ביאור:בבלי קידושין דף פב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

הכל לשם שמים ^[1].

משנה: לא ילמד אדם רווק ^[2] סופרים ^[3]; ^[4] ולא תלמד אשה סופרים ^[5]. רבי אלעזר [בן שמוע] אומר: אף מי שאין לו אשה ^[6] לא ילמד סופרים. רבי יהודה אומר: לא ירעה רווק בהמה ^[7], ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת ^[8]. וחכמים מתירים ^[9].

גמרא: מאי טעמא ^[10]?: אילימא משום ינוקי ^[11] – והתניא: אמרו לו לרבי יהודה ^[12]: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה!? אלא רווק - משום אמהתא דינוקי ^[13]; אשה - משום אבהתא דינוקי.

רבי אלעזר אומר אף מי שאין [אשה לא ילמד סופרים]: איבעיא להו: מי שאין לו אשה כלל ^[14]? או דלמא בשאינה שרויה אצלו? תא שמע: אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו לא ילמד סופרים.

רבי יהודה אומר לא ירעה [רווק בהמה ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת]: תניא: אמרו לו לרבי יהודה: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה.

משנה: כל שעסקיו עם הנשים ^[15] לא יתיחד עם הנשים ^[16]; ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים. רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ^[17], ^[18] ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו ^[19]; שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות: שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו. רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער! והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי. אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא: לא ילמד אדם את בנו חמר גמל קדר [גירסא אחרת: ספר] ^[20] רועה ^[21] וחנוני ^[22] שאומנותן אומנות ליסטים; רבי יהודה אומר משמו ^[23]: החמרין רובן רשעים ^[24] והגמלין רובן כשרין ^[25]; הספנין רובן חסידים ^[26]; טוב שברופאים לגיהנם ^[27], והכשר שבטבחים ^[28] - שותפו של עמלק. רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה: שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ושאר כל אומנות אינן כן ^[29]: כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו - הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו - ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו: בנערותו מהו אומר? (ישעיהו מ לא) וקוי ה' יחליפו כח [יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו]; בזקנותו מהו אומר? - (תהלים צב טו) עוד ינובון בשיבה [דשנים ורעננים יהיו]; וכן הוא אומר באברהם אבינו: (בראשית כד א) ואברהם זקן [בא בימים] וה' ברך את אברהם בכל: מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמר (בראשית כו ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי.

גמרא: תנו רבנן: 'כל שעסקיו עם הנשים - סורו רע ^[30], כגון הצורפים ^[31] והסריקים ^[32] והנקורות ^[33], והרוכלין ^[34] והגרדיים [עוסקים בצמר ובפשתן, אורגים, וכנראה גם מוכרים לנשים] והספרים ^[35] והכובסים, והגרע ^[36] והבלן ^[37] והבורסקי ^[38]; אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול.' מאי טעמא? לא משום דפסילי, אלא משום דזיל אומנותיהו.

תנו רבנן: 'עשרה דברים נאמרו בגרע: 1</ref> מהלך על צידו, 2</ref> ורוחו גסה, 3</ref> ונתלה ויושב ^[39], 4</ref> ועינו צרה ^[40], 5</ref> ועינו רעה ^[41], 6</ref> אוכל הרבה ^[42] 7</ref>ומוציא קימעא ^[43] וחשוד 8</ref>על העריות ^[44] 9</ref>ועל הגזל ^[45] ועל 10</ref> שפיכות דמים ^[46]; דרש בר קפרא: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.' מאי היא? אמר רב יהודה:

עמוד ב

מחטא דתלמיותא ^[47] [כנראה לעשות יריעות גדולות שצריכות חיזוק, כגון שמיכות גדולות]. תניא: 'רבי אומר: אין לך אומנות שעוברת מן העולם ^[48]; אשרי מי שרואה את הוריו ^[49] באומנות מעולה ^[50]; אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה; אי אפשר לעולם בלא בסם ^[51] ובלא בורסקי: אשרי מי שאומנותו בסם, ואוי לו מי שאומנותו בורסקי [שעבודתו מלוכלכת ויש שם ריח רע]; אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות; אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקיבות; רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם לבנו אומנות נקיה וקלה, ויבקש רחמים למי שהעושר והנכסים שלו, שאין עניות מן האומנות ואין עשירות מן האומנות, אלא למי שהעושר שלו שנאמר (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות'.

רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם ראית מימיך [חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער! והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי]: תניא: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ ^[52], וארי סבל ^[53], ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני; מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר (ירמיהו ה כה) עונותיכם הטו [אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם].

רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות [ואיני מלמד את בני אלא תורה]: תניא: רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב ^[54]; אבל תורה אינה כן: עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו ^[55]; בעת ילדותו מהו אומר? - (ישעיהו מ לא) וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים [ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו]; בזקנותו מהו אומר? - (תהלים צב טו) עוד ינובון בשיבה ^[56] דשנים ורעננים יהיו.

