הקוראן סורה 47 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון מחמד‏[1] אלהים יגן בעדו וישם לו שלום[עריכה]

נגלה במדינ"ה ובו ארבעים פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) שוא פעולת הבוגדים והמשיבים מאחרי דרך אלהים!
(ב) אך למאמינים ועושי טוב ומאמינים באשר שולח להם ביד מחמד (כי אמת היא מאת אדונם) תכופר חטאתם, והם יצליחו.
(ג) הבוגדים אך אחרי ההבל הולכים; אולם המאמינים מבקשים את האמת. כן ממשל אלהים משלים לבני האדם.
(ד) אם תפגעו בבוגדים‏[2] קצצו את ראשיהם ופרצו בהם פרץ גדול; ואת הנשארים אסרו בזיקים‏[3]!
(ה) ואחר כלות המלחמה שלחום חנם או בפדיון נפשם! כן הוא;לו חפץ ד', השיב להם נקם בלעדיכם; אמנם בלבו לנסותכם איש באחיו‏[4]; והמומתים בדרך אלהים‏[5] לא לשוא עמלו.
(ו) הוא ינחם, וימלא את משאלותיהם.
(ז) הוא יובילם אל הגנות אשר הוכנו להם.
(ח) אתם המאמינים! אם תעזרו את אלהים‏[6] גם הוא יעזרכם ויחזק את רגליכם.
(ט) והבוגדים יספו, ושוא פעולתם,
(י) יען כי געלה נפשם באשר שלח אלהים, לכן גם הוא יפר את מעלליהם.
(יא) הלא יעברו בארץ ויראו את אחרית האנשים אשר היו לפניהם? אלהים הצמיתם, וכמו כן יהיה גורלם.
(יב) אלהים מגן למאמינים, ולבוגדים אין עוזר.
(יג) אלהים יוליך את המאמינים ועושי טוב אל הגנות ובתוכם נחלי מים; ולבוגדים המתענגים ואוכלים כבהמות הכין את אש הגיהנם.
(יד) כמה ערים, גדולות ובצורות מעירך אשר גרשתך, שחתנו, ולא היה להם עוזר!
(טו) הישוה האיש ההולך בדרך אדוניו אל האיש העושה עול והולך בשרירות לבו?
(טז) זה משפט גן העדן, אשר הוכן לצדיקים: נהרים, אשר לא יכזבו מימיהם; נחלי חלב, אשר טעמו יעמוד בו; נחלי יין, נחמד לשותיו;
(יז) ונחלי דבש שרוף. שם ימצאו כל פרי נחמד לכפרת עון. הישוו אלה לאנשים, אשר מושבם באש הגיהנם וישתו מים חמים עד כי תבקענה מעיהם?
(יח) יש מהם ישמעוך, ובצאתם מעמך יאמרו אל חכמי לב: מה זה חדש דבר אליכם? אלהים חתם את לבם; לכן אך בשרירות לבם ילכו.
(יט) ואת ההולכים אחריו ינחה, וישלם להם את צדקתם.
(כ) מה להם‏[7] ליחל בלתי השעה האחרונה אשר תבוא עליהם פתאום? כבר באו אותותיה‏[8], ומה יועילם הזכרון‏[9] בבואה?
(כא) דע איפוא, כי אין אל מבלעדו, והעתירה אל ד' למען יכפר לך את עונותיך וגם למאמינים ולמאמינות, כי אלהים יודע את מוצאכם ואת מבואכם‏[10]!
(כב) המאמינים אומרים: מדוע לא נגלה לנו עוד חזון על מלחמת האמונה? אמנם גם בהגלות חזון מובן כזה, אשר בו תזכר מלחמת האמונה, תראה את רכי הלבב בהביטם אליך כאיש אשר אימת מות בעתתו. שמוע ודבר רכות נאוה להם מהתלונן עליך.
(כג) באשר נכון הדבר מאת אלהים‏[11], עליהם לבטוח בו.
(כד) הלא נכונים אתם בשובכם מאחרי אלהיכם להשחית בארץ ולנתק את מוסרות אהבתכם?
(כה) אלהים קלל את האנשים האלה ויכבד את אזניהם ויעור את עיניהם.
(כו) הלא יתבוננו על הקוראן? או הנסגרו לבותם?
(כז) השטן משנה את האנשים הפונים עורף אל אמרי בינתנו; הוא מנהלם וממלא את לבם.
(כח) הם‏[12] אומרים אל הממרים את פינו: בקצת דברי אלהים נשמע לקולכם! אך אלהים יודע את מצפוניהם.
(כט) איך יהיה להם בהמית אותם המלאכים ובהפצע פניהם וגיויהם‏[13]?
(ל) זה גמולם על בחרם באשר יכעיס את אלהים ועל התקוממם בטוב בעיניו. שוא תהיה פעולתם.
(לא) הידמו בנפשם רכי הלבב, כי אלהים לא יוציא לאור את רעתם?
(לב) לו נחפוץ, נראך אותם ונודיעם אליך במראה פניהם; אמנם תכירם באמרי פניהם.
(לג) הן יודע אל את מעלליכם! אמנם ננסה אתכם, למען נדע את המתאמצים להלחם ואת המחכים בקרבכם; גם ננסה את התרועעכם.
(לד) הבוגדים והמתעים מאחרי דרך אלהים, והממרים את פי שלוחו אחרי היות להם קו הישר, לא ירעו לאלהים דבר; הוא יסכל את עצתם.
(לה) אתם המאמינים! שמעו בקול אל ושלוחו, פן ישים לאפס את מעלליכם!
(לו) הבוגדים ומתעים מאחרי דרך אלהים ומתים במרים, לא יאבה ד' סלוח להם.
(לז) אל תרפו את ידיכם מאויביכם ואל תקראו להם לשלום, באשר אתם חזקים מהם; כי אלהים הולך עמכם ולא יגרע את שכרכם!
(לח) חיי התבל אך הבל וריק המה; ואם תאמינו באלהים ותיראוהו, לא יגרע מכם את שכרכם. איננו מבקש מכם את רכושכם.
(לט) לו יבקשהו מכם ויפצר בכם, כי אז תמאנו ותשנאוני.
(מ) הן קרואים אתם לפזר מהונכם על מלחמת אל; אך יש מכם כילים המה. אמנם הכילי לנפשו כילי‏[14]. אלהים עשיר ואתם עניים; ואם תסורו מאחריו, ישים תחתכם דור אחר אשר לא יהיה כמוכם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה ממחמד הנזכר בו בפסוק ב'.
  2. ^ כלומר תגבר ידכם בהם במלחמה.
  3. ^ את נשיהם ואת טפיהם אשר לא נלחמו בכם.
  4. ^ לראותה תלחמו לאמונתו ותדבקו בו.
  5. ^ במלחמת האמונה; עיין לעיל חזון ב' ק"מ"ז.
  6. ^ תלחמו לאמונתו.
  7. ^ לבוגדים.
  8. ^ רעב וחרב ודומיהם.
  9. ^ הנחמם על פשעם.
  10. ^ את כל מעלליכם.
  11. ^ כי תלחמו לאמונתו.
  12. ^ רכי הלב והחנפים.
  13. ^ לדעת הישמעלים המלאך אסרפיל בא ביום השלישי אחרי מיתת בני האדם אל קבריהם ושואלם על מעלליהם ומיסרם. גם לדעת היהודים יש חיבוט הקבר על ידי המלאך דומה.
  14. ^ מאבד את חלקו לעולם הבא.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).