ביאור:בבלי קידושין פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | [[קידושין {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]


...הפרק הבא

פרק ראשון - האשה נקנית[עריכה]

דפים בפרק זה[עריכה]

ב א ועד מא א

משניות בפרק זה[עריכה]

משניות

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ב עמוד א[עריכה]

משנה א - האשה נקנית[עריכה]

משנה

האשה נקנית ...

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

גמרא על משנה א[עריכה]

סוגיא: =[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ב עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ב עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ג עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ג עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ד עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ד עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ה עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ה עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ו עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ו עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ז עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ז עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ח עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ח עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ט עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ט עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף י עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף י עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יא עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יא עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יב עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יב עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יג עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יג עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יד עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יד עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף טו עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף טו עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף טז עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף טז עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יז עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יז עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

אמר רבא:
דבר תורה עובד כוכבים יורש את אביו רש"י ?:מדאיצטריך למעוטי עבד עברי
שנאמר 'וחשב עם קונהו' - ולא עם יורשי קונהו: מכלל דאית ליה יורשים.
גר את העובד כוכבים -
אינו מדברי תורה, אלא מדברי סופרים, דתנן:
גר ועובד כוכבים שירשו את אביהם עובד כוכבים:
גר יכול לומר לעובד כוכבים:
"טול אתה עבודת כוכבים, ואני מעות";
"טול אתה יין נסך ואני פירות";
משבאו לרשות גר – אסור רש"י ?:להחליפם דקמתהני מאיסורי הנאה
ואי סלקא דעתך: דאורייתא - כי לא באו לרשותו - נמי? רש"י ?:מכי מיית עובד כוכבים - זכה בחצאין :
כי שקיל - חילופי עבודת כוכבים הוא דקא שקיל רש"י ?:והשתא קא מחליף להו !
אלא: רש"י ?:שמע מינה: הא דיורש את אביו עובד כוכבים - לאו מדאורייתא הוא, דאינו מתייחס אחר העובד כוכבים, וכקטן שנולד מאליו דמי, אלא מדרבנן רש"י ?:הוא -
גזירה הוא דעבוד רבנן: שמא יחזור לסורו רש"י ?:משום ממונו .
תניא נמי הכי:
במה דברים אמורים? כשירשו,
אבל כשנשתתפו – אסור.
עובד כוכבים את הגר רש"י ?:שנתגייר האב וגר את הגר רש"י ?:אב ובנו שנתגיירו -
אינו לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, דתנן דתניא:
לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו -
לא יחזיר לבניו רש"י ?:אם מת האב ,
ואם החזיר - אין רוח חכמים נוחה הימנו רש"י ?:אין דעת חכמים נוחה עליהם במעשיו, כלומר: אין מחזיקין לו טובה שלא הצריכוהו לכך .
והתניא
רוח חכמים נוחה הימנו?
לא קשיא:
כאן - שהורתו ולידתו שלא בקדושה,
דף יח עמוד א[עריכה]
וכאן - שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה רש"י ?:היכא דלידתו של בן בקדושה - מיחלף בישראל גמור .

רב חייא בר אבין - ירושת נכרים מהתורה[עריכה]

רב חייא בר אבין
אמר רבי יוחנן:

ה אל תתגרו בם! כי לא אתן לכם מארצם - עד מדרך כף רגל, כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר! (דברים ב:ה)

עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה, דכתיב "כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר".
ודלמא ישראל מומר [עשו] שאני?

ט ויאמר ה' אלי: אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה! כי לא אתן לך מארצו ירשה, כי לבני לוט נתתי את ער ירושה. (דברים ב:ט)

אלא מהכא "כי לבני לוט נתתי את ער ירושה". רש"י ?:דברים ב' ט

יסוד המחלוקת לגבי מקור ירושת נכרים[עריכה]

ורב חייא בר אבין - מאי טעמא לא אמר כרבא רש"י ?:דיליף לה [לעיל] מ'וחשב עם קונהו' [ויקרא כה]
מי כתיב 'וחשב עם קונהו - ולא עם יורשי קונהו'?
ורבא - מאי טעמא לא אמר כרב חייא בר אבין?
משום כבודו דאברהם שאני.

