ביאור:בבלי קידושין דף סז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת קידושין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

גר שנשא ממזרת, דיש קידושין ואין עבירה, [1] - הולד הולך אחר הפגום, דתניא: גר שנשא ממזרת - הולד ממזר, דברי רבי יוסי!? אמר ליה: מי סברת מתניתין - רבי יוסי היא? מתניתין רבי יהודה היא, דאמר: גר לא ישא ממזרת. ויש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפגום? וניתנייה [2]! תנא כל מקום' דסיפא [3] - לאתויי [4].

ואיבעית אימא: לעולם רבי יוסי היא [5], [6] ותנא איזו זו [7] – למעוטי [8].

ואיזו זו ותו לא [9]? והרי חלל שנשא בת ישראל, דיש קידושין ואין עבירה, הולד הולך אחר הזכר [10]! הא - לא קשיא, כרבי דוסתאי בן רבי יהודה סבירא ליה [11].

והרי ישראל שנשא חללה, דיש קידושין ואין עבירה [12] הולד הולך אחר הזכר [13]!? תנא כל מקום דרישא - לאתויי. וניתנייה בהדיא [14]? [15] משום דלא מתני לה [16]; היכי ניתני? '[17] כהנת ולויה וישראלית וחללה שנשאת לכהן לוי וישראל' [18]? - וחללה לכהן מי חזיא!

והאיכא [19]: [20] דרבה בר בר חנה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מצרי שני [21] שנשא מצרית ראשונה [22] - בנה שלישי הוי [23]? - תנא כל מקום דרישא – לאתויי [דרבה בר בר חנה]. ולרב דימי דאמר [24] 'שני הוי' [25]? תנא איזו זו – למעוטי.

והאיכא [26] [27]: דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: באומות - הלך אחר הזכר [28]; נתגיירו [29] - הלך אחר הפגום שבשניהם [30]!? - תנא איזו זו [31] – למעוטי [32].

האי מאי [33]? אי אמרת בשלמא מתניתין רבי יהודה היא [34], [35] כל מקום דרישא [36] - [37] לאתויי ישראל שנשא חללה [38], ודרבה בר בר חנה [39]; איזו זו - למעוטי דרב דימי ורבין [40]!


עמוד ב

כל מקום דסיפא [41] לאתויי גר שנשא ממזרת [42]; אלא אי אמרת 'רבי יוסי היא', כל מקום דרישא, כדאמרן [43]; איזו זו כדאמרן [44]; אלא כל מקום דסיפא - לאתויי מאי [45]? ולטעמיך - לרבי יהודה – איזו זו דסיפא למה לי? אלא איידי דתנא רישא איזו זו - תנא סיפא איזו זו; הכי נמי: איידי דתנא רישא כל מקום תנא נמי סיפא כל מקום.

גופא: כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: באומות הלך אחר הזכר; נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם. מאי 'באומות הלך אחר הזכר'? [46] כדתניא: 'מנין לאחד מן האומות [47] שבא על הכנענית [48], והוליד בן - שאתה רשאי לקנותו בעבד [49]? תלמוד לומר: (ויקרא כה מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו [וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה] [50]; יכול אף עבד שבא על שפחה מן האומות והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד? תלמוד לומר: [51] 'אשר הולידו בארצכם': מן הנולדין בארצכם [52] ולא מן הגרים בארצכם [53]'.


נתגיירו - הלך אחר הפגום שבשניהם: במאי [54]?: אילימא במצרי שנשא עמונית [55] - מאי 'פגום' איכא [56]: 'עמוני ולא עמונית' [57]! [58] אלא בעמוני שנשא מצרית: ואי זכר הוי האי [59] - שדיא אבתריה דידיה [60], ואם נקבה הויא - שדיא אבתרה דידה [61].

כל שאין לה עליו קידושין: מנא הני מילי [62]? [63]. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ומטו בה [64] משום דרבי ינאי [65], ורב אחא בריה דרבא [66] ומטו בה משום רבי יוסי הגלילי: אמר קרא: (דברים כד ב) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אֲחֵר: לאחרים [67] ולא לקרובים [68].

