ביאור:בבלי קידושין דף לד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ותפילין; ^[1] ואיזוהי 'מצות עשה שלא הזמן גרמא'? מזוזה, מעקה, אבידה ^[2] ושילוח הקן.' וכללא הוא ^[3]? הרי ^[4] מצה ^[5], ^[6] שמחה ^[7], הַקְהֵל, דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות!? ותו: והרי תלמוד תורה ^[8], פריה ורביה ^[9], ^[10] ופדיון הבן ^[11] - דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא - ונשים פטורות!? אמר רבי יוחנן: אין למדין מן הכללות ^[12], ואפילו במקום שנאמר בו 'חוץ' ^[13], דתנן [עירובין פ"ג מ"א]: 'בכל מערבין ^[14] ומשתתפין ^[15], חוץ מן המים ומלח ^[16]'; ותו ליכא? והאיכא כמהין ופטריות ^[17]? אלא: אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ.

ומצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות: מנלן? גמר ^[18] מתפילין: מה ^[19]תפילין ^[20]נשים פטורות - אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! ^[21] ותפילין גמר לה מתלמוד תורה ^[22] מה תלמוד תורה נשים פטורות ^[23] - אף תפילין נשים פטורות!? ונקיש תפילין למזוזה ^[24]? ^[25] תפילין לתלמוד תורה איתקיש בין בפרשה ראשונה ^[26] בין בפרשה שניה ^[27], תפילין למזוזה בפרשה שניה לא איתקיש ^[28]. ונקיש מזוזה לתלמוד תורה ^[29]? לא סלקא דעתך ^[30], דכתיב (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם [וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ]: ^[31] גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי? ^[32]

והרי סוכה, דמצות עשה שהזמן גרמא, דכתיב (ויקרא כג מב) בסוכות תשבו שבעת ימים [כל האזרח בישראל ישבו בסכת]? טעמא דכתב רחמנא 'האזרח' - להוציא את הנשים ^[33] הא לאו הכי נשים חייבות?! אמר אביי: איצטריך! סלקא דעתך אמינא הואיל דכתיב 'בסוכות תשבו' - תשבו כעין תדורו: מה דירה איש ואשתו - אף סוכה איש ואשתו. ורבא אמר:

עמוד ב

איצטריך ^[34]: סלקא דעתך אמינא נילף 'חמשה עשר' 'חמשה עשר' מחג המצות: מה להלן נשים חייבות ^[35] אף כאן נשים חייבות – צריכא. והרי ראיה ^[36] דמצות עשה שהזמן גרמא, וטעמא דכתב רחמנא 'זכורך' - להוציא הנשים, הא לאו הכי נשים חייבות! איצטריך: סלקא דעתך אמינא נילף 'ראיה' 'ראיה' מהקהל ^[37].

ואדילפינן מתפילין לפטורא ^[38] - נילף ^[39] משמחה ^[40] לחיובא? אמר אביי: אשה - בעלה משמחה ^[41]. אלמנה מאי איכא למימר ^[42]? בשרויה אצלו ^[43]. ונילף מהקהל? משום דהוה מצה והקהל 'שני כתובים הבאים כאחד', וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדים. אי הכי - תפילין וראיה נמי 'שני כתובים הבאים כאחד' ואין מלמדים ^[44]!? צריכי ^[45]: דאי כתב רחמנא תפילין ^[46] ולא כתב ^[47]ראיה, הוה אמינא: נילף 'ראיה' 'ראיה' מהקהל ^[48]; ואי כתב רחמנא ראיה ולא כתב תפילין, הוה אמינא אקיש תפילין למזוזה – צריכא. אי הכי 'מצה' ו'הקהל' נמי צריכי ^[49]! למאי צריכי ^[50]? בשלמא אי כתב רחמנא 'הקהל' ^[51] ולא כתב 'מצה' ^[52]: הוה אמינא ^[53]: נילף ^[54] 'חמשה עשר' 'חמשה עשר' מחג הסוכות ^[55] אלא ניכתוב רחמנא מצה ולא בעי הקהל, ואנא אמינא: טפלים חייבים ^[56] - נשים לא כל שכן! הילכך הוה להו שני כתובים הבאים כאחד, ואין מלמדים! הניחא למאן דאמר 'אין מלמדין', אלא למאן דאמר 'מלמדין' - מאי איכא למימר ^[57]? ותו: מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות – מנלן? דיליף ממורא ^[58]: מה מורא נשים חייבות - אף כל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות! ונילף מתלמוד תורה ^[59]? משום דהוה ליה תלמוד תורה ופריה ורביה שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים.