סוגיא: עבד עברי לאומת אמה עבריה[עריכה]

תנו רבנן:
יש בעברי שאין בעבריה,
ויש בעבריה שאין בעברי:
יש בעברי - שהוא יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון,
מה שאין כן בעבריה רש"י ?:לקמיה בעי לה ;
ויש בעבריה - שהרי עבריה יוצאה בסימנין,

ואינה נמכרת ונשנית רש"י ?:לקמיה יליף ליה ,

ומפדין אותה בעל כורחו רש"י ?:לקמיה מפרש ליה -
מה שאין כן בעברי.

השוואת הברייתא למשנה[עריכה]

אמר מר
'יש בעברי שאין בעבריה...',
ורמינהי
'יתירה עליו אמה העבריה רש"י ?:אלמא כל הנך איתנהו בה
שקונה עצמה בסימנין'?
אמר רב ששת: כגון שיעדה. רש"י ?:ותו לא נפקא בהני אלא בגט
יעדה?! פשיטא! גיטא בעיא!!
מהו דתימא: לא ליבטלה הילכתא מינה רש"י ?:הלכות אמה העבריה; ואם רצתה לצאת באחד מאלו בלא גט - תצא -
קא משמע לן.
אי הכי - אמאי יוצאה בסימנין?
הכי קאמר: אם לא יעדה - יוצאה אף בסימנין.

מכירת עבד עברי פעם שניה[עריכה]

ואינה נמכרת ונשנית:
מכלל - דעבד עברי נמכר ונשנה!
והתניא:

ב אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגניבתו. (שמות כב:ב)

'בגניבתו' רש"י ?:שמות כב, ב - ולא בכפילו רש"י ?:אם יש לו לשלם את הקרן ואין לו ממה לשלם הכפל אינו נמכר ,
'בגניבתו' - ולא בזממו רש"י ?:אם העיד בחבירו שגנב והוזם ואין לו במה לשלם - אינו נמכר ;
'בגניבתו' - כיון שנמכר פעם אחת - שוב אי אתה רשאי למוכרו' רש"י ?:קא סלקא דעתן 'ונמכר בגניבתו' משמע ליה, ונמכר פעם אחת ולא שתי מכירות ?


אמר רבא: לא קשיא:
כאן - בגניבה אחת,
כאן - בשתי גניבות. רש"י ?:בגניבה אחת: פעם אחת, דאם אינו שוה כל גניבתו - אינו נמכר בשביל חציה, ולכשיוצא - ימכר [שוב] משום חציה [השני]; והאי דקתני 'ונמכר ונשנה' - בשתי גניבות, אפילו לא עמד בדין עד שגנב שתיהם, ואינו שוה אלא דמי האחת - נמכר וחוזר ונמכר, דכל חדא וחדא - קרינן ביה 'ונמכר בגניבתו'
אמר ליה אביי: 'בגניבתו' - טובא משמע?! רש"י ?:אם עמד על שתיהן בדין אחד - כולן קרינן ביה 'בגניבתו', כדכתיב "ובהמה רבה וגו'" [יונה ד,יא]; והדגה אשר ביאור [שמות ז,יח[
אלא אמר אביי: לא קשיא:
כאן - באדם אחד רש"י ?:שעמד בדין בבת אחת - אינו נמכר ונשנה אפילו בגניבות הרבה, דהוה דומיא דאחת; הכתוב הוציאה בלשון יחיד רש"י ?:אבל
כאן - בשני בני אדם. רש"י ?:שמעמידים אותו שתי פעמים בדין - נמכר בשביל כל אחת ואחת; והוא הדין אם גנב ועמד בדין, ונמכר, וחזר וגנב משיצא חפשי - חוזר ונמכר

שווי הגנב כעבד, לעומת שווי הגניבה שלו[עריכה]

