ביאור:בבלי קידושין דף עד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

וניחזי זוזי ממאן נקט? [1] לא, צריכא: דנקט מתרוייהו, ואמר: חד מדעתאי וחד בעל כורחי, ולא ידיע [2] הי מדעתו והי לא מדעתו. נאמן דיין לומר 'לזה זכיתי ולזה חייבתי'; במה דברים אמורים? שבעלי דינים עומדים לפניו [3], אבל אין בעלי דינים עומדים לפניו - אינו נאמן [4]'. וניחזי זכותא מאן נקיט [5]? לא, צריכא: דקריע זכותייהו. וניהדר ונידיינינהו [6]? בשודא דדייני [7].

אמר רב נחמן: שלשה נאמנין על הבכור, אלו הן: חיה, אביו ואמו. חיה – לאלתר; אמו - כל שבעה [8], אביו לעולם, כדתניא [ספרי דברים פסקא ריז,יז]: ’[דברים כא,יז: כי את הבכר בן השנואה] יכיר [לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו, כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה] - יכירנו לאחרים [’יכיר' בצורת הפעיל – לפיכך לאחרים, כמו 'ילביש’]; מכאן אמר רבי יהודה: נאמן אדם לומר "זה בני בכור"; וכשם שנאמן לומר "זה בני בכור" כך נאמן לומר "זה בן גרושה וזה בן חלוצה"; וחכמים אומרים אינו נאמן '. [9]

אבא שאול היה קורא לשתוקי 'בדוקי': מאי 'בדוקי'?: אילימא שבודקין את אמו ואומרת 'לכשר נבעלתי' – נאמנת, כמאן? כרבן גמליאל [10]? תנינא חדא זימנא [11], דתנן [כתובות פ"א מ"ה]: היתה מעוברת ואמרו לה: "מה טיבו של עובר זה"? אמרה להם: "מאיש פלוני וכהן הוא [12]". רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת, ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל. חדא [13] להכשיר בה [14], וחדא [15] להכשיר בבתה [16].

הניחא למאן דאמר [17] 'לדברי המכשיר בה - פוסל בבתה', אלא למאן דאמר 'לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה' אבא שאול מאי אתא לאשמועינן? דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל, דאי מהתם, הוה אמינא: התם [18], [19] דרוב כשרין אצלה [20], אבל היכא דרוב פסולין אצלה [21] - אימא לא! צריכא. אמר רבא: הלכה כאבא שאול.


משנה: כל האסורין לבא בקהל [22] - מותרים לבא זה בזה [23]; רבי יהודה אוסר [24]; רבי אלעזר אומר: ודאן בודאן [25] – מותר, ודאן בספיקן [26] וספיקן בודאן [27] וספיקן בספיקן [28] – אסור [29]; ואלו הן הספיקות: שתוקי אסופי וכותי [30].

גמרא: מאי כל האסורין לבא בקהל? אילימא ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי - הא תנא ליה רישא [במשנה בדף עט,א]: ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי מותרים לבא זה בזה ותו: רבי יהודה אוסר – אהייא? אילימא אודאן בספיקן, הא מדקתני סיפא: רבי אלעזר אומר: ודאן בודאן מותר, ודאן בספיקן וספיקן בספיקן אסור - מכלל דרבי יהודה לא סבירא ליה! וכי תימא רבי יהודה אוסר - אגֶר בממזרת [31] - מידי 'גר בממזרת' קתני [32]? כל האסורין 'לבא בקהל קתני [33]!? אמר רב יהודה:


עמוד ב

הכי קאמר [34]: 'כל האסורים לבא בקהל [35] [36] כהונה; מאי נינהו? - גיורת [37] פחותה מבת שלש שנים ויום אחד [38], ודלא כרבי שמעון בן יוחי [39] מותרין [40] לבוא זה בזה. ונוקמה בבת שלש שנים ויום אחד [41], ואפילו לרבי שמעון בן יוחי? אם כן [42] - מצידה תברה [43]: אלא טעמא [דאסורה לכהנים]- דבת שלש שנים ויום אחד, הא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד - דמותרת לבא בקהל כהונה [לשיטת רבי שמעון] - אסורה לבוא זה בזה [44]? הרי [45] פחותה מבת שלש שנים ויום אחד לרבי שמעון בן יוחי דמותרת לבא בקהל כהונה ומותרות לבא זה בזה [46]!?

