ביאור:בבלי קידושין דף י
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת קידושין:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
אמר רבי זירא: מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי [1]. מאי שנא מקטלא? שאני התם דאמר קרא (דברים כב כה: ואם בשדה ימצא האיש, את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה) ומת האיש אשר שכב עמה לבדו [2].
ורבנן, האי 'לבדו' מאי עבדי ליה? מיבעי להו לכדתניא: ’[דברים כב,כב: כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל] ומתו גם שניהם [האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל] - עד שיהיו שוין כאחד [3], דברי רבי אושעיא; רבי יונתן אומר: (דברים כב כה: וְאִם בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ) וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ. ורבי יוחנן - האי סברא [4] מנא ליה? אם כן נכתוב קרא 'בעולת איש'; מאי 'בעולת בעל'? - שמע מינה תרתי.
איבעיא להו: תחילת ביאה קונה [5] או סוף ביאה קונה? נפקא מינה כגון שהערה בה ופשטה ידה וקבלה קדושין מאחר; אי נמי לכהן גדול דקא קני בתולה בביאה [6] – מאי? אמר אמימר משמיה דרבא: כל הבועל - דעתו על גמר ביאה.
איבעיא להו: ביאה - נשואין עושה או אירוסין עושה [7]? נפקא מינה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה: אי אמרת 'נשואין עושה', יורשה ומיטמא לה ומיפר נדריה, ואי אמרת 'אירוסין עושה', אינו יורשה ואינו מיטמא לה ואינו מיפר נדריה [8]; - מאי? אמר אביי: תא שמע [כתובות פ"ד מ"ד]: האב זכאי בבתו בקדושיה: בכסף בשטר ובביאה, וזכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה, ומקבל את גיטה [9], ואינו אוכל פירות [10] בחייה; נישאת - יתר עליו הבעל: שאוכל פירות בחייה. קתני 'ביאה' וקתני 'נישאת' [11]! כי קתני 'נישאת' - אשארא [12].
אמר רבא: תא שמע [משנה נדה פ"ה מ"ד]: 'בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה [13], ואם בא עליה יבם – קנאה [14], וחייבין עליה משום אשת איש [15], ומטמאה את בועלה [16]
לטמא משכב תחתון כעליון [17]; ואם נישאת לכהן [18] - אוכלת בתרומה [19]; ואם בא עליה אחד מכל עריות שבתורה - מומתין על ידה, והיא פטורה [20], ואם בא עליה אחד מן הפסולין פסלה מן הכהונה' קתני 'ביאה' וקתני 'נישאת'! הכי קאמר: [21] אי הני נשואין דכהן נינהו [22] - אוכלת בתרומה.
תא שמע: וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר 'ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה'? שלח לו: ואתה אי אתה אומר כן? מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה; לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע?: 'ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה [23] - כספה מאכילתה בתרומה [24], זו שביאתה מאכילתה בתרומה [25] - אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה? אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה – היכי דמי [26]?: אי [27] בביאה שעל ידי [28] חופה וכסף [29] שעל ידי חופה [30] - בתרוייהו מיכל אכלה [31]!? ואלא בביאה שעל ידי חופה [32] וכסף שלא על ידי חופה? [33] הכא תרתי [חופה וביאה] והכא חדא [כסף]? אלא - לאו בביאה שלא על ידי חופה, וכסף שלא על ידי חופה? אי אמרת בשלמא נשואין עושה - משום הכי פשיטא ליה, דאלימא לה ביאה מכסף; אלא אי אמרת קדושין עושה - מאי שנא הכא [34] דפשיטא ליה, ומאי שנא הכא [35] דמספקא ליה?
אמר רב נחמן בר יצחק: לעולם אימא לך בביאה שעל ידי חופה וכסף שלא על ידי חופה; ודקאמרת 'הכא תרתי והכא חדא' - קל וחומר מיהא איתיה, והכי שלח ליה: 'ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה אפילו על ידי חופה [36], כספה מאכילתה בלא חופה – זו, שביאתה מאכילתה בתרומה על ידי חופה - אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה בלא חופה? אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה' - משום דעולא [37]. ובן בג בג? גבי שפחה כנענית לא שייר בקנינה [38] הכא שייר בקנינה [39].