תנו רבנן
גניבו - אלף
ושוה חמש מאות -
נמכר וחוזר ונמכר;
גניבו - חמש מאות
ושוה אלף -
אינו נמכר כלל.
רבי אליעזר אומר:
אם היה גניבו כנגד ממכרו רש"י ?:לא פחות ולא יותר – נמכר,
ואם לאו - אינו נמכר.'
אמר רבא:
בהא זכנהו רבי אליעזר לרבנן רש"י ?:יש לו פתחון פה ונצחון במחלוקת זה :
דמאי שנא - גניבו חמש מאות ושוה אלף - דאין נמכר,
ד'נמכר כולו' אמר רחמנא, ולא חציו רש"י ?:כי השתא, ששוה שכר עבודת שש שנים פי שנים בגניבתו, ואין עליו לעבוד אלא חציין :
הכי נמי - 'נמכר בגניבתו' אמר רחמנא, ולא נמכר בחצי גניבתו[1]!

פדיון אמה עבריה 'בניגוד לרצון' מי[עריכה]

ומפדין אותה בעל כרחו:
סבר רבא למימר: בעל כרחיה דאדון.
אמר ליה אביי: מאי ניהו רש"י ?:היכי דמי בעל כרחו דעבריה טפי מעברי? אי למימרא דאי לית ליה גירעונה: - דכתבנא ליה שטרא אדמיה? רש"י ?:כתבינן ליה שטרא על דמיה, ותתנם לו כשתשיג ידה -

אמאי? רש"י ?:מנא לן ? רש"י ?:הא איהו נקיט מרגניתא בידיה רש"י ?:גופה, המשועבד לו , רש"י ?:ואנן יהיבנא ליה חספא?

אלא אמר אביי: בעל כרחיה דאב רש"י ?:אם יש לו כופין אותו ופודה אותה , משום פגם משפחה.
אי הכי: עבד עברי - נמי נכפינהו לבני משפחה, משום פגם משפחה!?
הדר אזיל ומזבין נפשיה.
הכי נמי - הדר אזיל ומזבין לה?
הא קתני 'אינה נמכרת ונשנית';
ומני רש"י ?:הא דקתני 'אינה נמכרת ונשנית' - רבי שמעון היא, דתניא:
'מוכר אדם את בתו לאישות – ושונה רש"י ?:קיבל בה קידושין, ונתארמלה או נתגרשה מן האירוסין - חוזר ומקדשה לאחר, וכסף קידושיה שלו - אם לא בגרה ,
לשפחות – ושונה רש"י ?:מכרה ויצאה בשש או ביובל או במיתת האדון, ועודה קטנה - חוזר ומוכרה; אבל יוצאה בסימנין – לא, דאפילו לא מכרה מעולם והביאה סימנין אינו מוכרה, כדתניא במסכת ערכין [כט,ב]: יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה? אמרת: ומה מכורה כבר – יוצאה, עכשיו שאינה מכורה - אינו דין שלא תמכר! ,
לאישות אחר שפחות רש"י ?:מוכרה בקבלת קידושין אחר שמכרה לשפחות ויצתה וחזרה אליו -
אבל לא לשפחות אחר אישות רש"י ?:קיבל קידושין, וחזרה אליו שנתארמלה - אין חוזר ומוכרה לשפחות; ולקמיה ילפינן לה .
רבי שמעון אומר:
כשם שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות -
כך אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות'.
ובפלוגתא דהני תנאי רש"י ?:כלומר: קמיפלגי תנא קמא ורבי שמעון בדרשה דהאי קרא דפליגי בה ר"א ורבי עקיבא , דתניא:

ח אם רעה בעיני אדניה, אשר לא יעדה: והפדה! לעם נכרי - לא ימשל למכרה, בבגדו בה. (שמות כא:ח)

