הקוראן סורה 78 (תרגום רקנדורף)

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)

חזון הבשורה^[1]

נגלה במיכ"ה ובו אחד וארבעים פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) על מה נוסדו יחד הבוגדים?

(ב) על הבשורה הגדולה^[2],

(ג) אשר עליה מריבים יחד.

(ד) אמנם ידעוה,

(ה) ויבינו את אמתה.

(ו) הלא שמנו את הארץ כיריעה,

(ז) ואת ההרים למצוקיה?

(ח) הלא בראנוכם שני מינים,

(ט) וניתן לכם את התרדמה למנוחה,

(י) את הלילה לכסותכם,

(יא) ואת היום למזונכם?

(יב) הלא בראנו ממעל לכם שבעה רקיעים,

(יג) ונשם בהם מאורות להאיר לכם?

(יד) הלא ממטירים אנחנו מהעבים מים לרוב,

(טו) להוציא בהם דגן וירק,

(טז) וגנות נטועים?

(יז) הן הועד בכם יום הפרידה,

(יח) יום, אשר בו יתקע בשופר, ותבואו גדודים גדודים;

(יט) בו יפתחו השמים וימלאו שערים,

(כ) וההרים ימוטו ויהיו לקיטור.

(כא) הגיהנם יהיה מושב

(כב) ומעון לבוגדים;

(כג) בו ישבו נצח;

(כד) לא יברח אותם משקה או מאכל,

(כה) כי אם מים חמים ונרפשים.

(כו) זה גמולם הנאה להם,

(כז) יען כי כחשו בתשובתם אל ד',

(כח) ויענו שקר באותותינו.

(כט) את כל המעללים מנינו וכתבנו.

(ל) קחו את ענשכם אשר נרבה לכם!

(לא) לצדיקים הוכנה נות שלום;

(לב) שם כל עצי פרי וענבים,

(לג) ובתולות אשר שדיהן נכונות,

(לד) וגביעים מלאים.

(לה) לא ישמעו שם דברי ריק או כזב.

(לו) הגמול הזה הוא מנחה יקרה מאת אדונך,

(לז) אדון השמים והארץ וכל אשר ביניהם; הוא הרחמן. לא יליצו אליו הצדיקים,

(לח) ביום הערך לפניו במערכה הרוח^[3] והמלאכים, כי אם האיש אשר בחר בו אלהים; והוא ידבר כמשפט.

(לט) זה היום הנאמן; כל החפץ ישוב אל אדוניו.

(מ) הן הזהרתיכם את גמולכם הקרוב.

(מא) ביום ההוא ימצא בן האדם את אשר קדמו לו ידיו^[4], והבוגד יאמר: אוי לי! אשוב אל העפר!

הערות שוליים

1. שם החזון הזה מענין הבשורה הנזכרת בו פסוק ב'
2. בשורת יום הדין
3. המלאך גבריאל
4. את מעשי ידיו

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).