ביאור:בבלי קידושין דף פב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

הכל לשם שמים [1].


משנה: לא ילמד אדם רווק [2] סופרים [3]; [4] ולא תלמד אשה סופרים [5]. רבי אלעזר [בן שמוע] אומר: אף מי שאין לו אשה [6] לא ילמד סופרים. רבי יהודה אומר: לא ירעה רווק בהמה [7], ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת [8]. וחכמים מתירים [9].

גמרא: מאי טעמא [10]?: אילימא משום ינוקי [11] – והתניא: אמרו לו לרבי יהודה [12]: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה!? אלא רווק - משום אמהתא דינוקי [13]; אשה - משום אבהתא דינוקי.

רבי אלעזר אומר אף מי שאין [אשה לא ילמד סופרים]: איבעיא להו: מי שאין לו אשה כלל [14]? או דלמא בשאינה שרויה אצלו? תא שמע: אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו לא ילמד סופרים.

רבי יהודה אומר לא ירעה [רווק בהמה ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת]: תניא: אמרו לו לרבי יהודה: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה.


משנה: כל שעסקיו עם הנשים [15] לא יתיחד עם הנשים [16]; ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים. רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה [17], [18] ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו [19]; שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות: שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו. רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער! והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי. אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא: לא ילמד אדם את בנו חמר גמל קדר [גירסא אחרת: ספר] [20] רועה [21] וחנוני [22] שאומנותן אומנות ליסטים; רבי יהודה אומר משמו [23]: החמרין רובן רשעים [24] והגמלין רובן כשרין [25]; הספנין רובן חסידים [26]; טוב שברופאים לגיהנם [27], והכשר שבטבחים [28] - שותפו של עמלק. רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה: שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ושאר כל אומנות אינן כן [29]: כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו - הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו - ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו: בנערותו מהו אומר? (ישעיהו מ לא) וקוי ה' יחליפו כח [יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו]; בזקנותו מהו אומר? - (תהלים צב טו) עוד ינובון בשיבה [דשנים ורעננים יהיו]; וכן הוא אומר באברהם אבינו: (בראשית כד א) ואברהם זקן [בא בימים] וה' ברך את אברהם בכל: מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמר (בראשית כו ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי.

גמרא: תנו רבנן: 'כל שעסקיו עם הנשים - סורו רע [30], כגון הצורפים [31] והסריקים [32] והנקורות [33], והרוכלין [34] והגרדיים [עוסקים בצמר ובפשתן, אורגים, וכנראה גם מוכרים לנשים] והספרים [35] והכובסים, והגרע [36] והבלן [37] והבורסקי [38]; אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול.' מאי טעמא? לא משום דפסילי, אלא משום דזיל אומנותיהו.

תנו רבנן: 'עשרה דברים נאמרו בגרע: 1</ref> מהלך על צידו, 2</ref> ורוחו גסה, 3</ref> ונתלה ויושב [39], 4</ref> ועינו צרה [40], 5</ref> ועינו רעה [41], 6</ref> אוכל הרבה [42] 7</ref>ומוציא קימעא [43] וחשוד 8</ref>על העריות [44] 9</ref>ועל הגזל [45] ועל 10</ref> שפיכות דמים [46]; דרש בר קפרא: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.' מאי היא? אמר רב יהודה:


עמוד ב

מחטא דתלמיותא [47] [כנראה לעשות יריעות גדולות שצריכות חיזוק, כגון שמיכות גדולות]. תניא: 'רבי אומר: אין לך אומנות שעוברת מן העולם [48]; אשרי מי שרואה את הוריו [49] באומנות מעולה [50]; אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה; אי אפשר לעולם בלא בסם [51] ובלא בורסקי: אשרי מי שאומנותו בסם, ואוי לו מי שאומנותו בורסקי [שעבודתו מלוכלכת ויש שם ריח רע]; אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות; אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקיבות; רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם לבנו אומנות נקיה וקלה, ויבקש רחמים למי שהעושר והנכסים שלו, שאין עניות מן האומנות ואין עשירות מן האומנות, אלא למי שהעושר שלו שנאמר (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות'.

רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם ראית מימיך [חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער! והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי]: תניא: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ [52], וארי סבל [53], ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני; מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר (ירמיהו ה כה) עונותיכם הטו [אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם].

רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות [ואיני מלמד את בני אלא תורה]: תניא: רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב [54]; אבל תורה אינה כן: עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו [55]; בעת ילדותו מהו אומר? - (ישעיהו מ לא) וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים [ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו]; בזקנותו מהו אומר? - (תהלים צב טו) עוד ינובון בשיבה [56] דשנים ורעננים יהיו.

