ביאור:בבלי בבא קמא דף כ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ההוא ברחא ^[1] דחזא ליפתא אפומא דדנא; סריך, סליק, אכלה לליפתא ותבריה לדנא.

חייביה רבא אליפתא ואדנא נזק שלם.

מאי טעמא?

כיון דאורחיה למיכל ליפתא - אורחיה נמי לסרוכי ולמסלק.

אמר אילפא: בהמה ברשות הרבים, ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חברתה – חייבת.

מאי טעמא?

גבי חברתה - כחצר הניזק דמי.

לימא מסייע ליה: היתה קופתו מופשלת לאחוריו, ופשטה צוארה ואכלה ממנו – חייבת.

[תוספתא א,ה: כיצד 'שינתה ואכלה'? היתה קופתו מופשלת לאחוריו ברשות הרבים, פשטה פרה פיה לתוכה ואכלה - משלמת מה שהזיקה]

כדאמר רבא: בקופצת ^[2] - הכא נמי בקופצת.

והיכא איתמר דרבא?

אהא: דאמר רבי אושעיא: בהמה ברשות הרבים הלכה ואכלה – פטורה; עמדה ואכלה - חייבת; מאי שנא הלכה - דאורחיה הוא, 'עמדה' נמי אורחיה הוא? אמר רבא: בקופצת.

בעי רבי זירא: מתגלגל מהו?

היכי דמי?

כגון דקיימא עמיר ברשות היחיד ^[3] וקא מתגלגל ואתי מרשות היחיד לרשות הרבים – מאי ^[4]?

תא שמע דתני רבי חייא: משוי ^[5], מקצתו בפנים ומקצתו בחוץ: אכלה בפנים – חייבת; אכלה בחוץ – פטורה מאי? לאו מתגלגל ואתי ^[6]?

לא, אימא 'אכלה על מה שבפנים – חייבת, על מה שבחוץ ^[7] – פטורה' ^[8].

איבעית אימא: ^[9] כי קאמר רבי חייא - בפתילה ^[10] דאספסתא ^[11].

אכלה כסות [או כלים - משלם חצי נזק; במה דברים אמורים? ברשות הניזק; אבל ברשות הרבים – פטור]:

^[12] אהייא?

אמר רב: אכולהו ^[13]; מאי טעמא? כל המשנה ^[14] ובא אחר ושינה בו ^[15] – פטור.

ושמואל אמר: לא שנו אלא פירות וירקות, אבל כסות וכלים - חייבת.

וכן אמר ריש לקיש: אכולהו; ואזדא ריש לקיש לטעמיה, דאמר ריש לקיש: שתי פרות ברשות הרבים אחת רבוצה ואחת מהלכת; בעטה מהלכת ברבוצה – פטורה ^[16]; רבוצה במהלכת – חייבת.

ורבי יוחנן אמר: לא שנו אלא פירות וירקות, אבל כסות וכלים – חייבת.

לימא רבי יוחנן לית ליה דריש לקיש אפילו בשתי פרות?

לא, לעולם אית ליה 'כסות': [כסות] עבדי אינשי דמנחי גלימי ומתפחי ^[17], אבל בהמה לאו אורחה ^[18].

ואם נהנית - משלמת [מה שנהנית]:

וכמה?

רבה אמר: דמי עמיר ^[19].

רבא אמר: דמי שעורים בזול ^[20].

תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרבא!

תניא כוותיה דרבה: רבי שמעון בן יוחי אמר: אין משלמת אלא דמי עמיר בלבד;

תניא כוותיה דרבא: 'אם נהנית משלמת מה שנהנית; כיצד? אכלה קב או קביים - אין אומרים תשלם דמיהן אלא אומדין כמה אדם רוצה להאכיל לבהמתו דבר הראוי לה, אף על פי שאינו רגיל ^[21]; לפיכך ^[22]: אכלה חטין או דבר הרע לה ^[23] – פטורה ^[24]'.