לעם נכרי רש"י ?:'לעם נכרי' דהיינו לשפחות - לא ימשול האב
דף יח עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יט עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף יט עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כ עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כ עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כא עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כא עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כב עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כב עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כג עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כג עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר:
ורמי דרבנן אדרבנן, דתניא:
דף כד עמוד א[עריכה]
אין אשה פודה מעשר שני - בלא חומש. רש"י ?:קא סלקא דעתא במעשר שני שהוא משדה בעלה שהיא כבעלה, וקרינן ליה 'ממעשרו' וכדמפרש לה ואזיל
רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר:
אשה פודה מעשר שני - בלא חומש. רש"י ?:דלאו דידה הוא, ואין מוסיפין חומש על פדיון מעשרות והקדשות אלא בעלים
היכי דמי?
אילימא: בזוזי דבעל - ומעשר דבעל -
שליחותיה דבעל קא עבדה!? רש"י ?:ומאי טעמא דמאן דאמר פודין בלא חומש

לא ואם גאל יגאל איש ממעשרו, חמשיתו יסף עליו. (ויקרא כז:לא)

ואלא:בזוזי דידה רש"י ?:דנכסי מלוג ומעשר דידיה רש"י ?:משדותיו ?
'איש' רש"י ?:ממעשרו אמר רחמנא, ולא אשה רש"י ?:ממעשר בעלה, דאשה - כאחֵר דמיא !?
אלא - לאו כי האי גוונא?
דאקני לה אחֵר מנה, ואמר לה: "על מנת שתפדי בו את המעשר", רש"י ?:שתהיה כאיש אחר לפדות בלא חומש

ואיפכא שמענא להו?! רש"י ?:רבנן סברי: כי אמר לה 'קני' - קנה ליה בעלה, וכי אמר לה "על מנת" - לאו כלום הוא; הילכך זוזי הוו נמי דבעל, ושליחותיה עבדא: 'איש

ממעשרו' קרינא ביה; ורבי מאיר סבר: לדידה גופה לא אקני לה אלא להכי: שתהא כאיש אחר לפדות בלא חומש


אמר אביי: איפוך!
רבא אמר: לעולם לא תיפוך!
והכא - במעשר דאתא מבי נשא עסקינן. רש"י ?:שמת אביה, והיה לו מעשר שני, וירשתה עם שאר נכסים, וירושה הבאה לה לאחַר מכאן - נכסי מלוג הן, וילקח בהן קרקע,

והוא אוכל פירות

ורבי מאיר לטעמיה - דאמר: רש"י ?:לקמן בפרק ב'
מעשר - ממון הקדש הוא רש"י ?:ממון גבוה הוא, ואכילתו משולחן גבוה הוא; הילכך אינו כשאר נכסים למקנייה בעל בתקנתא דתקון רבנן 'פירות לבעל' ,
רש"י ?:הילכך ולא קני ליה בעל. רש"י ?:וכי פרקה ליה בזוזי דבעל - לאו ממעשרו הוא, דזוזי דחד [ממנו] ומעשר דחד [שלה]

ורבנן לטעמייהו - דאמרי:

ממון הדיוט הוא רש"י ?:וחיילא עליה תקנתא דרבנן, ופירות לבעל כשאר נכסי מלוג
וקני ליה בעל. הילכך - שליחותא דבעל קעבדא! רש"י ?:וכיון דבזוזי דבעל פרקה - בעי חומש


סוגיא: שחרור עבד בעקבות פגיעה באברים שאינם חוזרים[עריכה]

תנא רש"י ?:אמתניתין קאי :
יוצא בשן ועין וראשי אברים רש"י ?:כ"ד הם, ושנויים אצל נגעים (פ"ו מ"ז), ומייתי להו לקמן בשמעתין (כה,א) שאינן חוזרים. רש"י ?:אם נטלן, כשן ועין


כו וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו (שמות כא:כו)

כז ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו (שמות כא:כז)

בשלמא - שן ועין: כתיבי! אלא - 'ראשי אברים' מנלן?
רש"י ?:וגמר במה מצינו: דומיא דשן ועין:
מה שן ועין - מומין שבגלוי ואינן חוזרין,
אף - כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין.


