הקוראן סורה 44 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הקיטור‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו תשעה וחמשים פסוקים. בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) ח' מ' בספר המובן!
(ב) אנחנו שלחנוהו בלילה המבורך‏[2] למען תזהיר בו.
(ג) כל דבר חכמה מבואר בו.
(ד) הוא חק מאתנו,ו אנחנו שלחנוהו,
(ה) למען בשר רחמים מאת אדונך, כי הוא שומע ויודע כל.
(ו) הוא אדון השמים והארץ וכל אשר ביניהם; לו תבינו זאת!
(ז) אין אל מבלעדו; בוא ממית ומחיה; הוא אלהיכם ואלהי אבותיכם הראשונים.
(ח) אך הם יריבו בו וילעגו לו.
(ט) אמנם תראם ביום עלות השמים בקיטור גלוי‏[3],
(י) אשר יכסה את בני האדם! מה גדול יהיה ענשם!
(יא) אז יאמרו: אדוננו! הסר מעלינו את ענשנו! מאמינים אנחנו בך.
(יב) איך יועילם הזכרון באשר בא אליהם מזהיר גלוי,
(יג) והם סרו מאחריו ויאמרו: אך למד זאת או משוגע הוא‏[4]!
(יד) גם בהשיבנו את ענשכם מעליכם‏[5] תשובו ותבגדו.
(טו) ביום הודיענו את גבורתנו נשיב להם נקם.
(טז) גם לפניהם נסינו את עם פרעה בשלחנו אליהם שליח נחמד.
(יז) ויאמר אליהם: שלחו אתי את עבדי ד'‏[6], כי שליח נאמן אנכי לכם!
(יח) אל נא תתנשאו על ד', כי הוא המשילני בכם.!
(יט) אנוסה לעזרה אל אדוני ואדונכם, אם תרגמוני באבנים.
(כ) ואם אינכם מאמינים בי, סורו מאחרי!
(כא) ויקרא משה אל אדוניו לאמר: אך גוי חוטא זה!
(כב) ויען ד': צא אתה עם עבדי בלילה, כי המצרים ירדפו אחריכם;
(כג) והשקט את הים, כי אצמית את חיל הבוגדים!
(כד) כמה גנות ועינות מים,
(כה) ושדות ובתי חמד,
(כו) ומחמדי לכם עזבו‏[7]!
(כז) וננחילם גוי אחר.
(כח) לא השמים ולא הארץ בכו על שברם, ולא נשאנו להם.
(כט) אך את בני ישראל הצלנו מלחצם ומחרפתם,
(ל) מיד פרעה, אשר הרים את לבו ויכחש באלהים.
(לא) ונבחר בהם בחכמתנו מכל בני אדם,
(לב) ונראם את אותותינו למען נסותם.
(לג) אך האנשים האלה‏[8] אומרים:
(לד) אין מות בלתי המות הראשון; לא נקיץ עוד.
(לה) הביאו לנו את אבותינו‏[9], אם כנים דבריכם!
(לו) הטובים הם מגוי תבע‏[10]?
(לז) גם את האנשים, אשר היו לפניהם, הצמתנו על פשעם.
(לח) לא לשחוק בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם.
(לט) לא בראנום כי אם באמת; אך רבם לא ישכילו.
(מ) אכן יום הפרידה‏[11] הועד לכלם.
(מא) ביום ההוא לא יליץ איש בעד אחיו, ואין להם עוזר.
(מב) זולתי את אשר ירחמהו אלהים, כי עזוז ורחום הוא.
(מג) פרי עץ הזקום‏[12]
(מד) יהיה מאכל לבוגדים;
(מה) כשמרי השמן יבער בבטנם,
(מו) כמים חמים.
(מז) ואל שומרי הגיהנם יאמר אלהים‏[13]: תפשוהו והשליכוהו באמצע הגיהנם,
(מח) וצקו על ראשו את המים החמים!
(מט) ואל הרשע יאמר: טעום נא זאת, האיש האדיר והנכבד!
(נ) הא לך את אשר לעגת לו!
(נא) אך הצדיקים יבואו אל מקום נאמן;
(נב) בו גנות ומעינות מים,
(נג) שם ילבשו שש ומשי, וישבו איש ממול אחיו.
(נד) זה גורלם; גם תהיינה להם נשים ועיניהן שחורות;
(נה) שם ימצאו כל פרי נחמד כאות נפשם,
(נו) ולא יטעמו מות אחר בלתי את המות הראשון; ואלהים יצילם מעונש הגיהנם.
(נז) זה חסד מאת אלהיך; ומה גדול הששון הזה!
(נח) הן גלינוהו‏[14]בלשונך למען יתבוננו.
(נט) ואתה חכה! גם הם יחכו לאחריתם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מהקיטור הנזכר בו פסוק ט'.
  2. ^ הלילה ההוא נקרא אלקדר כלומר: המפואר, כאשר תראה לקמן חזון צ"ז, ונופל על יום כ"ד לחודש רמצאן; והישמעאלים מתפללים וקוראים את הקורן כל אותו הלילה.
  3. ^ ביום תחיית המתים.
  4. ^ עיין לעיל חזון ט"ז, ק"ד.
  5. ^ בגיהנם.
  6. ^ את בני ישראל.
  7. ^ המצרים, למען רדוף אחרי בני ישראל.
  8. ^ אנשי מיכ"ה.
  9. ^ כלומר העירו מעפר את אבותינו המתים.
  10. ^ הגוי הזה ישב מקדם בארץ ערב ויכחד מן הארץ.
  11. ^ יום הדין, אשר בו יפרדו הצדיקים מהרשעים.
  12. ^ עיין לעיל חזון ל"ז, נ"ח.
  13. ^ הדברים האלה לא נמצאו בקורן, אך אני הוספתים למען השלם את הענין. המחבר.
  14. ^ את הקורן.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).