הערות[עריכה]

^ וקסבר לילה לאו זמן תפילין; אי נמי שבת ויום טוב לאו זמן תפילין; הילכך: כיון דאיכא שעתא דלא מיחייב בה - זמן גרמא הוא;
^ השבת אבידה
^ בתמיה: וכי כלל קצוב הוא דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות
^ אכילת
^ ליל ראשון שהוא חובה, כדכתיב (שמות יב יח) 'בערב תאכלו מצות', וזמן גרם לה: בט"ו בניסן; ונשים חייבות - כדאמר בפסחים (מג,ב): נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה, שנאמר (דברים טז ג) 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות': כל שישנו ב'בל תאכל חמץ' - ישנו בקום אכול מצה, ונשים איתנהו ב'בל תאכל חמץ', דמצות לא תעשה היא
^ וכן
^ ברגל, כדכתיב: (דברים טז יד) 'ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך'
^ דאמרן (לעיל כט,ב): נשים פטורות
^ אמרינן ביבמות (פ"ו מ"ו; דף סה,ב) האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה ויליף לה מן ’[פרו ורבו ומלאו את הארץ] וכבשוה' (בראשית א כח): איש דרכו לכבוש ואין דרכה של אשה לכבוש, וכל דלא קרינן ביה 'וכבשוה' - לא קרינן ביה פרו ורבו
^ וכן
^ כדלעיל בפירקין (כט,א)
^ כל היכא דתני כלל כי האי גוונא: 'כל מצות עשה וכו' – 'וכל מצות לא תעשה..' 'הכל חייבין בראיה' - אין למדין מהם, דאיכא בהו דלאו דוקא
^ דאיכא למימר: מדאפיק האי דאפיק - שמע מינה דוקא הוא, ולא שייר מידי - אפילו הכי אין למדין
^ עירובי חצירות
^ שיתופי מבואות
^ דמידי דזיין בעינן, והני לא זייני; שבמקום מזונותיו של אדם - חשובה דירתו ושביתתו
^ מיני אוכלין הם, וקים להו לרבנן דלא זייני [ולכן אין מערבין בהם]
^ במה מצינו
^ מצינו ב
^ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, ו
^ ולקמן פריך: אדיליף מתפילין לפטור - נילף ממצה והקהל לחיוב
^ דאיתקוש להדדי: 'ושננתם לבניך' (דברים ו ז), וכתיב בתריה [פסוק ח] 'וקשרתָם לאות'
^ דכתיב 'לבניך' - ולא לבנותיך
^ לחייב הנשים, דהא כתיב בתריה 'וכתבתם על מזוזות' [פסוק ט], ונימא: מה מזוזה נשים חייבות - כדלקמן - אף תפילין נשים חייבות
^ ומשנינן:
^ כדפרישית לעיל
^ והיו לטוטפות בין עיניכם (דברים יא יח) וסמיך ליה ולמדתם אותם את בניכם [פסוק יט]
^ בשניה: שתלמוד תורה מפסיק ביניהם
^ כדאיתקש בפרשה שניה, דסמיך ליה 'וכתבתם' (דברים יא כ), ונימא נשים פטורות
^ לפטור נשים
^ מדתלה מתן שכרה בריבוי ימים:
^ ונשי נמי בעי חיי!
^ ברייתא היא במסכת סוכה
^ למיעוטה בהדיא
^ באכילת מצה לילה הראשונה
^ מצות עשה היא ' (שמות כג יז: שלש פעמים בשנה) יראה כל זכורך [אל פני האדן ה’]
^ דכתיב ביה (דברים לא יא) בבא כל ישראל ליראות [את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם] - והתם נשים חייבות, דכתיב [פסוק יב] האנשים והנשים והטף
^ אמתניתין (לעיל כט,א) פריך, דגמר כל מצות עשה שהזמן גרמא מתפילין לפטור את הנשים בבנין אב ד'מה מצינו' בתפילין
^ בנין אב במה מצינו
^ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות
^ אין חובת השמחה תלויה בה, אלא על בעלה – שישמחנה: קרי ביה 'ושִימחת'
^ הא כתיב בה שמחה, דכתיב 'והגר והיתום והאלמנה' (דברים טז יא)
^ לא נצטוית היא, אלא בעניה הכתוב מדבר, ונצטוה מי שהיא שרויה אצלו לשַמחָהּ משלו במאכל ומשתה וכלי פשתן
^ והיכי ילפת מתפילין לפטור? הא כתיב פטורא בין בתפילין דאיתקיש לתלמוד תורה, בין בראיה דכתיב 'זכורך' להוציא את הנשים
^ למיכתב פטורא בתרוייהו, דלא גמירי מהדדי; הילכך לאו למימרא ד'אין מלמדין' איכתיב בתרוייהו, אלא משום דלא הוה גמיר חד מחבריה, כדמפרש ואזיל
^ פטורא דנשים בתפילין
^ ב
^ לחייב את הנשים
^ ולאו 'שני כתובים הבאים כאחד' נינהו, ונילף שאר מצות עשה מינייהו לחיובא
^ תרוייהו? אלא חד מינייהו נכתוב ונגמר אידך מיניה עם כל שאר מצות עשה
^ חיובא בהקהל
^ לא הויא אתיא מצה מיניה בבנין אב
^ דאנא אמינא
^ נגמר גזירה שוה
^ מה להלן נשים פטורות, דכתיב 'האזרח' להוציא הנשים - אף מצה נשים פטורות
^ דכתיב (דברים לא יב) 'והטף'
^ נילף כל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל לחיובא
^ 'איש אמו ואביו תיראו' (ויקרא יט ג) דילפינן ביה נשים (לעיל כט,א): כשהוא אומר 'תיראו' - הרי כאן שנים
^ לפטורה