מתקיף לה רבי אבא: ואימא ל'אחֵר' ולא לבן [69]!? בן - בהדיא כתיב ביה: (דברים כג א) לא יקח [70] איש את אשת אביו [ולא יגלה כנף אביו]; 'אחֵר' למה לי? - שמע מינה: לאחרים ולא לקרובים. ואימא אידי ואידי לבן; הא לכתחילה והא דיעבד [71]! 'לכתחילה' - מאחות אשה נפקא [72]: ומה אחות אשה בכרת לא תקדש, חייבי מיתות בית דין [73] - לא כל שכן! ואימא אדי ואידי [74] באחות אשה: הא לכתחילה הא דיעבד [75]!? אין הכי נמי [76].

אשכחן אחות אשה, שאר עריות מנלן? ילפינן מאחות אשה [77]: מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת - ולא תפסי בה קידושין - אף כל שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת - לא תפסי בה קידושין. בשלמא כולהו אתיין, אלא אשת איש ואשת אח - איכא למיפרך: מה לאחות אשה שכן אין לה היתר במקום מצוה [78] תאמר באשת אח שיש לה היתר במקום מצוה!? אשת איש נמי איכא למיפרך: מה להנך [79] שכן אין לה היתר בחיי אוסרן [80] - תאמר באשת איש, שיש לה היתר בחיי אוסרן [81]? אלא אמר רבי יונה, ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע: אמר קרא [82]: (ויקרא יח כט: כי) כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו [הנפשות העשת מקרב עמם]: הוקשו כל העריות כולם לאחות אשה: מה אחות אשה לא תפסי בה קידושין - אף כל עריות כולם לא תפסי בה קידושין.

אי הכי -

הערות[עריכה]