וכללא הוא דכל האסורים לבא בקהל כהונה מותרין לבא זה בזה [47]? והרי אלמנה וגרושה וחללה וזונה דאסורים לבא בקהל כהונה ואסורים לבא זה בזה!? ותו [48]: הא מותר [49] אסור [50]!? והרי גר שמותר בכהנת ומותר בממזרת [51]! אלא אמר רב נתן בר הושעיא: [52] הכי קאמר [53]: 'כל שכהן אסור לישא את בתו [54]' - ומאי ניהו [55]? - גר שנשא גיורת, וכרבי אליעזר בן יעקב [56] - מותרין לבא זה בזה [57]. [58]

וכללא הוא דכל שכהן אסור לישא את בתו - מותרים לבא זה בזה? הרי חלל שנשא בת ישראל, דכהן אסור לישא בתו, ואסורין נמי לבא זה בזה!? לא קשיא, כרבי דוסתאי בן יהודה [59]. והרי חלל שנשא חללה, וכהן אסור לישא בתו, ואסור נמי לבא זה בזה? ותו: הא מותר [60] אסור [61]? והרי גר שנשא בת ישראל, וכהן מותר לישא בתו - ומותרין לבא זה בזה [62]? אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הכא [63] ממזר מאחותו [64] וממזר מאשת איש [65] איכא בינייהו: תנא קמא סבר: אפילו ממזר מאחותו נמי הוי ממזר [66], ורבי יהודה סבר: מאשת איש הוי ממזר, מאחותו לא הוי ממזר [67]. מאי קא משמע לן? תנינא [68]: 'איזהו ממזר? - כל שהוא ב'לא יבא' (דברים כג ג-ד: ממזר, עמוני ומואבי) [69], דברי רבי עקיבא; שמעון התימני אומר: כל שחייבין עליו [70] כרת בידי שמים - והלכה כדבריו; רבי יהושע אומר: כל שחייבין עליו מיתת בית דין [71]'! אלא אמר רבא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו, והכי קאמר: כל האסורים לבא בקהל - ומאי ניהו? - גר עמוני ומואבי - מותרין לבא זה בזה [72]. אי הכי - אמאי רבי יהודה אוסר [73]!? [74] הכי קאמר: אף על פי שרבי יהודה אוסר גר בממזרת, הני מילי גר דראוי לבא בקהל; אבל גר עמוני ומואבי - דאין ראויין לבא בקהל – לא.

תנו רבנן: 'בן תשע שנים ויום אחד [75], [76] גר עמוני ומואבי, מצרי ואדומי, כותי ונתין, חלל וממזר שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל - [פסלוה [77]]; רבי יוסי אומר: כל שזרעו פסול [78] – פוסל [79], וכל שאין זרעו פסול - אינו פוסל; [80] רבן שמעון בן גמליאל אומר:

הערות[עריכה]

