הקוראן סורה 98 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון המופת‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו שמונה פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) הבוגדים מאנשי הכתב ומעובדי האלילים לא הריבו עד בוא אליהם המופת‏[2].
(ב) שליח אלהים קורא לפניהם את הספר המזוקק והטהור, אשר בו דברים צדיקים.
(ג) לא הפרידו אנשי הכתב עד בוא אליהם המופת.
(ד) אכן לא צוינום כי אם לעבוד את ד', לדבוק באמונתו הטובה, להתפלל ולעשות צדקה; זאת אמונת אמת.
(ה) אך הבוגדים מקרב אנשי הכתב ועובדי האלילים יבואו אל אש הגיהנם; לעד ישבו בו, כי הם הרעים מכל היצורים.
(ו) והמאמינים עושי טוב הם הטובים מכל היצורים.
(ז) שכרם יהיה מאת אדוניהם: גנות עדן, ובתוכם נחלי מים; לעד ישבו בהם.
(ח) אלהים יחפוץ בהם, והם יחפצו בו; זה חלק יראי ד'.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין המופת הנזכר בו פסוק א'.
  2. ^ הקוראן.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).