  1. ^ דגר מותר בממזרת לרבי יוסי, דאמר: קהל גרים לא מקרי קהל - לקמן בפרק בתרא (עג,א)
  2. ^ גבי קידושין: ויש עבירה במתניתין, בהדי אלמנה לכהן גדול
  3. ^ דיש קידושין ויש עבירה
  4. ^ 'כל מקום' - כללא משמע, לאתויי הך דלא פריש לה בהדיא
  5. ^ דאמר גר מותר בממזרת
  6. ^ ודקשיא לך 'כללא היא'? - מתניתין לאו כללא כייל
  7. '^ דלהכי תנא בה ואיזו זו? היא כהנת ולויה כו': למימרא דהני הוא דהולד הולך אחר הזכר
  8. ^ אבל יש אחרים אף על פי שיש קידושין ואין עבירה - הולד הולך אחר הפגום
  9. ^ כלומר: אם כן דאיזו זו דוקא, אבל מידי אחרינא לא אזיל אחר הזכר גבי יש קידושין ואין עבירה
  10. ^ ותנן לקמן (קידושין פ"ד מ"ו, דף עז,א) בת חלל זכר פסולה לכהונה, אלמא אחר הזכר הוא, ומיקרי 'חללה'
  11. ^ לתנא דידן, דאמר (שם): 'בנות ישראל מקוה טהרה לחללין', ובתה כשרה לכהונה
  12. ^ דלא אסורה אלא לכהנים
  13. ^ דתנן לקמן (שם): בתו כשירה לכהונה, ולא אמרינן 'חללה היא', כפגום שבשניהם
  14. ^ גבי כהנת לויה וישראלית
  15. ^ ומשני:
  16. ^ אינה נישנית לו לתנא עם השאר בלשון קצר
  17. ^ ואיזו
  18. ^ דמשמע חללה נמי לכהן אין עבירה
  19. ^ יש קידושין ואין עבירה דהולד הולך אחר הזכר
  20. ^ הא
  21. ^ שנתגייר אביו
  22. ^ שנתגיירה היא
  23. ^ ומותר לישא ישראלית, כדכתיב (דברים כג ט) 'דור שלישי יבא להם': דכיון דיש קידושין ואין עבירה – 'לבית אבותם' קרינא ביה, כישראל; והא דאמרינן ביבמות (עח,א) 'להם הלך אחר פסולן' - היינו לענין ישראל שנשא מצרית או מצרי שנשא ישראלית, דיש קידושין ויש עבירה, עד שלשה דורות הולד הולך אחר המצרי, ד'יולדו להם' (דברים כג ט) כתיב, ואחריהם הולכים הולדות, אבל לענין מצרי ומצרית - לא מגמר לן האי 'להם' מידי, דהא בתרוייהו 'להם' קרינא ביה, והוא מצרי והיא מצרית
  24. ^ ביבמות בפרק 'הערל' (עח,א)
  25. ^ ויליף לה מ'אשר יולדו' (דברים כג ט): הכתוב תלאו בלידה, למימרא דבתר אימיה שדינן ליה, מדלא כתיב 'אשר יולידו'
  26. ^ גבי יש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הפגום
  27. ^ הא
  28. ^ איש ואשה הבאים משני אומות, [כדלקמן]
  29. ^ דיש קידושין ואין עבירה
  30. ^ כדלקמן בשמעתין, ומתניתין תני הולד הולך אחר הזכר
  31. ^ דרישא
  32. ^ ולאשמועינן דמתניתין לא כללא כייל, ומרישא דמילתיה דרבין ליכא לאקשויי למימר 'ונתנייה במתניתין גבי הולד הולך אחר הזכר', דמתניתין ביש קידושין מיירי, והני דלא נתגיירו - אין כאן קידושין
  33. ^ אסוגיא דשמעתין פריך דשנינן לעיל 'ואי בעית אימא רבי יוסי היא'
  34. ^ דאמר 'גר אסור בממזרת' לפיכך בנו הולך אחר הפגום, כדין כל מקום שיש קידושין ויש עבירה
  35. ^ איכא לתרוצי
  36. ^ דמתניתין לאתויי מאי? ואיזו זו למעוטי מאי?
  37. ^ כל מקום דרישא
  38. ^ דבתו כשרה דהולד הולך אחר הזכר
  39. ^ מצרי שני שנשא מצרית ראשונה דיש קידושין ואין עבירה לפיכך הולד שלישי
  40. ^ כלומר ואיזו זו דרישא – דמשמע: 'אבל בעלמא לא אזיל אחר הזכר' - אי סבירא ליה כרב דימי אף מצרי שני שנשא מצרית ראשונה - בנה שני, אשמועינן איזו זו דמתניתין למעוטי הא, דלא אזיל בתר זכר; וכל מקום דרישא לא תיתי אלא ישראל שנשא חללה, וכדרבין, דאמר נתגיירו הלך אחר הפגום, ולא אזיל אחר זכר, ואף על גב דאין עבירה; ואי סבירא ליה כרבה בר בר חנה - מייתינן ליה מכל מקום דרישא, ואיזו זו - למעוטי דרבין לחודא
  41. ^ דיש קידושין ויש עבירה
  42. ^ לרבי יהודה דיש עבירה דהולד הולך אחר הפגום דהוי ממזר
  43. ^ לאתויי ישראל שנשא חללה
  44. ^ למעוטי דרבין או דרב דימי, וגר שנשא ממזרת
  45. ^ היכא אשכחן תו 'יש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום' בר מהני דקתני במתניתין
  46. ^ למאי הילכתא יש להלך אחר הזכר כל זמן שלא נתגיירו? ומנא לן דבתר זכר אזלינן?