ואימא ניהוו שן ועין כשני כתובים הבאים כאחד,
וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין רש"י ?:מדלא כתיב אחד ונגמור כולהו מיניה ?
צריכא: רש"י ?:דלא גמר חד מחבריה, הילכך לא 'באין כאחד' נינהו
דאי כתב רחמנא 'שן' הוה אמינא: אפילו...
דף כד עמוד ב[עריכה]
...שן דחלב רש"י ?:שן שינק בה דעתיד להחליפה כגון בעבד קטן -
כתב רחמנא 'עין'!
ואי כתב רחמנא 'עין' - הוה אמינא:
מה עין שנברא עמו -
אף כל שנברא עמו,
אבל שן – לא?
צריכא.

כלל ופרט וכלל: שן, עין, לחפשי ישלחנו[עריכה]

ואימא:
'כי יכה' – כלל,
שן ועין – פרט,
כלל ופרט - אין בכלל אלא מה שבפרט?
שן ועין אֵין {{{1}}} {{{2}}}, מידי אחרינא לא.
'לחפשי ישלחנו' רש"י ?:ריבה לו שלוחים, מדלא כתיב 'חפשי הוא' או 'יצא חפשי' -
חזר וכלל!
כלל ופרט וכלל - אי אתה דן אלא כעין הפרט:
מה הפרט מפורש: מום שבגלוי ואינן חוזרים -
אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין.

ריבה ומיעט וריבה הכל: שן, עין, לחפשי ישלחנו[עריכה]

אי - מה הפרט מפורש:
מומין שבגלוי ובטל ממלאכתו ואינו חוזר,
אף - כל מומין שבגלוי ואינו חוזר ובטל ממלאכתו רש"י ?:העין נסמת מראות, והשן מללעוס ?
אלמה?! תניא:
תלש בזקנו ודילדל בו עצם רש"י ?:השמיטו ממקומו ומחובר בבשר -
עבד יוצא בהם לחירות רש"י ?:אם עצם שאינו חוזר הוא, וסופו ליבש וליפול, ואף על גב דליכא ביטול מלאכה, דהא עצם דזקן [יש מפרשים שכוונת רש"י לשן – אולי לשן

בינה דוקא] לאו מידי הוי עביד - כיון דבגלוי הוא ואינו חוזר הרי הוא כעשרים וארבעה ראשי אברים ?

'לחפשי ישלחנו' - ריבויא הוא! רש"י ?:אינו לשון כלל להיות נידון בכלל ופרט אלא בריבה ומיעט וריבה, וריבה הכל


ואי ריבויא הוא - אפילו הכהו על ידו וצמתה רש"י ?:יבשה וסופה לחזור נמי!?
אלמה? תניא:
הכהו על ידו וצמתה, וסופה לחזור -
אין עבד יוצא בה לחירות.
אם כן: רש"י ?:דלא ממעט מידי 'שן' ו'עין' - מאי אהני ליה רש"י ?:מיעוט דשן ועין למאי מיעט ?


סוגיא:הצורך בגט שחרור לעבד המשוחרר עקב פגיעה בראשי איברים[עריכה]

תנו רבנן:
בכולם רש"י ?:אראשי אברים קאי - עבד יוצא בהם לחירות, וצריך גט שחרור רש"י ?:להתירו בבת חורין -
דברי רבי שמעון.
רבי מאיר אומר: אינו צריך.
רבי אלעזר אומר: צריך.
רבי טרפון[1] אומר: אינו צריך.
רבי עקיבא אומר: צריך.
המכריעים לפני חכמים אומרים:
נראין דברי רבי טרפון בשן ועין - שהתורה זכתה לו רש"י ?:דכתיב בהדיא ,
ודברי רבי עקיבא בשאר אברים - הואיל וקנס חכמים הוא.

מכריעים שכן כרבי עקיבא כי זה אינו מפורש בתורה[עריכה]

'קנס הוא'? קראי קא דרשינן!
אלא: הואיל ומדרש חכמים הוא.