אמר ליה רב חסדא לרמי בר חמא: לא הוית גבן באורתא בתחומא ^[25] דאיבעיא לן מילי מעלייתא!

אמר: מאי 'מילי מעלייתא'?

אמר ליה: הַדָר בחצר חבירו שלא מדעתו - צריך להעלות לו שכר או אין צריך?

היכי דמי: אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר ^[26] - זה לא נהנה ^[27] וזה לא חסר ^[28]! אלא בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר - זה נהנה ^[29] וזה חסר ^[30]!

לא, צריכא בחצר דלא קיימא לאגרא, וגברא דעביד למיגר ^[31] – מאי? מצי אמר ליה "מאי חסרתיך ^[32]" או דלמא מצי אמר

עמוד ב

"הא איתהנית ^[33]"?

אמר ליה [רמי בר חמא]: מתניתין היא!

[שאל רב חסדא] הי מתניתין?

אמר ליה [רמי בר חמא]: לכי תשמש לי ^[34].

שקל סודריה כרך ליה ^[35].

אמר ליה: אם נהנית - משלמת מה שנהנית ^[36].

אמר רבא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא ^[37] דמריה סייעיה, דאף על גב דלא דמי ^[38] למתניתין - קבלה ^[39] מיניה ^[40]: האי [בבהמה שאכלה ברשות הרבים] 'זה נהנה וזה חסר', והאי [בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר] 'זה נהנה וזה לא חסר' הוא!

ורמי בר חמא?

סתם פירות ברשות הרבים אפקורי מפקר להו ^[41].

תנן [בבא בתרא פ"א מ"ג]: 'המקיף חבירו משלש רוחותיו ^[42] וגדר ^[43] את הראשונה ואת השניה ואת השלישית ^[44]* - אין מחייבין אותו ^[45]' - הא רביעית ^[46] מחייבין אותו ^[47]; שמע מינה 'זה נהנה ^[48] וזה ^[49] לא חסר ^[50] – חייב'!

שאני התם דאמר ליה: את גרמת לי הקיפא יתירא ^[51].

תא שמע [המשך המשנה שם]: 'אמר רבי יוסי: אם עמד ניקף וגדר את הרביעית ^[52] מגלגלין עליו את הכל ^[53]' - טעמא דגדר ניקף [את הצד האחרון], הא מקיף – פטור ^[54]! שמע מינה: 'זה נהנה וזה לא חסר - פטור'!

שאני התם, דאמר ליה: "לדידי סגי לי בנטירא בר זוזא ^[55]".

תא שמע [בבא מציעא פ"י, מ"ג]: 'הבית והעלייה של שנים ^[56] שנפלו; אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות, והוא אינו רוצה - הרי בעל העלייה בונה בית ויושב בה עד שיתן לו יציאותיו ^[57]' יציאותיו הוא דמחייב ליה בעל הבית, הא שכרו לא ^[58]! שמע מינה 'זה נהנה ^[59] וזה לא חסר ^[60] – פטור ^[61]'!

שאני התם, דביתא לעלייה משתעבד ^[62].

תא שמע [המשך המשנה שם]: 'רבי יהודה אומר ^[63]: אף זה דר בחצר חבירו שלא מדעתו - צריך להעלות לו שכר ^[64]' שמע מינה 'זה נהנה וזה לא חסר – חייב'!

שאני התם: משום שחרוריתא דאשייתא ^[65].

שלחוה ^[66] בי רבי אמי, אמר: וכי מה עשה לו? ומה חסרו? ומה הזיקו ^[67]!?

רבי חייא בר אבא אמר: נתיישב בדבר ^[68].

הדר שלחוה קמיה דרבי חייא בר אבא, אמר: כוליה האי שלחו לי ואזלי! אילו אשכחי בה טעמא - לא שלחנא להו?!

