ביאור:בבלי בבא קמא דף עג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משום פסידא דלקוחות ^[1].

מאי בינייהו ^[2]?

דאסהידו ביה תרי לחד ^[3] ותרי ^[4] לחד ^[5]; אי נמי ^[6] דפסלינהו בגזלנותא ^[7]; להך לישנא דאמרת משום חידוש – ליכא; להך לישנא דאמרת משום פסידא דלקוחות – איכא.

אמר רבי ירמיה מדפתי: עבד רב פפא עובדא כוותיה דרבא;

רב אשי אמר: הלכתא כוותיה דאביי.

והלכתא כוותיה דאביי ביע"ל קג"ם ^[8].

תנן: גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהן, ונמצאו זוממים - משלמין את הכל - מאי? לאו שהעידו על הגניבה וחזרו והעידו על הטביחה, והוזמו על הגניבה וחזרו והוזמו על הטביחה, ואי סלקא דעתך 'למפרע הוא נפסל', הני - כיון דאיתזמו להו אגניבה - איגלאי מילתא למפרע דכי אסהדו אטביחה - פסולין הוו ^[9], אמאי משלמין אטביחה?

אמרי: הכא במאי עסקינן? כגון שהוזמו על הטביחה תחילה.

אמרי: סוף סוף, כי הדרי מיתזמי אגניבה ^[10] - איגלאי מילתא דכי אסהדו אטביחה פסולין הוו, אמאי משלמי אטביחה?

והלכתא שהעידו בבת אחת והוזמו. ^[11]

לימא כתנאי [תוספתא בבא קמא פ"ז ה"כג [ליברמן]]: היו שנים מעידין אותו שגנב, והן ^[12] מעידין אותו שטבח, והוזמו על הגניבה - עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ^[13]; הוזמו על הטביחה ^[14] - הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה; אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים ^[15]? בשתי עדיות, אבל בעדות אחת - עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה'; - מאי בשתי עדיות ומאי בעדות אחת? אילימא בשתי עדיות = בשתי עדיות ממש: בשתי כתות, בעדות אחת = בכת אחת בזה אחר זה ^[16], ואמר רבי יוסי:... בעדות אחת = בכת אחת בזה אחר זה', כי מסהדי אגניבה והדר מסהדי אטביחה - כי מתזמי אטביחה = עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואיתזמו להו אגניבה ^[17] - מהיכא תיתי הך? אלא לאו בשתי עדיות = בעדות אחת כעין שתי עדיות, ומאי נינהו: כת אחת בזה אחר זה, אבל בעדות אחת בבת אחת ^[18] – לא!

וסברוה דכולי עלמא 'תוך כדי דיבור ^[19] - כדיבור דמי'? מאי לאו בהא קמיפלגי: דרבנן סברי 'מכאן ולהבא ^[20] הוא נפסל', וכיון דמההיא שעתא קא מיתזמי - אטביחה - דקא מיתזמי איתזום, אגניבה - דלא מיתזמי - לא איתזום ^[21]; רבי יוסי סבר 'למפרע הוא נפסל', וכיון דמיד כי אסהידו הוא דמיפסלי, כי איתזמו להו אטביחה - איתזמו להו נמי אגניבה ^[22], דהא 'תוך כדי דיבור כדיבור דמי'?

אמרי: אי 'תוך כדי דיבור כדיבור דמי' - דכולי עלמא למפרע הוא נפסל; אלא הכא: ב'תוך כדי דיבור כדיבור דמי' קא מיפלגי: רבנן סברי: תוך כדי דיבור

עמוד ב

לאו כדיבור דמי ^[23], ורבי יוסי סבר: תוך כדי דיבור כדיבור דמי ^[24].