הדרן עלך עשרה יוחסין וסליקא לה מסכת קידושין וסליקו לה סדר נשים

הערות[עריכה]

  1. ^ ואין דעתי אחריה לחיבת אישות, אלא לחיבת קורבה, ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה
  2. ^ 'רווק': פנוי בלא אשה
  3. ^ 'סופרים': מלמדי תינוקות, כלומר: לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים; ובגמרא מפרש טעמא
  4. ^ וכן
  5. ^ לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות
  6. ^ בגמרא מפרש מאי היא
  7. ^ שלא יתאוה לה
  8. ^ שלא יבואו לידי משכב זכור
  9. ^ שלא נחשדו במשכב זכור ובהמה
  10. ^ לא ילמד רווק סופרים
  11. ^ דחשידי רווקים אמשכב זכור דתינוקות
  12. ^ דמתניתין, דאמר 'לא יישנו שני רווקין בטלית אחת'
  13. ^ אמותיהם של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן לבית הספר
  14. ^ ומוסיף אדתנא קמא דקאמר 'רווק' - שלא נשא אשה מימיו, ואתא רבי אלעזר למימר 'אפילו היתה לו ומתה', אבל יש לו ואינה שרויה אצלו מותר
  15. ^ שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו
  16. ^ אפילו עם הרבה נשים, לפי שלבו גס בהו, וכולן מחפות עליו; ואילו איש אחרינא - בין שתי נשים תנן (לעיל פ,ב), אבל עם שלש או ארבע שפיר דמי
  17. ^ מפרש בגמרא שפיר
  18. ^ ואל יאמר בלבו "אומנות זו אינה מעשרת" אלא
  19. ^ יבקש רחמים
  20. ^ בעלי קרנות [אולי רש"י גרס 'קרן', ומפרש: בעל קרונות]: כל אלו אומנות ליסטיות: כשלנים בדרכים הם נכנסים ולוקטים עצים מן הכרמים ופירות; ועוד שנשכרים לאדם ומעבירין על תנאם
  21. ^ בהמות שלו, שמעבירן לרעות בשדה אחרים
  22. ^ מלומד באונאה להטיל מים ביין, צרורות בחטין
  23. ^ של אבא גוריא
  24. ^ מפני ליסטיות
  25. ^ שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין, ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום
  26. ^ שפורשין למקום הסכנה, ותמיד הם ברעדה - יותר מן הגמלין [ולכן נקראו 'חסידים’]
  27. ^ אינו ירא מן החולי, ומאכלו מאכל בריאים, ואינו משבר לבו למקום; ופעמים שהורג נפשות; ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא
  28. ^ ספיקי טריפות באות לידו, וחס על ממונו ומאכילן
  29. ^ שאף הבא לידי זקנה או ייסורין ואינו יכול לעסוק בה - הוא אוכל ממתן שכרה, דכתיב 'עוד ינובון בשיבה'
  30. ^ מנהגו רעה, קרבותו רע, להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו
  31. ^ צורפי זהב העושין לנשים שירין נזמים וטבעות
  32. ^ סורק בגדים לנשים; פלוקיירד"א
  33. '^ מנקרי ריחים של יד, שנשים טוחנות בהם, כדתנן בכתובות (פ"ה מ"ה, דף נט,ב): אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת ואופה...' ואמרינן (שם) 'בריחיא דידא'
  34. ^ מוכרין קישוטי בשמים לנשים
  35. ^ הנשים צריכות להן בשביל בניהם
  36. ^ אומן המקיז דם; על שם שמגרע את הדם
  37. ^ מחמם מרחצאות
  38. ^ מעבד להם עורות ללבוש ולנעול [וכנראה גם מוכרים לנשים]
  39. ^ שלשתן סימני גאוה, אבל אין זו דומה לזו, ובכולן הוא חלוק ממדת הכשרים: 'נתלה ויושב': אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו, דרך גאוה; ובשביל שהבריות מוסרין נפשן לידו הוא מתגאה
  40. ^ בממונו להוציא כלום, מפני שהוא מלומד לאכול אצל המקיזין, ואינו מלומד להוציא
  41. ^ נותן עיניו בבריאים שיחלו ויהיו צריכין לו
  42. ^ שמלומד לאכול עם כמה אנשים בכל יום
  43. ^ מתוך שמאכלו יפה בלחם נקי ובשר שמן, שממעטים את הזבל, שכל אדם מכין לסעודת הקזה מאכל בריאה
  44. ^ מתוך שהנשים צריכות לו ועסקו עמהן
  45. ^ שהנשים גוזלות מבעליהן ונותנות לו
  46. ^ זימנין דשפי ליה לדמא לפחות מרביעית
  47. ^ מחט תלמיית; ברושדיי"ר בלע"ז: שהתפירות עשויות תלמים תלמים שורות שורות כתלמים של מחרישה
  48. ^ שבטילה מן העולם; בין שהיא נקיה בין שהיא מאוסה - יש בה צורך, ואם לא ילמדנה זה ילמדנה אחר
  49. ^ יולדיו ואת ילדיו
  50. ^ באומנות נקיה
  51. ^ מוכר בשמים
  52. ^ מייבש קציעות בשדה
  53. ^ נושא משאות
  54. ^ אין להן מתן שכר לאחר זמן אלא שכר המצוי להם בשעתן
  55. ^ מתן שכרה בא מאליו לאורך ימים, ואף לחולה ולזקן שאינו יכול לעסוק בה עכשיו - אוכל מן הקודמות
  56. ^ יצמחו צמח, ויתייחד שכרן לעת שיבתן