הקוראן סורה 56 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הממהר לבוא‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו ששה ותשעים פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) בבוא הממהר לבוא‏[2]
(ב) לא יכחש איש בו;
(ג) הוא ישפיל וירומם.
(ד) ברגוז הארץ,
(ה) והבתמוגג ההרים,
(ו) ובהטחנם לעפר דק,
(ז) או תחלקו לשלושה:
(ח) לחברת הימינית‏[3], אשריהם!
(ט) לחברת השמאלית‏[4], אוי להם!
(י) ולמדריכים בדרך הטובה‏[5].
(יא) אלה הקרובים לאלהים,
(יב) וישבו בגנות נעימים.
(יג) רבם‏[6] מימי קדם,
(יד) ואך מעט מהדור הנולד.
(טו) הם ישבו על ערשות מרוקמים זהב ופנינים,
(טז) וינוחו עליהם איש ממול אחיו.
(יז) בחורים טובי התואר יעמדו עליהם לשרתם,
(יח) ויושיטו להם גביעים, קערות וכוסות יין,
(יט) אשר לא יכאיב ולא ישכיר;
(כ) וכל פרי אשר אהבה נפשם,
(כא) ובשק עופות מתוק לחכם,
(כב) ובתולות שחורות עינים, ועיניהן בפנינים בחרצניהם;
(כג) זה גמול פעלם.
(כד) לא ישמעו שם דברי ריק או תוכחה,
(כה) אך שלום, שלום יענו.
(כו) אשר עדת הימינים!
(כז) הם ישבו תחת עצי לוט בלי חוח,
(כח) ותחת עצי צרי טובי המערכה.
(כט) מה טוב צִלָּם!
(ל) ואצלם מים נאמנים,
(לא) ועל פלגיהם כל פרי לרוב.
(לב) לא יגרע ולא ימנע הם דבר.
(לג) על ערשות מרבדים ישכנו,
(לד) אצל בתולות אשר בראנו לבדנה‏[7],
(לה) ונשימן לבתולות נצח‏[8];
(לו) ערבות ושוות הימים לבעליהן;
(לז) זה אשר הכנו לעדת הימנית,
(לח) אשר קצתה מימי קדם,
(לט) וקצתה מהדור הנולד.
(מ) או לעדת השמאלית!
(מא) רוח זלעפות ומים חמים יהיו להם למנה.
(מב) הם ישבו תחת צל הקיטור,
(מג) אשר איננו קר ואיננו נעים;
(מד) יען כי התעדנו על חיי התבל,
(מה) ויקשו את ערפם,
(מו) וימרו ויאמרו:
(מז) הנשוב ונחיה
(מח) אחרי היותנו עפר ועצמות?
(מט) הישובו ויחיו גם אבותינו?
(נ) אמור אליהם: אכן! גם אבותיכם גם הדור הנולד,
(נא) ישובו ויחיו ליון מועד בבוא העת!
(נב) אתם התועים, והמכחשים ביום הדין,
(נג) תאכלו מהעץ הוקום;
(נד) ותמלאו ממנו את בטנכם,
(נה) ותשתו אחרי כן מים חמים,
(נו) כאשר ישתה הנמל הצמא למים.
(נז) זה חלקכם ביום הדין!
(נח) חן בראונוכם, והכל זאת לא תשובו אלינו?
(נט) מה תחשבו על זרעכם?
(ס) האתם בראתם אותו או אנחנו הבוראים?
(סא) אנחנו הכנו לכם את המות; לא יעצר איש בנו,
(סב) אם נחפוץ להשים דור אחר תחתכם ולהוציאכם מחדש באשר לא תדעו.
(סג) הן ידעתם את הבריאה הראשונה, ולא תזכרו את השניה?
(סד) מה תחשבו על זרעכם אשר אתם זורעים בארץ?
(סה) האתם זורעים אותו או אנחנו הזורעים?
(סו) לא נחפוץ נוביש אותו; אז תתמהו איש אל אחיו לאמר:
(סז) יגענו ולא קצרנו!
(סח) מה תחשבו על המים אשר אתם שותים?
(סט) האתם הורדתום מהעבים או אנחנו המורידים?
(ע) לו נחפוץ נמלחם; הלא תודו לנו?
(עא) מה תחשבו על האש אשר אתם מולידים?
(עב) האטתם הצמחתם את עצו, או אנחנו המצמיחים?
(עג) את העץ הזה שמנו לזכרון ולתועלת עוברי המדבר.
(עד) הלל את שם אדונך הנורא!
(עה) נשבעתי בבוא הכוכבים,
(עו) (והשבועה הזאת נוראה, אם יודעים אתם).
(עז) כי הקוראן הזה נשגב,
(עח) וכתוב בספר הנשמר‏[9].
(עט) לא יגעו בו כי אם טהורי לב;
(פ) שלוח הוא מא אדון העולמים.
(פא) התבזו את השמועה החדשה הזאת‏[10]?
(פב) האתם מכינים לכם את טרפכם, כי יש לאל ידכם לבגוד בנו?
(פג) בהגיע נפש איש אל הגרון‏[11],
(פד) ואתם רואים אותו בצוקת מותו,
(פה) (ואנחנו הקרובים אליו מכם, גם אם איכם יודעים זאת).
(פו) הלא תאבדו כל תקוה,
(פז) ותבקשו לשוב אלינו, אם צדיקים אתם‏[12]?
(פח) אך אם המת קרוב לנו היה‏[13].
(פט) רוחה וכל טוב וגנות נעימים יהיו לו למנה.
(צ) ואם יהיה מחברתצ הומנית,
(צא) אלה יקראו אליו: שלום!
(צב) אך אם היה מחברת המכחשים,
(צג) והתועים מני דרך,
(צד) נשקהו מים חמים, ונשליכהו אל הגיהנם.
(צה) נכון ואמת הדבר הזה;
(צו) לכן הלל את שם אדונך הנורא!

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מהיום הממהר לבוא הנזכר בו פסוק א'.
  2. ^ זה יום הדין.
  3. ^ הצדיקים, אשר אלהים יעמיד לימינו ביום הדין.
  4. ^ הרשעים.
  5. ^ אלה הנביאים.
  6. ^ רוב הנביאים.
  7. ^ כלומר טבען איננו כטבע שאר הבתולות; לא תהרינה, לא תלדנה בנים ולא תזקננה.
  8. ^ תעמודנה תמיד ביפין.
  9. ^ בספר המקדים.
  10. ^ את הקוראן.
  11. ^ בשעת מותו.
  12. ^ בזה יכון, כי חרדת האנשים ותשוקתם לשוב אל הדרך הטובה בראותם איש בצוקת מותי, אותו הנה להשארת הנפש.
  13. ^ היה צדיק.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).