אתמר: רב כהנא אמר רבי יוחנן: אינו צריך להעלות לו שכר.

רבי אבהו אמר רבי יוחנן: צריך להעלות לו שכר.

אמר רב פפא: הא דרבי אבהו - לאו בפירוש אתמר ^[69] אלא מכללא אתמר, דתנן [מעילה פ"ה,מ"ד]: נטל ^[70] אבן או קורה של הקדש - הרי זה לא מעל ^[71]; נתנה לחבירו ^[72] - ^[73] הוא מעל, וחבירו לא מעל; בנאה ^[74] לתוך ביתו - הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה שוה פרוטה; ואמר שמואל: והוא שהניחה על פי ארובה ^[75]; ויתיב רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן, וקאמר [רבי אבהו] משמיה דשמואל: 'זאת אומרת ^[76] - הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר' ושתק ליה [רבי יוחנן]; איהו [רבי אבהו] סבר מדשתיק [רבי יוחנן] - מודה ליה, ולא היא: אשגוחי לא אשגח ביה; כדרבה, דאמר רבה: [שימוש בחפץ של] הקדש שלא מדעת -

הערות

^ עז
^ שקפצה ואכלה על צוארו, שאין דרכה בכך, ותולדה דקרן הוא; ו'חייבת' - חצי נזק קאמר [רש"י מפרש שלא כתוספתא ש'משלמת מה שהזיקה', כלומר נזק שלם!]
^ הניזק, ובהמה ברשות הרבים
^ בתר אכילה אזלינן, ופטורה? או בתר דשקלה ליה אזלינן, וחייבת? והוא הדין נמי אי בהמה ברשות הניזק ועמיר ברשות הרבים וגילגלתו מרשות הרבים לרשות היחיד: אי בתר אכילה אזלינן – חייבת, ואי בתר דשקלה ליה אזלינן - פטורה
^ קסלקא דעתא אמתחת מלאה שעורין
^ כגון שאכלתו כולו, והכי קאמר: אכלתו בפנים כגון שגלגלה את כולו בפנים – חייבת; גילגלתו לחוץ – פטורה, אלמא בתר אכילה אזלינן
^ על מה שהיה מונח מתחילה בחוץ
^ ועל המונח בתחילה בפנים חייבת, דבתר דשקלה ליה אזלינן, בין היא בפנים בין היא בחוץ
^ לעולם כדקתני אכלתו בפנים חייבת - על כולו; אכלתו בחוץ פטורה - על כולו, ולא תפשוט דגלגול מלתא הוא;
^ 'פתילה': על שם דארוך הוא קרי ליה פתילה
^ משוי של שחת, שעליו ארוכין, וראשו אחד בפנים וראשו אחד בחוץ: דכיון דהאי רישא כי גריר ליה - אזיל אידך בתריה, כמאן דמנח כולו בחד דוכתא דמי; הלכך אזלינן בתר בהמה; כי קמיבעיא לן - כגון שעורין, דכוליה גרעין קאי בפנים או בחוץ, וכי אכלה האי לא אזיל האי בתריה אי לא מגלגלה ליה
^ הא דקתני מתניתין 'ברשות הרבים פטור'
^ ואפילו אכסות וכלים, דשינוי הוה ותולדה דקרן
^ כגון זה שהניח כסותו וכליו ברשות הרבים
^ כגון זו שאכלתו
^ ואף על גב דברשות הרבים חייבת - הכא פטורה, דכל המשנה: כגון זו שרבצה ברשות הרבים - ובא אחר כו'
^ עומדין לפוש
^ לרבוץ [ברשות הרבים]
^ שאם אכלה שְׂעוֹרִין כדי שְׂבִיעָתָהּ - אינו משלם לו אלא דמים שהיה צריך ליתן בקשין ובתבן להאכילה, דאמר ליה "אי אפשי להאכילה שעורין אלא קשין ותבן"