  1. ^ קא סלקא דעתא שלא קיבל מעות אלא מאחד מהם; הא ודאי מדכיר דכיר זוזי דמאן קביל!
  2. ^ אין ידוע לנו
  3. ^ רמיא עליה למדכר שעדיין לא יצאו משם משגמרו את דינם, ואומר 'איש פלוני זכאי, איש פלוני חייב'
  4. ^ שאין בעלי דינין עומדין לפניו תו לא רמיא עליה למידכר
  5. ^ ביד איזהו מהם פסק דין של זכות
  6. ^ למה לי כולי האי, למימר 'אינו נאמן'? מה לנו ולאמונתו? נהדר הוא עצמו או אחר וידונם לפי טענותם
  7. ^ בדין שאינו תלוי בטעם, אלא הכל בפיו של דיין, כי ההיא דכתובות (פה,ב) דאמר 'נכסי לטוביה' ואתו שני טוביה, שניהם קרובים, שניהם שכנים; ואמרינן 'שודא דדייני': למי שיתנדב לב הדיין לומר 'נראה לי שזה היה רגיל אצלו יותר - לזה נתן', וכיון שפסק כן - אם בא לחזור אינו חוזר, ולפיכך אין רוצין לחזור מדין שמא יַטֶּנוּ לבו לצד השני
  8. ^ שעדיין אין אביו מכיר בו, שלא יצא מתחת ידי אמו ליכנס לברית; מכאן ואילך מוטל על אביו להכירו
  9. ^ אבן גרושה וחלוצה הוא דפליגי.
  10. ^ בתמיה
  11. ^ למה ליה לרבי למיתנייה לפלוגתא בתרי דוכתי? ליתני הא דאבא שאול התם 'וכן היה אבא שאול אומר כדבריו'
  12. ^ כלומר מיוחס הוא
  13. ^ רבן גמליאל
  14. ^ דלא האמינה אלא לעצמה, שלא נתחללה מן התרומה, אבל לא להכשיר אותו עובר; שאם בת היא - לא תינשא לכהן
  15. ^ אבא שאול
  16. ^ מכשיר אף בבתה, דהא מתניתין - אף בולד קאי שהוא שתוקי
  17. ^ בפרק קמא דכתובות (יג,ב)
  18. ^ הני מילי
  19. ^ היכא
  20. ^ כגון פנויה ורוב העיר משיאין לכהונה
  21. ^ כגון ארוסה, והיא אומרת "מן הארוס הוא", או פנויה, ואין רוב העיר משיאין לכהונה
  22. ^ כגון ממזרי בשתוקי
  23. ^ ואף על גב שזה ודאי וזה ספק ואיכא למימר שמא כשר הוא - אפילו הכי שרי, כדילפינן (לעיל עג,א) 'בקהל ודאי לא יבא, אבל בקהל ספק יבא'; ובגמרא פריך: הא תנא ליה רישא
  24. ^ בגמרא מפרש לה
  25. ^ כגון ממזרים בנתינים
  26. ^ כגון ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי
  27. ^ שתוקי ואסופי בממזרי ונתיני
  28. ^ שתוקי בשתוקית, אסופי באסופית, אסופי בשתוקית
  29. ^ שמא זה כשר וזה פסול
  30. ^ בגמרא מפרש מאי ספיקייהו; וכותים אותם שהושיב סנחריב בערי שומרון, כדכתיב (מלכים ב יז כד) ויבא מלך אשור ומכותה [ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה] ועל שם שהביאם מכותה נקראו 'כותים', ונתגיירו מאימת האריות, כדכתיב (שם פסוק כה) [ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את ה’] וישלח [ה' בהם את] האריות [ויהיו הרגים בהם], וכולה עניניה במלכים
  31. ^ דשמעינן ליה דאמר הכי (לעיל עב,א): רבי יהודה אומר: גר לא ישא ממזרת ובמידי אחרינא לא שמעינן דפליג לענין יוחסין
  32. ^ לעיל, דאתי רבי יהודה לאפלוגי עליה
  33. ^ וגר - לאו מן האסורין הוא
  34. ^ כלומר: לעולם, רבי יהודה - אגר בממזרת קאי, דשמע ליה לתנא קמא דאיירי בה
  35. ^ והאי 'בקהל' דקאמרת =
  36. ^ קהל
  37. ^ דכהן אסור בגיורת, ואפילו
  38. ^ דלאו בת ביאה היא; ואין שם משום חשש זנות, דכתיב (יחזקאל מד כב) כי אם בתולות מזרע בית ישראל