וסבר רבי יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דמי? והתנן [תמורה פ"ה מ"ד בשנוי גירסא בסיפא]: "הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים ^[25]" - הרי זו תמורת עולה, דברי רבי מאיר ^[26]; רבי יוסי אומר: אם לכך נתכוון מתחילה - הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד - דבריו קיימין ^[27]; ואם אמר "תמורת עולה" ונמלך ואמר "תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה. והוינן בה: נמלך? פשיטא!? ואמר רב פפא: נמלך בתוך כדי דיבור קאמרינן.

אמרי: תרי 'תוך כדי דיבור' הוי: חד כדי שאילת תלמיד לרב, וחד כדי שאילת הרב לתלמיד; כי לית ליה לרבי יוסי - כדי שאילת תלמיד לרב: "שלום עליך רבי ומורי" דנפיש, כדי שאילת הרב לתלמיד: "שלום עליך" - אית ליה.

אמר רבא: עדים שהוכחשו ^[28] ולבסוף הוזמו ^[29] – נהרגין ^[30], דהכחשה תחילת הזמה היא, אלא שלא נגמרה.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא [תוספתא מסכת מכות ^[31] פרק א הלכה ד]: "מעידני באיש פלוני שסימא את עין עבדו ^[32], ^[33] והפיל את שינו" ^[34] - שהרי הרב אומר כן ^[35], ונמצאו זוממין - משלמין דמי עין לעבד. היכי דמי? אילימא כדקתני: דליכא כת אחרינא - משלמין דמי עין לעבד? בתר דמפקי ליה לחירות - דמי עינו קבעי שלומי? ועוד: דמי כוליה עבד לרב בעי לשלומי!? ועוד: שהרי הרב אומר כן? הרב - מי ניחא ליה? אלא - לאו כגון דאתו בי תרי, ואמרי "הפיל את שינו, סימא את עינו", דבעי מיתיב ליה הרב דמי עינו, ואתו בי תרי מציעאי ואמרי "עינו" והדר "שינו" דלא בעי למיתב ליה אלא דמי שינו, דקא מכחשי ליה קמאי למציעאי, והיינו שהרי הרב אומר כן: דניחא ליה במאי דקאמרי, וקתני ונמצאו זוממין - מציעאי – משלמין דמי עין לעבד; שמע מינה: הכחשה תחילת הזמה היא! ^[36]

אמר אביי: לא ^[37]; ^[38] דאפכינהו ואזמינהו ^[39]; ממאי?

