הקוראן סורה 62 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הקהל‏[1][עריכה]

נגלה במדינ"ה ובו אחד עשר פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) כל אשר בשמים ובארץ יהלל את שם ד', כי הוא המלך הקדוש, עזוז וחכם לב.
(ב) הוא הקים מקרב הבוערים‏[2] נביא, למען יקרא להם את אותותיו ויורם כתב וחכמה, באשר היו מקדם בשגגה גלויה.
(ג) קצתם לא השיגום‏[3] עוד; אך עזוז וחכם לב אלהים.
(ד) זה חסד מאת אלהים, יתנהו למי יחפוץ בו, וגדולים חסדי ד'.
(ה) העמוסים בתורת אל ואינם שומרים אותה נמשלו כחמור נושא ספרים‏[4]; מה רע משל העם המכחש באותו אל! אלהים לא ינחה את העם הבוגד.
(ו) אמור: אתם היהודים! אם תדמו בנפשכם, כי אתם קרובים לאלהים מכל בני האדם, בחרו במות‏[5], אם בנים אתם!
(ז) אמנם לא יבחרו בו לנצח על מעשי ידיהם; ואלהים יודע את הבוגדים.
(ח) אמור: המות, אשר אתם נסים מפניו, יפגע בכם; אז תובאו לפני יודע הנסתרות והנגלות, והוא יגיד לכם את מעלליכם!
(ט) אתם המאמינים! בהקראכם להתפלל ביום הקהל‏[6], חושו להזכיר את שם ד' ועזבו את עסקיכם! זה טוב לכם, אם אתם יודעים!
(י) ואחרי כלות התפלה תוכלו לעבור בארץ ולבקש את מתת אלהים‏[7]. הרבו לזכור את ד' למען תצליחו!
(יא) אמנם בראותם מרכולת או שחוק ינהדו אליו ויעזבוך לעת קומך למען הזהירם‏[8]. אמור: רב טוב צפון אצל אלהים ממרכולת ושחוק, כי הוא הטוב מהמפזרים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מיום הקהל הנזכר בו פסוק ט'.
  2. ^ אלה הישמעאלים, אשר לדמיון מחמד בוערים היו לפני בואו; עיין לעיל חזון ה', נ"ה.
  3. ^ לא חבקו עוד את דת מחמד.
  4. ^ המשל הזה נמצא בהרבה מקומות בגמרא.
  5. ^ עיין לעיל חזון ב', פ"ז.
  6. ^ זה היום הששי לשבוע, הנקרא לישמעאלים טרם בוא מחמד: אלערובה כלומר: ערב שבת; ומחמד בשומו את היום הזה ליום השבת, עיין לעיל חזון ט"ז, ק"כ,ד, שנה את שמו ויקראהו: יום אלגומעה כלומר יום הקהל; ובכל זאת הישמעאלים קוראים את יום שבת היהודים: סבת עד היום הזה; עיין פירוש הר"א"ב"ע שמות ט"ז, א'.
  7. ^ לעשות סחורה.
  8. ^ מחמד קרא יום אחד את הקוראן לפני המאמינים בהיכל הקאאבא ביום אלגומעה, ותעבור ארחה סוחרים לפני ההיכל בכלי שיר ובתפים, ויעזבוהו שומעיו בדד, ויצאו לראוה את האורחה; ועל זאת נגלה המאמר הזה.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).