הקוראן סורה 79 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הלוקחים בחזקה‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו ששה וארבעים פסוקים בשם אלה הרחמן והרחוּם

(א) נשבעתי בלוקחים בחזקה‏[2],
(ב) ומשיבים בחבלי אהבה‏[3],
(ג) ודואים באברותיהם,
(ד) ומובילים אל גן העדן,
(ה) ומקימים את דבר אל;
(ו) כי ביום ההוא יחריד קול השופר,
(ז) ואחריו יבוא עוד קול שופר‏[4].
(ח) או יחרד לב כל בני האדם,
(ט) וישפילו את עיניהם,
(י) לאמר: הנשוב ונחיה
(יא) אחרי היותנו עפר ועצמות?
(יב) אך לרעתנו תהיה זאת!
(יג) אמנם אחרי השמע קול שופר אחד,
(יד) יצאו מקבריהם.
(טו) הלא נודעו לך קורות משה?
(טז) בקרא אליו אדוניו בעמק הקדוש טוי‏[5]:
(יז) לך אל פרעה, כי שוגה הוא!
(יח) ואמור אליו: אם בלבך לזכות את נפשך,
(יט) אדריכך אל אדוני למען תיראהו.
(כ) ויראהו אותו גדולים;
(כא) אמנם פרעה כחש בהם, ויוסף לחטא;
(כב) ויפנה אליו עורף,
(כג) וישלח ויקרא אל חרטומיו,
(כד) ויאמר אליהם: אני אדונכם העליון!
(כה) לכן יסרהו אלהים בעולם הבא ובעולם הזה.
(כו) בזה אות לכל ירא אלהים.
(כז) הכבדה ממנו בריאתכם מבריאת השמים?
(כח) הוא הגביהם וימתחם.
(כט) הוא הלביש את הלילה קדרות, ויוציא אחריה אור,
(ל) ויפרוש את הארץ,
(לא) ויוציא מקרבה מים וזרעים,
(לב) ויכן את ההרים.
(לג) ותועלתכם ולתועלת בהמתכם.
(לד) ובבוא היום הגדול והנורא,
(לה) יום, אשר בו יזכור האדם את מעלליו,
(לו) והגיהנם נראה לכל המביט אליו;
(לז) לכל הסר מהדרך הטובה,
(לח) ובוחר בחיי החלד,
(לט) הגיהנם למושה יהיה.
(מ) ולכל הירא את פני אדוניו ושומר את נפשו מתאוה,
(מא) גן העדן למושב יהיה.
(מב) ישאלוך על השעה האחרונה ועל יום בואה;
(מג) התוכל להורותם על זאת?
(מד) אך לאלהים נודעה.
(מה) ואתה אינך כי אם מזהיר וירא אלהים.
(מו) ביום ראות אותה הבוגדים, ידמו בנפשם, כי לא גרו בארץ כי אם ערב או בוקר אחד.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין הלוקחים בחזקה הנזכרים בו פסוק א'.
  2. ^ אלה המלאכים הלוקחים בחזקה את נפש הרשע בשעת מותו.
  3. ^ את נפש הצדיק בשעת מותו.
  4. ^ לקול השופר הראשון יקומו כל בני אדם מקבריהם ויתקבצו אל אלהים; ולקול השני כל איש יובא אל מקום מושבו המוכן לו כפי מעלליו.
  5. ^ עיין לעיל חזון כ', י"ב.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).