הערות

^ שחתמוהו על שטר מכירה בינתים
^ בין הני תרתי לישנא דרבא
^ "עמנו הייתם"
^ אחריני
^ דליכא חידושא
^ שלא הזימוהו, אלא
^ העידו שנים על אלו שהן גזלנין; והכא ליכא למימר 'סמוך אהני', דהא מילתא אחריתא היא
^ סימני שמועות הן; וזו אחד מהן: עד זומם
^ ואין עדותן עדות
^ כשחוזרין וניזומין על הגניבה
^ ולא גרסינן 'והוזמו בבת אחת'; דכיון דהעידו בבת אחת - ליכא למימר 'בשעת עדות טביחה פסולין הוו'; ואפילו אי אמרינן למפרע נפסל - דהא תוך כדי דיבור הוה, והזמה לא איכפת לן אי בבת אחת אי בזה אחר זה, ובלבד שיזומו על הטביחה תחילה.
^ עצמם
^ ומשלמי כפל, והוא פטור: דכיון דלא גנב - לא טבח; ואפילו חזרו והוזמו על הטביחה - פטורין
^ ולא על הגניבה
^ דהוא משלם כפל, ולא בטל עדות גניבה
^ שהעידו היום על הגניבה, ואמרו "באחד בשבת גנב", ולמחר על הטביחה, ואמרו: "בשני בשבת טבח"
^ דכי אמרי להו סהדי "עמנו הייתם" ביום שני - הוזמו אף על הגניבה שביום ראשון
^ שהעידו על שתיהן זו בתוך כדי דיבור של זו, ואמרו "באחד בשבת גנב ובשני בשבת טבח" והוזמו על שני בשבת; ואף על גב דאאחד בשבת לא איתזום - מיהו איגלאי מלתא דכי אסהוד - פסולין הוו, דסבר רבי יוסי 'למפרע הוא נפסל, ובטלה כל עדות אותה שעה, שכולה עדות אחת היא'
^ לקמן מפרש
^ מיום שהוזמו ולא מיום שהעידו
^ ואף על גב דבהדדי אסהידו ליה, הא לא אתחיל פסולייהו מההיא שעתא, דנימא 'אף על גב דאאחד בשבת לא איתזום, מיהו שעת עדותן שעת פסלות היתה'
^ האי 'איתזמו' - לאו הזמה דוקא (נקט) לשלם ממון, אלא איפסלו להו אגניבה, משום פסול עדות
^ והוו ליה שני עדיות; ומשום חדא לא אתכחש אידך, דמשעת דיבור אחרון נפסלו, ולא משעת דיבור ראשון
^ וכחד עדות דמי, והרי פסולין היו באותה שעה
^ ולא גרסינן 'ותמורת שלמים'
^ דאית ליה לרבי מאיר 'תפוס לשון ראשון'
^ ותרעה עד שתסתאב, ותימכר, ויביא בדמי חציה עולה, ובדמי חציה שלמים
^ שנים אומרים "הרג" ושנים אומרים "לא הרג"
^ שבאת כת שלישית ואמרה "עמנו הייתם"
^ וכשנגמר הדין על פיהם קודם שהוכחשו אמרה רבא; שאם לא נגמר הדין עדיין - אפילו הוזמו מתחילה - אין נהרגין, שאין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין; והכי מיתוקמא בסיפא דשמעתין: כגון דאתו בי תרי ואמרי הכי ופסקנוה לדינא אפומייהו
^ צוקרמאנדל
^ ויצא לחירות
^ ואחר כך
^ וחייב ליתן לו דמי שינו
^ כלומר: דניחא ליה לרב בסהדותא דהני; ולקמן מפרש מאי ניחותא
^ דאי לאו תחילת הזמה היא, מאחר שבטלה עדותן - מי אית בהו דין הזמה?
^ אי דהוכחשו על ידי כת ראשונה - שוב אין כת שלישית מזימתן
^ והכא כשאין שם כת ראשונה אלא הם; ודקשיא לך 'דמי עבד לרב בעי לשלומי'? - הכא כגון
^ שכת שניה אפכינהו ואזמינהו: שאמרו להם: "אותו היום שאתם אומרים – עמנו הייתם במקום פלוני; אבל ביום אחר הוה, ואיפכא הוה" דממה נפשך עבד נפיק לחירות; והן משלמין לו דמי עין שרצו להפסידו; וניחא ליה לָרב דניפוק בעינו ויתן לו דמי שינו; ואי קשיא הואיל וראשונים הם - מאי הוי מפסדי ליה, הא לחירות הוי מפקי ליה, ואכתי דמי עבד לרב בעי לשלומי - לקמיה פריך ליה, ומוקמינן לה בשעמד בדין

[1] שחתמוהו על שטר מכירה בינתים

[2] בין הני תרתי לישנא דרבא

[3] "עמנו הייתם"

[4] אחריני

[5] דליכא חידושא

[6] שלא הזימוהו, אלא

[7] העידו שנים על אלו שהן גזלנין; והכא ליכא למימר 'סמוך אהני', דהא מילתא אחריתא היא

[8] סימני שמועות הן; וזו אחד מהן: עד זומם

[9] ואין עדותן עדות

[10] כשחוזרין וניזומין על הגניבה

[11] ולא גרסינן 'והוזמו בבת אחת'; דכיון דהעידו בבת אחת - ליכא למימר 'בשעת עדות טביחה פסולין הוו'; ואפילו אי אמרינן למפרע נפסל - דהא תוך כדי דיבור הוה, והזמה לא איכפת לן אי בבת אחת אי בזה אחר זה, ובלבד שיזומו על הטביחה תחילה.