הדרן עלך עשרה יוחסין וסליקא לה מסכת קידושין וסליקו לה סדר נשים

הערות

^ ואין דעתי אחריה לחיבת אישות, אלא לחיבת קורבה, ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה
^ 'רווק': פנוי בלא אשה
^ 'סופרים': מלמדי תינוקות, כלומר: לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים; ובגמרא מפרש טעמא
^ וכן
^ לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות
^ בגמרא מפרש מאי היא
^ שלא יתאוה לה
^ שלא יבואו לידי משכב זכור
^ שלא נחשדו במשכב זכור ובהמה
^ לא ילמד רווק סופרים
^ דחשידי רווקים אמשכב זכור דתינוקות
^ דמתניתין, דאמר 'לא יישנו שני רווקין בטלית אחת'
^ אמותיהם של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן לבית הספר
^ ומוסיף אדתנא קמא דקאמר 'רווק' - שלא נשא אשה מימיו, ואתא רבי אלעזר למימר 'אפילו היתה לו ומתה', אבל יש לו ואינה שרויה אצלו מותר
^ שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו
^ אפילו עם הרבה נשים, לפי שלבו גס בהו, וכולן מחפות עליו; ואילו איש אחרינא - בין שתי נשים תנן (לעיל פ,ב), אבל עם שלש או ארבע שפיר דמי
^ מפרש בגמרא שפיר
^ ואל יאמר בלבו "אומנות זו אינה מעשרת" אלא
^ יבקש רחמים
^ בעלי קרנות [אולי רש"י גרס 'קרן', ומפרש: בעל קרונות]: כל אלו אומנות ליסטיות: כשלנים בדרכים הם נכנסים ולוקטים עצים מן הכרמים ופירות; ועוד שנשכרים לאדם ומעבירין על תנאם
^ בהמות שלו, שמעבירן לרעות בשדה אחרים
^ מלומד באונאה להטיל מים ביין, צרורות בחטין
^ של אבא גוריא
^ מפני ליסטיות
^ שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין, ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום
^ שפורשין למקום הסכנה, ותמיד הם ברעדה - יותר מן הגמלין [ולכן נקראו 'חסידים’]
^ אינו ירא מן החולי, ומאכלו מאכל בריאים, ואינו משבר לבו למקום; ופעמים שהורג נפשות; ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא
^ ספיקי טריפות באות לידו, וחס על ממונו ומאכילן
^ שאף הבא לידי זקנה או ייסורין ואינו יכול לעסוק בה - הוא אוכל ממתן שכרה, דכתיב 'עוד ינובון בשיבה'
^ מנהגו רעה, קרבותו רע, להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו
^ צורפי זהב העושין לנשים שירין נזמים וטבעות
^ סורק בגדים לנשים; פלוקיירד"א
'^ מנקרי ריחים של יד, שנשים טוחנות בהם, כדתנן בכתובות (פ"ה מ"ה, דף נט,ב): אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת ואופה...' ואמרינן (שם) 'בריחיא דידא'
^ מוכרין קישוטי בשמים לנשים
^ הנשים צריכות להן בשביל בניהם
^ אומן המקיז דם; על שם שמגרע את הדם
^ מחמם מרחצאות
^ מעבד להם עורות ללבוש ולנעול [וכנראה גם מוכרים לנשים]
^ שלשתן סימני גאוה, אבל אין זו דומה לזו, ובכולן הוא חלוק ממדת הכשרים: 'נתלה ויושב': אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו, דרך גאוה; ובשביל שהבריות מוסרין נפשן לידו הוא מתגאה
^ בממונו להוציא כלום, מפני שהוא מלומד לאכול אצל המקיזין, ואינו מלומד להוציא
^ נותן עיניו בבריאים שיחלו ויהיו צריכין לו
^ שמלומד לאכול עם כמה אנשים בכל יום
^ מתוך שמאכלו יפה בלחם נקי ובשר שמן, שממעטים את הזבל, שכל אדם מכין לסעודת הקזה מאכל בריאה
^ מתוך שהנשים צריכות לו ועסקו עמהן
^ שהנשים גוזלות מבעליהן ונותנות לו
^ זימנין דשפי ליה לדמא לפחות מרביעית
^ מחט תלמיית; ברושדיי"ר בלע"ז: שהתפירות עשויות תלמים תלמים שורות שורות כתלמים של מחרישה
^ שבטילה מן העולם; בין שהיא נקיה בין שהיא מאוסה - יש בה צורך, ואם לא ילמדנה זה ילמדנה אחר
^ יולדיו ואת ילדיו
^ באומנות נקיה
^ מוכר בשמים
^ מייבש קציעות בשדה
^ נושא משאות
^ אין להן מתן שכר לאחר זמן אלא שכר המצוי להם בשעתן
^ מתן שכרה בא מאליו לאורך ימים, ואף לחולה ולזקן שאינו יכול לעסוק בה עכשיו - אוכל מן הקודמות
^ יצמחו צמח, ויתייחד שכרן לעת שיבתן