  39. ^ דאמר לקמן בפירקין (עח,א): גיורת פחותה מבת שלש - כשירה לכהונה, והכי קאמר [תנא קמא במתניתין]: 'כל האסורין לבא בקהל כהונה' - ומאי ניהו, דמרבי האי כללא יתר על הראשונים שאסורין בקהל ישראל? - גיורת שפחותה מבת שלש שנים, וכל שכן יתירה על בת שלש שנים
  40. ^ הנך אסורין: גיורות וממזרים ונתיני ושתוקי
  41. ^ ולא בפחות, ונימא דפחותה מותרת לכהן, ובה לא איירי
  42. ^ דכרבי שמעון מיתוקמא, דפחותה מותרת לכהונה, והוא [רבי שמעון – אם משנתנו כשיטתו] לא התיר לבא בממזרת אלא האסורין לבא בכהונה; הוי משמע האי דפחותה - אית ליה דאסורה לממזר
  43. ^ תשובתו מוכנת לצידו
  44. ^ בתמיה: היא בממזר וממזר בה
  45. ^ גיורת
  46. ^ דכיון דקהל גרים לאו קהל הוא, לא שנא פחותה לא שנא יתירה, ועל כרחיך תנא דידן - מדשרי יתירה על בת שלש לממזר - שמע מינה אית ליה 'קהל גרים לא איקרי קהל'
  47. ^ בתמיה: דכל האסורין לכהן מותרין לממזר
  48. ^ מדלא התיר לבא בממזרת אלא האסורות לכהנים
  49. ^ בקהל כהונה
  50. ^ בממזרת
  51. ^ כיון דאית ליה 'קהל גרים לא איקרי קהל'
  52. ^ לא תימא 'כל האסורין', דתקשי לך אלמנה לכהן גדול ותיקשי לך גר מדוקיא, אלא
  53. ^ תנא קמא
  54. ^ כל שבתו אסורה לכהונה
  55. ^ דמוסיף האי כללא על האסורין לישראל
  56. ^ דאמר במתניתין (לקמן עז,א) 'גר שנשא גיורת - בתו פסולה לכהונה'
  57. ^ והיינו גר מותר בממזרת וממזר בו
  58. ^ דאילו בגר שנשא ישראלית לא מצית לאוקמה, דמאן שמעת ליה דאמר 'כהן אסור לישא בתו'? - רבי יהודה, דאמר במתניתין (שם) 'בת גר זכר כבת חלל זכר'; ומדסיפא רבי יהודה, דקתני: 'רבי יהודה אוסר' - רישא לאו רבי יהודה; להכי מוקמי לה כרבי אליעזר בן יעקב; ושמעיה רבי יהודה לתנא קמא דאית ליה 'קהל גרים לא איקרי קהל', ופליג עליה.
  59. ^ סבירא ליה לתנא דידן, דאמר (לקמן עז,א) בנות ישראל מקוה טהרה לחללים
  60. ^ לישא כהן בתו
  61. ^ לבא באסורין
  62. ^ ומותר לבא בממזרים דהא אמר קהל גרים לאו קהל הוא
  63. ^ לאו בגר איפליגו, אלא
  64. ^ כריתות
  65. ^ מיתות
  66. ^ דקסבר יש ממזר מחייבי כריתות, והכי קאמר: כל הנולדים מאיסורי ערוה - ממזרים הם, ומותרים לבא זה בזה הני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות, כגון אשת איש, דכולן ממזרים הם
  67. ^ ורבי יהודה אוסר לבא חייבי כריתות בבני חייבי מיתות, דקסבר: אין ממזר אלא מחייבי מיתות; וטעמא מפורש ביבמות (מט,א)
  68. ^ פלוגתא אחריתי במתניתין, בתַנאֵי אחריני, ולמה ליה לרבי למיתני לתרתי בבי? ניתני התם לגבי רבי יהושע 'וכן היה רבי יהודה אומר כדבריו'
  69. ^ אף על פי שאינו אלא בלאו - הולד ממזר
  70. ^ על אותה ביאה
  71. ^ אבל חייבי כריתות – לא; וטעמא דכולהו מפרש ביבמות (שם)
  72. ^ הם בממזרים וממזרים בהם
  73. ^ הני ודאי לא איקרי 'קהל', דהא לא חזו לבא בקהל
  74. ^ כלומר וכולה חד תנא הוא;
  75. ^ דבכי האי זימנא חזי לביאה
  76. ^ שהוא
  77. ^ לכהנת - מן התרומה ומן הכהונה; ולויה וישראלית - מלינשא עוד לכהן
  78. ^ מן הכהונה
  79. ^ את אשתו מן הכהונה
  80. ^ ולקמן מפרש מאי בינייהו;