הסיבה שצריך גט גם בשן ועין - לפי רבי שמעון[עריכה]

א וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו... (דברים כד:א)

מאי טעמא דרבי שמעון?
יליף 'שילוח' לחפשי ישלחנו (הסבר של גמרא נוחה) 'שילוח' ראה ציטוט 'וכתב לה ספר כריתות' (הסבר גמרא נוחה) מאשה:
מה אשה - בשטר,
אף עבד - נמי בשטר.

הסיבה שבכל מקרה של פגיעה אין צורך בגט - לפי רבי מאיר[עריכה]

ורבי מאיר?
אי כתב 'חפשי' לבסוף - כדקאמרת! רש"י ?:דלאו חיפושו אלא בשילוח
השתא דכתב 'לחפשי ישלחנו' - הוה ליה חפשי מעיקרא רש"י ?:וכי אתא 'ישלחנו' - לשאר ראשי אברים אתא .


סוגיא: נזק כתוצאה מקולות[עריכה]

תנו רבנן:

הכהו על עינו וסמאה, על אזנו וחרשה -
עבד יוצא בהן לחירות;
נגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע רש"י ?:שהכה בכותל והבעיתו בקול ואינו רואה או נתחרש -
אין עבד יוצא בהן לחירות.
אמר רב שִׁמְן לרב אשי:
למימרא ד'קלא' - לאו כלום הוא?!
והתני רמי בר יחזקאל[2]:
תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית, ותקע בו, ושברו, רש"י ?:בקול -
משלם נזק שלם רש"י ?:כסומכוס מוקמינן לה בבבא קמא, דאמר: בהמה שהזיקה בצרורות משלם נזק שלם
ואמר רב יוסף: אמרי בי רב:
סוס שצנף וחמור שנער, ושברו כלים רש"י ?:בקולם בתוך הבית -
משלמים חצי נזק רש"י ?:כדין צרורות לרבנן, דפליגי עליה דסומכוס בבבא קמא, ואמרי: אינו משלם אלא חצי נזק צרורות [פירוש גמרא נוחה: ומכל מקום: בין לסומכוס ובין לחולקים עליו – יש חיוב נזיקין בגין נזקים שנובעים מעשיית קול]  ?
אמר ליה: שאני אדם רש"י ?:האי ניזק -
דכיון דבר דעת הוא רש"י ?:וכי מיבעית - איהו מיבעית נפשיה! רש"י ?:מדעתיה קא מיבעית: שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום
כדתניא:
המבעית את חבירו -
פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
כיצד?
תקע באזנו וחרשו – פטור.
אחזהו ותקע באזנו וחרשו – חייב.

סוגיא: שחרור עבד בעקבות פגיעה חלקית או פגיעה באבר פגוע מראש[עריכה]

תנו רבנן:
הכהו על עינו - וכהתה רש"י ?:ולא נסמית לגמרי, שרואה במקצת ,
על שינו - ונדדה:
אם יכול להשתמש בהן עכשיו - אין עבד יוצא בהן לחירות,
ואם לאו - עבד יוצא בהן לחירות.
תניא אידך:
הרי שהיתה עינו כהויה - וסמאה,
שינו נדודה - והפילה:
אם יכול להשתמש בהן רש"י ?:במראה זה כבר - עבד יוצא בהן לחירות,
ואם לאו - אין עבד יוצא בהן לחירות.


וצריכא רש"י ?:הני תרתי 'יצא לחירות' לאשמועינן דהיכא דאין יכול להשתמש - אף על גב דלא סמאה לגמרי - הויא השחתה, והיכא דסמאה לגמרי - אף על גב דכהויה הויא מעיקרא - הואיל והיה יכול להשתמש למראיתה בדוחק הויא השחתה :
דאי אשמועינן הך קמייתא:
משום דמעיקרא נהורא בריא - והשתא נהורא כחישא רש"י ?:שאין יכול להשתמש ,
אבל היכא דמעיקרא נמי נהורא כחישא רש"י ?:ואף על גב דיכול להשתמש בו - אימא לא? רש"י ?:אימא לאו 'עין' הוא
ואי אשמועינן הא: משום דסמיא לגמרי,
אבל התם: דלא סמיא לגמרי - אימא לא?
צריכא!