[1] וקסבר לילה לאו זמן תפילין; אי נמי שבת ויום טוב לאו זמן תפילין; הילכך: כיון דאיכא שעתא דלא מיחייב בה - זמן גרמא הוא;

[2] השבת אבידה

[3] בתמיה: וכי כלל קצוב הוא דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

[4] אכילת

[5] ליל ראשון שהוא חובה, כדכתיב (שמות יב יח) 'בערב תאכלו מצות', וזמן גרם לה: בט"ו בניסן; ונשים חייבות - כדאמר בפסחים (מג,ב): נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה, שנאמר (דברים טז ג) 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות': כל שישנו ב'בל תאכל חמץ' - ישנו בקום אכול מצה, ונשים איתנהו ב'בל תאכל חמץ', דמצות לא תעשה היא

[6] וכן

[7] ברגל, כדכתיב: (דברים טז יד) 'ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך'

[8] דאמרן (לעיל כט,ב): נשים פטורות

[9] אמרינן ביבמות (פ"ו מ"ו; דף סה,ב) האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה ויליף לה מן ’[פרו ורבו ומלאו את הארץ] וכבשוה' (בראשית א כח): איש דרכו לכבוש ואין דרכה של אשה לכבוש, וכל דלא קרינן ביה 'וכבשוה' - לא קרינן ביה פרו ורבו

[10] וכן

[11] כדלעיל בפירקין (כט,א)

[12] כל היכא דתני כלל כי האי גוונא: 'כל מצות עשה וכו' – 'וכל מצות לא תעשה..' 'הכל חייבין בראיה' - אין למדין מהם, דאיכא בהו דלאו דוקא

[13] דאיכא למימר: מדאפיק האי דאפיק - שמע מינה דוקא הוא, ולא שייר מידי - אפילו הכי אין למדין