רבינא אמר: [40] מדאורייתא מיפשט פשיטא ליה דאכלה [41], [42] - ומדרבנן הוא דשלח ליה [43], והכי שלח ליה: שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה, ולא חיישת לסימפון [44]. [45] שלח ליה: ואתה - אי אתה אומר כן? מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה; לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע [46]?: ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה - כספה מאכילתה בתרומה, ולא חיישינן לסימפון, זו שביאתה מאכילתה בתרומה [47] - אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה ולא ניחוש לסימפון? אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים 'ארוסה בת ישראל אינה אוכלת בתרומה
הערות
[עריכה]- ^ אף על גב דלענין קטלא לא חשיב לה כבתולה, לענין קנס בשאינה ארוסה - מודה דכולהו משלמי
- ^ 'לבדו' - קרא יתירא הוא, דהא כתיב (בפסוק הבא) ולנערה לא תעשה דבר [ומזה רבי מדייק שרק אחד נחשב לבועל בתולה, ודינו בסקילה, והאחרים - בחנק]
- ^ בני עונשין למעוטי גדול הבא על הקטנה
- ^ דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה כו'
- ^ באירוסין
- ^ אם מותר לקדש בביאה: אי אמרת תחילת ביאה קונה מותר, ואם סוף ביאה קונה - נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קדושין, ואסירה ליה, דכתיב (ויקרא כא יד) 'בתולה מעמיו יקח'
- ^ המקדש בביאה, מי הויא הך ביאה כנשואין? או אינה אלא כשאר אירוסין
- ^ דקי"ל (יבמות כט ב): אשתו ארוסה: לא אונן ולא מיטמא לה; מתה אינו יורשה ואינו מיפר נדריה בלא אביה
- ^ אם גירשה בעלה מן האירוסין בעודה נערה
- ^ מנכסים הנופלים לה מבית אבי אמה
- ^ קידושי ביאה והדר תני נשאת אלמא ביאה לאו נישואין עבדי
- ^ אכסף ושטר, דאין עושין נשואין, אבל ביאה - לעולם אימא לך דנשואין עושה
- ^ מדעת האב; אבל פחות מכאן כנותן אצבע בעין ואינה ביאה
- ^ ואם רוצה להוציאה מוציאה בגט
- ^ אם קיבל בה אביה קדושין
- ^ כשהיא נדה שבעת ימים כדכתיב (ויקרא טו) ותהי נדתה עליו
- ^ שעושה בועלה מושב ומשכב אפילו עשר מצעות, אבל לא להיות אב הטומאה לטמא אדם וכלים כמשכבה של נדה עצמה, אלא לטמא אוכלין ומשקין כעליונו של זב; וכן מפרש לה במסכת נדה (לב,ב); אבל פחותה מבת שלש שנים אינה מטמאה את בועלה אלא טומאת ערב, כנוגע בעלמא
- ^ קא סלקא דעתן שנכנסה לחופה לנישואין
- ^ אבל פחותה מבת שלש שנים - אין חופתה מאכילתה, הואיל ואין ביאתה ביאה
- ^ לפי שאינה בת עונשין
- ^ האי 'מתקדשת בביאה' דתנא ברישא -
- ^ אי לכהן הוי
- ^ אם בא עליה כהן ולא קנאה בכסף אינה אוכלת, דבעינן 'קנין כספו' (ויקרא כב יא), וקדושין נמי לא תפסי בה שתהא מקודשת לו בביאתה, שהרי היא כחמור 'עם הדומה לחמור'
- ^ דכתיב (שם) קנין כספו הוא יאכל בו
- ^ קא סלקא דעתן השתא דביאה עושה נישואין, כדמפרש ואזיל; ונישאת פשיטא ליה דאכלה, דנפקא ליה בספרי מ'כל טהור בביתך יאכל אותו' (במדבר יח יא); והך דבן בג בג - התם תני לה
- ^ דיליף כסף מביאה
- ^ נימא
- ^ שלאחר
- ^ ויליף מיניה כסף
- ^ שהכניסה אחר כך לחופה
- ^ ומאי 'אבל מה אעשה' דקאמר
- ^ וקא יליף מיניה
- ^ היכי יליף לה מיניה?
- ^ ביאה
- ^ כסף
- ^ דהא לאו בת נישואין היא
- ^ דאמרינן בריש פירקין (ה,א): שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה
- ^ אחר שנתן הכסף אין הקנין חסר כלום
- ^ דאכתי מיחסרה מסירה לחופה לענין ליורשה וליטמא לה
- ^ מהכא ליכא למיפשט דנישואין עושה, דהא אפילו אירוסין עושה -
- ^ וכסף נמי - מדאורייתא אכלה
- ^ [ו]הא דשלח ליה לאוסרה בתרומה
- ^ מדרבנן הוא דאסר לה
- ^ שמא ימצא בה מום, ונמצאו קידושי טעות
- ^ 'סימפון': כל דבר המבטל דבר קרוי 'סימפון' שלו, כגון: שובר הוי סימפון של שטר, ב'שנים אוחזין' (בבא מציעא כ א); וכאן קורא 'סימפון' דבר המבטל את הקידושין או את המקח של עבד.
- ^ בתמיה
- ^ דבנישאת מודה דלא חיישינן לסימפון, דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וידע וקבל עליו