסיף על שכרו.
(ו) הושיבון במושבותיכם‏[6] כפי יכלתכם; אל תענו אתהן ואל תכעיסון. אם הרות הן, תנו להן די מחסורן עד הריקן את הרונם; אם מיניקות את בניכם, תנו להן את שכרן ועשו ביניכם כמשפט. ואם יקשה מהן להניק את בניהן, ותקחו מינקת אחרת,
(ז) אז יתן העשיר כפי עשרו‏[7] והדל כאשר תשיג ידו וכאשר חנן אותו אלהים. לא יתם אלהים על כל איש עול כבד מדי יכלתו; הוא יקל מעליכם את הכבד מכם.
(ח) כמה ערים סרו מאחרי דבר אלהים ושלוחו! ונביאם במשפט כבד וניסרם בעונש גדול,
(ט) ונטעימם את גמול פעלם, ורעה היתה אחריתם.
(י) אלהים הכין להם עונש גדול; לכן יראו את ד' כל חכמי לב!
(יא) אתם המאמינים! אלהים שלח אליכם זכרון ושליח הקורא לכם את אותותיו הגלויים והמוציא את המאמינים ועושי טוב מאפילה לאור. כל המאמין באלהים ועושה טוב יובא אל גנות ובתוכם מעינות מים; לעד ישב בהם. מה שפרה נחלתו!
(יב) אלהים ברא שבעה שחקים וארצות כמספרם‏[8]; ובכלם ירוץ דברו, למען תדעו, כי אלהים אדיר על כל, וכי הוא יכיל בחכמתו את כל הדברים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין שילוח הנשים הנזכר בו.
  2. ^ אחרי התבוננכם עליו ארבעת חדשים; עיין לעיל חזון ב', ר"כ"ד.
  3. ^ אם לא יטה את לב הבעל לשמור את אשתו.
  4. ^ אשר כבר זקנו, ואין חשש שמא הרות הן.
  5. ^ כלומר יפזר להם די מחסורם לפרנס את נשיהם.
  6. ^ את נשיכם, אשר בלבכם לגרשן, בתוך ארבעת החדשים.
  7. ^ את שכר המינקת.
  8. ^ אולי מכון בזה את שבעת הגיהנם; עיין לעיל חזון ט"ז, מ"ג.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).