[1] ואין דעתי אחריה לחיבת אישות, אלא לחיבת קורבה, ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה

[2] 'רווק': פנוי בלא אשה

[3] 'סופרים': מלמדי תינוקות, כלומר: לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים; ובגמרא מפרש טעמא

[4] וכן

[5] לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות

[6] בגמרא מפרש מאי היא

[7] שלא יתאוה לה

[8] שלא יבואו לידי משכב זכור

[9] שלא נחשדו במשכב זכור ובהמה

[10] לא ילמד רווק סופרים

[11] דחשידי רווקים אמשכב זכור דתינוקות

[12] דמתניתין, דאמר 'לא יישנו שני רווקין בטלית אחת'

[13] אמותיהם של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן לבית הספר

[14] ומוסיף אדתנא קמא דקאמר 'רווק' - שלא נשא אשה מימיו, ואתא רבי אלעזר למימר 'אפילו היתה לו ומתה', אבל יש לו ואינה שרויה אצלו מותר

[15] שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו

[16] אפילו עם הרבה נשים, לפי שלבו גס בהו, וכולן מחפות עליו; ואילו איש אחרינא - בין שתי נשים תנן (לעיל פ,ב), אבל עם שלש או ארבע שפיר דמי

[17] מפרש בגמרא שפיר

[18] ואל יאמר בלבו "אומנות זו אינה מעשרת" אלא

[19] יבקש רחמים

[20] בעלי קרנות [אולי רש"י גרס 'קרן', ומפרש: בעל קרונות]: כל אלו אומנות ליסטיות: כשלנים בדרכים הם נכנסים ולוקטים עצים מן הכרמים ופירות; ועוד שנשכרים לאדם ומעבירין על תנאם

[21] בהמות שלו, שמעבירן לרעות בשדה אחרים

[22] מלומד באונאה להטיל מים ביין, צרורות בחטין

[23] של אבא גוריא

[24] מפני ליסטיות

[25] שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין, ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום

[26] שפורשין למקום הסכנה, ותמיד הם ברעדה - יותר מן הגמלין [ולכן נקראו 'חסידים’]

[27] אינו ירא מן החולי, ומאכלו מאכל בריאים, ואינו משבר לבו למקום; ופעמים שהורג נפשות; ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא

[28] ספיקי טריפות באות לידו, וחס על ממונו ומאכילן

[29] שאף הבא לידי זקנה או ייסורין ואינו יכול לעסוק בה - הוא אוכל ממתן שכרה, דכתיב 'עוד ינובון בשיבה'

[30] מנהגו רעה, קרבותו רע, להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו

[31] צורפי זהב העושין לנשים שירין נזמים וטבעות

[32] סורק בגדים לנשים; פלוקיירד"א

[33] '^ מנקרי ריחים של יד, שנשים טוחנות בהם, כדתנן בכתובות (פ"ה מ"ה, דף נט,ב): אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת ואופה...' ואמרינן (שם) 'בריחיא דידא'

[34] מוכרין קישוטי בשמים לנשים

[35] הנשים צריכות להן בשביל בניהם

[36] אומן המקיז דם; על שם שמגרע את הדם

[37] מחמם מרחצאות

[38] מעבד להם עורות ללבוש ולנעול [וכנראה גם מוכרים לנשים]

[39] שלשתן סימני גאוה, אבל אין זו דומה לזו, ובכולן הוא חלוק ממדת הכשרים: 'נתלה ויושב': אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו, דרך גאוה; ובשביל שהבריות מוסרין נפשן לידו הוא מתגאה

[40] בממונו להוציא כלום, מפני שהוא מלומד לאכול אצל המקיזין, ואינו מלומד להוציא

[41] נותן עיניו בבריאים שיחלו ויהיו צריכין לו

[42] שמלומד לאכול עם כמה אנשים בכל יום

[43] מתוך שמאכלו יפה בלחם נקי ובשר שמן, שממעטים את הזבל, שכל אדם מכין לסעודת הקזה מאכל בריאה

[44] מתוך שהנשים צריכות לו ועסקו עמהן

[45] שהנשים גוזלות מבעליהן ונותנות לו

[46] זימנין דשפי ליה לדמא לפחות מרביעית

[47] מחט תלמיית; ברושדיי"ר בלע"ז: שהתפירות עשויות תלמים תלמים שורות שורות כתלמים של מחרישה

[48] שבטילה מן העולם; בין שהיא נקיה בין שהיא מאוסה - יש בה צורך, ואם לא ילמדנה זה ילמדנה אחר

[49] יולדיו ואת ילדיו

[50] באומנות נקיה

[51] מוכר בשמים

[52] מייבש קציעות בשדה

[53] נושא משאות

[54] אין להן מתן שכר לאחר זמן אלא שכר המצוי להם בשעתן

[55] מתן שכרה בא מאליו לאורך ימים, ואף לחולה ולזקן שאינו יכול לעסוק בה עכשיו - אוכל מן הקודמות

[56] יצמחו צמח, ויתייחד שכרן לעת שיבתן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]