^ כפי שהיה צריך ליקח שעורין למאכלה אם היה רוצה להאכילה שעורין, ולא יתן לו כַּשַׁעַר שבשוק, דלמא איהו לא מאכיל לה שעורין, אלא בזול יתן, כדאמרינן בפרק 'מי שמת' (בבא בתרא קמו ב), 'וכל זוזא חשיב בארבע דנקי', דהיינו שני שלישי הדמים
^ להאכילה שעורין אלא עמיר - משלם לו דמי שעורין, כפי מה שאדם אחר רגיל ליתן לבהמתו, קב או קביים
^ כיון דמשערינן בדבר הראוי לה
^ דלא נהנית
^ ברשות הרבים
^ לא היית קרוב אצלנו שתוכל לבא; לישנא אחרינא 'בתחומא': בבית המדרש; ראשון שמעתי;
^ דלא עביד למיגר: זה שדר באותה חצר אינו עשוי לשכור חצרות לפי שמצויין לו בתים להשאיל או יש לו בית אחר
^ דהא שכיחי ליה בתים בחנם
^ דהא לא קיימא לאגרא ופשיטא דפטור
^ שהרי היה לו לשכור בית אחר
^ דחצרו קיימא להשכיר והוה מוגר לאחריני
^ דהוה ליה 'זה נהנה וזה לא חסר'
^ הא בלאו הכי לא מוגרת
^ דאי לאו חצר דידי - הות אוגר אחריני
^ כשתשמשני שימוש אחד אומר לך
^ קיפל לו סודר שלו
^ אלמא בתר הנאה אזלינן
^ רמי בר חמא
^ ההיא בעיא
^ רב חסדא
^ ולא אותביה מידי
^ ולא חיסר מידי דהא סופן לאיבוד
^ שהיה לו לראובן שלש שדות אצל שדה שמעון משלש רוחותיו
^ ראובן
^ סמוך לשדה שמעון, לבד מחיצות חיצונות שהיו לו בינו לשאר הבקעות
^ אין מחייבין את שמעון כלום; דמאי אהני ליה? הרי שדהו פתוחה מצד רביעית!
^ הא אם היה לו לראובן ארבע שדות מארבע רוחות של שמעון וגדרן
^ מחייבין את שמעון לתת את חלקו במחיצות הפנימיות שבינו לראובן
^ שמעון
^ ראובן
^ שהרי יש לו לגדור שדהו
^ דאי לאו שדה של שמעון בין שדותיו - הוי סגי ליה במחיצות חיצונות, והוו כל שדותיו גדורים; והלכך חסר הוא בשבילו
^ גלי אדעתיה דניחא ליה בהקיפו של ראובן
^ לתת את חלקו בשלש מחיצות פנימיות של ראובן
^ הא אם קנה מקיף עוד שדה רביעית אצל שמעון, וגדרה, פטור שמעון
^ לא היה יכולת בידי לגדור גדר של אבנים, וסגי לי בגדר קוצים בר זוזא להבדיל ביני ובינך
^ בית של זה, והעלייה שעל גבה הויא של אחר
^ מה שהוציא על הבית
^ אלמא מדיהיב ליה כל יציאותיו, ואינו מנכה לו שכר מה שעמד בבית
^ שהיה לו לשכור אחרת
^ דבלאו הכי לא בעי איהו למבנייה
^ הנהנה
^ שעל הבית לסבול העלייה, הלכך הדין עם זה לדור בו
^ אתנא קמא פליג
^ דבעל העלייה צריך להעלות שכר לבעל הבית
^ שמשחיר לו הכתלים, הלכך חסר הוא; אבל בית ישן - לא
^ להא בעיא דלעיל זה נהנה וזה לא חסר מהו
^ זה עמד בבית דלא קיימא לאגרא
^ נעיין בה
^ לאו בהדיא שמעה רבי אבהו מיניה דרבי יוחנן
^ מפרש במסכת מעילה דבגזבר עסקינן
^ דמעיקרא נמי ברשותיה הוי כי השתא, ולא שינוי הוא
^ קנייה חבירו, דגזבר יש לו רשות ליתן
^ וזה שהוציאו לחולין
^ גזבר
^ ולא קבעה בבנין דלא הוי שינוי הלכך לא מעל עד שידור תחתיה
^ מדקתני דכי דר תחתיה – חייב, ואף על גב דשלא מדעת הקדש עבד