[12] עצמם

[13] ומשלמי כפל, והוא פטור: דכיון דלא גנב - לא טבח; ואפילו חזרו והוזמו על הטביחה - פטורין

[14] ולא על הגניבה

[15] דהוא משלם כפל, ולא בטל עדות גניבה

[16] שהעידו היום על הגניבה, ואמרו "באחד בשבת גנב", ולמחר על הטביחה, ואמרו: "בשני בשבת טבח"

[17] דכי אמרי להו סהדי "עמנו הייתם" ביום שני - הוזמו אף על הגניבה שביום ראשון

[18] שהעידו על שתיהן זו בתוך כדי דיבור של זו, ואמרו "באחד בשבת גנב ובשני בשבת טבח" והוזמו על שני בשבת; ואף על גב דאאחד בשבת לא איתזום - מיהו איגלאי מלתא דכי אסהוד - פסולין הוו, דסבר רבי יוסי 'למפרע הוא נפסל, ובטלה כל עדות אותה שעה, שכולה עדות אחת היא'

[19] לקמן מפרש

[20] מיום שהוזמו ולא מיום שהעידו

[21] ואף על גב דבהדדי אסהידו ליה, הא לא אתחיל פסולייהו מההיא שעתא, דנימא 'אף על גב דאאחד בשבת לא איתזום, מיהו שעת עדותן שעת פסלות היתה'

[22] האי 'איתזמו' - לאו הזמה דוקא (נקט) לשלם ממון, אלא איפסלו להו אגניבה, משום פסול עדות

[23] והוו ליה שני עדיות; ומשום חדא לא אתכחש אידך, דמשעת דיבור אחרון נפסלו, ולא משעת דיבור ראשון

[24] וכחד עדות דמי, והרי פסולין היו באותה שעה

[25] ולא גרסינן 'ותמורת שלמים'

[26] דאית ליה לרבי מאיר 'תפוס לשון ראשון'

[27] ותרעה עד שתסתאב, ותימכר, ויביא בדמי חציה עולה, ובדמי חציה שלמים

[28] שנים אומרים "הרג" ושנים אומרים "לא הרג"

[29] שבאת כת שלישית ואמרה "עמנו הייתם"

[30] וכשנגמר הדין על פיהם קודם שהוכחשו אמרה רבא; שאם לא נגמר הדין עדיין - אפילו הוזמו מתחילה - אין נהרגין, שאין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין; והכי מיתוקמא בסיפא דשמעתין: כגון דאתו בי תרי ואמרי הכי ופסקנוה לדינא אפומייהו

[31] צוקרמאנדל

[32] ויצא לחירות

[33] ואחר כך

[34] וחייב ליתן לו דמי שינו

[35] כלומר: דניחא ליה לרב בסהדותא דהני; ולקמן מפרש מאי ניחותא

[36] דאי לאו תחילת הזמה היא, מאחר שבטלה עדותן - מי אית בהו דין הזמה?

[37] אי דהוכחשו על ידי כת ראשונה - שוב אין כת שלישית מזימתן

[38] והכא כשאין שם כת ראשונה אלא הם; ודקשיא לך 'דמי עבד לרב בעי לשלומי'? - הכא כגון

[39] שכת שניה אפכינהו ואזמינהו: שאמרו להם: "אותו היום שאתם אומרים – עמנו הייתם במקום פלוני; אבל ביום אחר הוה, ואיפכא הוה" דממה נפשך עבד נפיק לחירות; והן משלמין לו דמי עין שרצו להפסידו; וניחא ליה לָרב דניפוק בעינו ויתן לו דמי שינו; ואי קשיא הואיל וראשונים הם - מאי הוי מפסדי ליה, הא לחירות הוי מפקי ליה, ואכתי דמי עבד לרב בעי לשלומי - לקמיה פריך ליה, ומוקמינן לה בשעמד בדין

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]