סוגיא: שחרור עבד בעקבות טעות של רופא[עריכה]

תנו רבנן:
הרי שהיה רבו רופא,
ואמר לו לכחול לו עינו – וסמאה,
לחתור לו שינו רש"י ?:לנקרה ולגרר סביב מושבה - והפילה -
שיחק באדון ויצא לחירות;

כו וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו - ושִחתהּ, לחפשי ישלחנו תחת עינו. (שמות כא:כו)

רבן שמעון בן גמליאל אומר: 'ושחתה' (שמות כא,כו) - עד שיתכוין לשחתה.

שחרור עבד בעקבות פגיעה 'בלא כוונה'[עריכה]

ורבנן: האי 'ושחתה' - מאי עבדי ליה?
מיבעי להו לכדתניא:
רבי אלעזר אומר:
הרי שהושיט ידו למעי שפחתו רש"י ?:להוציא עוברה ,
וסימא עובר שבמעיה – פטור. רש"י ?:דלא נתכוין לעין כלל, אבל "כחול לי עיני" - דנתכוין לעין - אף על גב שלא נתכוין לשחתה חייב [3]
מאי טעמא?
דאמר קרא 'ושחתה' - עד שיכוין לשחתה.
ואידך?
מ'ושחת' 'שחתה' נפקא רש"י ?:נפקא לן הא דרבי אלעזר: פרט לזה שלא נתכוין לשחת כלל, ו'שחתה' משמע בעִסוק בה הכתוב מדבר, ואפילו הכי מתכוין לשחתה בעינן


ואידך?
'שחת' 'שחתה' לא דריש.


סוגיא: שחרור עבד בעקבות הוצאת אבר פגוע[עריכה]

אמר רב ששת:
הרי שהיתה עינו סמויה - וחטטה: רש"י ?:הוציאה לחוץ
עבד יוצא בהן לחירות
מאי טעמא? מחוסר אבר הוא.
ותנא תונא (פירוש גמרא נוחה:) כלומר מצינו תנא שלנו המסייענו בזאת:
תַמות וזכרות בבהמה,
ואין תמות וזכרות בעופות. רש"י ?:האי קרא דריש, הנאמר בכל הקרבנות: (ויקרא כב,יח) איש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם (פסוק יט) לרצונכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים; מדלא כתיב 'לרצונכם זכר תמים' ולישתוק – לימדך: שאין מקפיד על תמות וזכרות, אלא על אלו. .
יכול: - יבשה גפה, - נקטעה רגלה, - נחטטה עינה?

יד ואם מן העוף עלה קרבנו לה' והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו (ויקרא א:יד)

תלמוד לומר: "מן העוף" (ויקרא א, י"ד) - ולא כל העוף. רש"י ?:אלמא אף על גב דסמויה מעיקרא, כי חטטה - משוי ליה מומא.

סוגיא: שחרור עבד בעקבות פגיעה באיבר מיותר[עריכה]

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: היתה לו ...

דף כה עמוד א[עריכה]
...:יתרת רש"י ?:אצבע וחתכה -
עבד יוצא בהן לחירות.
אמר רב הונא:
והוא - שנספרת על גב היד רש"י ?:שהיתה בשורת שאר אצבעות .

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כה עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כו עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כו עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כז עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כז עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כח עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כח עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כט עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף כט עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ל עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף ל עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לא עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לא עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לב עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לג עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לג עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לד עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לד עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לה עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לה עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לו עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לו עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לז עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לז עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לח עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לח עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לט עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף לט עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף מ עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף מ עמוד ב[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

דף מא עמוד א[עריכה]

( עבודה בהתהוות. יש להשלים כאן )

הדרן עלך: 'האשה נקנית' פרק הבא (ב)...