[14] עירובי חצירות

[15] שיתופי מבואות

[16] דמידי דזיין בעינן, והני לא זייני; שבמקום מזונותיו של אדם - חשובה דירתו ושביתתו

[17] מיני אוכלין הם, וקים להו לרבנן דלא זייני [ולכן אין מערבין בהם]

[18] במה מצינו

[19] מצינו ב

[20] שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, ו

[21] ולקמן פריך: אדיליף מתפילין לפטור - נילף ממצה והקהל לחיוב

[22] דאיתקוש להדדי: 'ושננתם לבניך' (דברים ו ז), וכתיב בתריה [פסוק ח] 'וקשרתָם לאות'

[23] דכתיב 'לבניך' - ולא לבנותיך

[24] לחייב הנשים, דהא כתיב בתריה 'וכתבתם על מזוזות' [פסוק ט], ונימא: מה מזוזה נשים חייבות - כדלקמן - אף תפילין נשים חייבות

[25] ומשנינן:

[26] כדפרישית לעיל

[27] והיו לטוטפות בין עיניכם (דברים יא יח) וסמיך ליה ולמדתם אותם את בניכם [פסוק יט]

[28] בשניה: שתלמוד תורה מפסיק ביניהם

[29] כדאיתקש בפרשה שניה, דסמיך ליה 'וכתבתם' (דברים יא כ), ונימא נשים פטורות

[30] לפטור נשים

[31] מדתלה מתן שכרה בריבוי ימים:

[32] ונשי נמי בעי חיי!

[33] ברייתא היא במסכת סוכה

[34] למיעוטה בהדיא

[35] באכילת מצה לילה הראשונה

[36] מצות עשה היא ' (שמות כג יז: שלש פעמים בשנה) יראה כל זכורך [אל פני האדן ה’]

[37] דכתיב ביה (דברים לא יא) בבא כל ישראל ליראות [את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם] - והתם נשים חייבות, דכתיב [פסוק יב] האנשים והנשים והטף

[38] אמתניתין (לעיל כט,א) פריך, דגמר כל מצות עשה שהזמן גרמא מתפילין לפטור את הנשים בבנין אב ד'מה מצינו' בתפילין

[39] בנין אב במה מצינו

[40] שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות

[41] אין חובת השמחה תלויה בה, אלא על בעלה – שישמחנה: קרי ביה 'ושִימחת'

[42] הא כתיב בה שמחה, דכתיב 'והגר והיתום והאלמנה' (דברים טז יא)

[43] לא נצטוית היא, אלא בעניה הכתוב מדבר, ונצטוה מי שהיא שרויה אצלו לשַמחָהּ משלו במאכל ומשתה וכלי פשתן

[44] והיכי ילפת מתפילין לפטור? הא כתיב פטורא בין בתפילין דאיתקיש לתלמוד תורה, בין בראיה דכתיב 'זכורך' להוציא את הנשים

[45] למיכתב פטורא בתרוייהו, דלא גמירי מהדדי; הילכך לאו למימרא ד'אין מלמדין' איכתיב בתרוייהו, אלא משום דלא הוה גמיר חד מחבריה, כדמפרש ואזיל

[46] פטורא דנשים בתפילין

[47] ב

[48] לחייב את הנשים

[49] ולאו 'שני כתובים הבאים כאחד' נינהו, ונילף שאר מצות עשה מינייהו לחיובא

[50] תרוייהו? אלא חד מינייהו נכתוב ונגמר אידך מיניה עם כל שאר מצות עשה

[51] חיובא בהקהל

[52] לא הויא אתיא מצה מיניה בבנין אב

[53] דאנא אמינא

[54] נגמר גזירה שוה

[55] מה להלן נשים פטורות, דכתיב 'האזרח' להוציא הנשים - אף מצה נשים פטורות

[56] דכתיב (דברים לא יב) 'והטף'

[57] נילף כל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל לחיובא

[58] 'איש אמו ואביו תיראו' (ויקרא יט ג) דילפינן ביה נשים (לעיל כט,א): כשהוא אומר 'תיראו' - הרי כאן שנים

[59] לפטורה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]