[1] עז

[2] שקפצה ואכלה על צוארו, שאין דרכה בכך, ותולדה דקרן הוא; ו'חייבת' - חצי נזק קאמר [רש"י מפרש שלא כתוספתא ש'משלמת מה שהזיקה', כלומר נזק שלם!]

[3] הניזק, ובהמה ברשות הרבים

[4] בתר אכילה אזלינן, ופטורה? או בתר דשקלה ליה אזלינן, וחייבת? והוא הדין נמי אי בהמה ברשות הניזק ועמיר ברשות הרבים וגילגלתו מרשות הרבים לרשות היחיד: אי בתר אכילה אזלינן – חייבת, ואי בתר דשקלה ליה אזלינן - פטורה

[5] קסלקא דעתא אמתחת מלאה שעורין

[6] כגון שאכלתו כולו, והכי קאמר: אכלתו בפנים כגון שגלגלה את כולו בפנים – חייבת; גילגלתו לחוץ – פטורה, אלמא בתר אכילה אזלינן

[7] על מה שהיה מונח מתחילה בחוץ

[8] ועל המונח בתחילה בפנים חייבת, דבתר דשקלה ליה אזלינן, בין היא בפנים בין היא בחוץ

[9] לעולם כדקתני אכלתו בפנים חייבת - על כולו; אכלתו בחוץ פטורה - על כולו, ולא תפשוט דגלגול מלתא הוא;

[10] 'פתילה': על שם דארוך הוא קרי ליה פתילה

[11] משוי של שחת, שעליו ארוכין, וראשו אחד בפנים וראשו אחד בחוץ: דכיון דהאי רישא כי גריר ליה - אזיל אידך בתריה, כמאן דמנח כולו בחד דוכתא דמי; הלכך אזלינן בתר בהמה; כי קמיבעיא לן - כגון שעורין, דכוליה גרעין קאי בפנים או בחוץ, וכי אכלה האי לא אזיל האי בתריה אי לא מגלגלה ליה

[12] הא דקתני מתניתין 'ברשות הרבים פטור'

[13] ואפילו אכסות וכלים, דשינוי הוה ותולדה דקרן

[14] כגון זה שהניח כסותו וכליו ברשות הרבים

[15] כגון זו שאכלתו

[16] ואף על גב דברשות הרבים חייבת - הכא פטורה, דכל המשנה: כגון זו שרבצה ברשות הרבים - ובא אחר כו'

[17] עומדין לפוש

[18] לרבוץ [ברשות הרבים]

[19] שאם אכלה שְׂעוֹרִין כדי שְׂבִיעָתָהּ - אינו משלם לו אלא דמים שהיה צריך ליתן בקשין ובתבן להאכילה, דאמר ליה "אי אפשי להאכילה שעורין אלא קשין ותבן"

[20] כפי שהיה צריך ליקח שעורין למאכלה אם היה רוצה להאכילה שעורין, ולא יתן לו כַּשַׁעַר שבשוק, דלמא איהו לא מאכיל לה שעורין, אלא בזול יתן, כדאמרינן בפרק 'מי שמת' (בבא בתרא קמו ב), 'וכל זוזא חשיב בארבע דנקי', דהיינו שני שלישי הדמים

[21] להאכילה שעורין אלא עמיר - משלם לו דמי שעורין, כפי מה שאדם אחר רגיל ליתן לבהמתו, קב או קביים