  47. ^ שבעולם שאינן מן אומות של ארץ ישראל, שאמר הכתוב עליהם (דברים כ טז) 'לא תחיה כל נשמה'
  48. ^ [שהייתי חושב] שיהא בכלל 'לא תחיה'; והוא הדין לחוית וליבוסית, אלא שכולם נקראין על שם 'כנעני', דכתיב (בראשית יז ח) 'ארץ כנען'
  49. ^ דשדינן ליה בתר זכר, ומותר לחיותם
  50. ^ ולעיל מיניה כתיב 'ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם' (ויקרא כה מד) - שאינן משבע אומות – 'מהם תקנו עבד ואמה', וסמיך ליה 'וגם מבני התושבים', כלומר: ולא משאר אומות לבדם שאין בהם מערבוב שבע אומות, אלא אף מבניהם שמולידים אותם תושבין הבאים לגור עמכם ומולידין מן הכנעניות - מהם תקנו
  51. ^ שם
  52. ^ אשר הולידו בני שאר אומות מבנות ארצכם, שלידתן 'בארצכם' דהיינו אימותיהם
  53. ^ שהולידו בני ארצכם במקומות אחרים מבנות שאר אומות, ובאו הבנים לגור כאן אצל אבותם; ובתורת כהנים גרסינן 'ולא מן הכנענים שבארצכם' כלומר: שנולדו מן הכנענים
  54. ^ [גירסת רש"י:] מאי היא? לענין עבדות ליכא למימר 'נתגיירו' אלא לענין יוחסין, ולא מצינו חילוק בין אומה לאומה משנתגיירו אלא בעמוני ומצרי, שזה אסור לעולם וזה עד דור שלישי; ו'פגום משני צדדים' במאי משכחת לה, דקאמר 'הפגום שבשניהם'
  55. ^ וקאמר 'הולד הולך אחר המצרי' ואסור עד דור שלישי
  56. ^ בצד האם דקאמר 'נתגיירו' אתרוייהו קאי, לשון רבים, ומשמע דבמידי דמשכחת ביה פגם לגבי תרוייהו קאמר, והכא גבי אם ליכא פגם!
  57. ^ עמונית שריא לאלתר
  58. ^ מצרי ואדומי עשה בהם נקבות כזכרים כדאמר ביבמות (עז,ב).
  59. ^ הולד
  60. ^ בתר עמוני, ואיסור זכרים שבו לעולם, ולא אמרינן 'שדיא בתר מצרית' ויהא דור שלישי מותר
  61. ^ בתר מצרית, ולא בתר עמוני, למשרייה לדידה משום ו'לא עמונית'; אלא בנה יהא מותר, שהוא שלישי, דאמר קרא (דברים כג) 'להם': הלך אחר פסולן
  62. ^ דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות
  63. ^ אבל 'הולד ממזר' נפקא לן מ'לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו' (דברים כג א) וסמיך ליה 'לא יבא ממזר' (דברים כג ג), ומוקמינן לה ביבמות (מט,א) בשומרת יבם של אביו, שהיא לו אשת אחי אביו, שהיא בכרת; ומהכא ילפינן לה ביבמות בפרק 'החולץ' (יבמות מה ב) דכל שאין לה עליו קידושין - הולד ממזר
  64. ^ יש מטים בדבר זה לומר
  65. ^ נאמר
  66. ^ אמר: לאו משום רבי ינאי מטו בה אלא
  67. ^ שהוא 'אחר' אצלה
  68. ^ ולא שהוא קרובה; 'והיתה' לשון קידושין הוא: שהיתה לו בהן לאשה
  69. ^ בן בעלה, אבל שאר קרובות לא
  70. ^ לא יהא לך בה ליקוחין: שאין קידושין תופסין
  71. ^ כלומר: 'לא יקח' - לאו שלא יהיו לו בהן קידושין דיעבד קאמר, אלא אזהרה: שלא יקדשנה, ומיהו אי קדיש - ניהוו קידושין; ואתא האי קרא אחרינא לומר דאין בה הויה כלל, ולעולם לבן קאמר: דכיון דאמר ולא פירש קרובים - אין לך להביא באיסור זה אלא האסור שבכולן, שקרוב מן הכל
  72. ^ דכתיב בה 'לא תקח': לא תקדשנה
  73. ^ אשת אביו: בסקילה
  74. ^ 'לא תקח', 'והיתה לאיש אחר'
  75. ^ דכיון דאשכחן בה דאזהר עלה לכתחילה - איכא למימר דהדר כתב 'והיתה לאיש אחר' למעוטי בעל אחותה, שאין לו בה הויה; אבל שאר קרובים - דלא אשכחן בהו אזהרת 'קיחה' לכתחילה - לא קאמר דיעבד לא נתפסו
  76. ^ דאחות אשה לחודה איכא למיגמר
  77. ^ בבנין אב = במה מצינו
  78. ^ כשאין לו בנים מאחיו המת, דילפינן בפרק קמא דיבמות (דף ג,ב): נאמר כאן 'עליה בחייה' (ויקרא יח יח) ונאמר להלן 'יבמה יבא עליה' (דברים כה ה): מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה, ואמר רחמנא' לא תקח'
  79. ^ לאחות אשה קאמר
  80. ^ שכן אין לה היתר בחיי אחותה האוסרת, שאפילו גירש אשתו - אחותה אסורה
  81. ^ שבעלה מתירה בגט
  82. ^ בפרשת עריות כתיב