[22] כיון דמשערינן בדבר הראוי לה

[23] דלא נהנית

[24] ברשות הרבים

[25] לא היית קרוב אצלנו שתוכל לבא; לישנא אחרינא 'בתחומא': בבית המדרש; ראשון שמעתי;

[26] דלא עביד למיגר: זה שדר באותה חצר אינו עשוי לשכור חצרות לפי שמצויין לו בתים להשאיל או יש לו בית אחר

[27] דהא שכיחי ליה בתים בחנם

[28] דהא לא קיימא לאגרא ופשיטא דפטור

[29] שהרי היה לו לשכור בית אחר

[30] דחצרו קיימא להשכיר והוה מוגר לאחריני

[31] דהוה ליה 'זה נהנה וזה לא חסר'

[32] הא בלאו הכי לא מוגרת

[33] דאי לאו חצר דידי - הות אוגר אחריני

[34] כשתשמשני שימוש אחד אומר לך

[35] קיפל לו סודר שלו

[36] אלמא בתר הנאה אזלינן

[37] רמי בר חמא

[38] ההיא בעיא

[39] רב חסדא

[40] ולא אותביה מידי

[41] ולא חיסר מידי דהא סופן לאיבוד

[42] שהיה לו לראובן שלש שדות אצל שדה שמעון משלש רוחותיו

[43] ראובן

[44] סמוך לשדה שמעון, לבד מחיצות חיצונות שהיו לו בינו לשאר הבקעות

[45] אין מחייבין את שמעון כלום; דמאי אהני ליה? הרי שדהו פתוחה מצד רביעית!

[46] הא אם היה לו לראובן ארבע שדות מארבע רוחות של שמעון וגדרן

[47] מחייבין את שמעון לתת את חלקו במחיצות הפנימיות שבינו לראובן

[48] שמעון

[49] ראובן

[50] שהרי יש לו לגדור שדהו

[51] דאי לאו שדה של שמעון בין שדותיו - הוי סגי ליה במחיצות חיצונות, והוו כל שדותיו גדורים; והלכך חסר הוא בשבילו

[52] גלי אדעתיה דניחא ליה בהקיפו של ראובן

[53] לתת את חלקו בשלש מחיצות פנימיות של ראובן

[54] הא אם קנה מקיף עוד שדה רביעית אצל שמעון, וגדרה, פטור שמעון

[55] לא היה יכולת בידי לגדור גדר של אבנים, וסגי לי בגדר קוצים בר זוזא להבדיל ביני ובינך

[56] בית של זה, והעלייה שעל גבה הויא של אחר

[57] מה שהוציא על הבית

[58] אלמא מדיהיב ליה כל יציאותיו, ואינו מנכה לו שכר מה שעמד בבית

[59] שהיה לו לשכור אחרת

[60] דבלאו הכי לא בעי איהו למבנייה

[61] הנהנה

[62] שעל הבית לסבול העלייה, הלכך הדין עם זה לדור בו

[63] אתנא קמא פליג

[64] דבעל העלייה צריך להעלות שכר לבעל הבית

[65] שמשחיר לו הכתלים, הלכך חסר הוא; אבל בית ישן - לא

[66] להא בעיא דלעיל זה נהנה וזה לא חסר מהו

[67] זה עמד בבית דלא קיימא לאגרא

[68] נעיין בה

[69] לאו בהדיא שמעה רבי אבהו מיניה דרבי יוחנן

[70] מפרש במסכת מעילה דבגזבר עסקינן

[71] דמעיקרא נמי ברשותיה הוי כי השתא, ולא שינוי הוא

[72] קנייה חבירו, דגזבר יש לו רשות ליתן

[73] וזה שהוציאו לחולין

[74] גזבר

[75] ולא קבעה בבנין דלא הוי שינוי הלכך לא מעל עד שידור תחתיה

[76] מדקתני דכי דר תחתיה – חייב, ואף על גב דשלא מדעת הקדש עבד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]