ביאור:משנה אהלות פרק ט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה מבוארת    •     משנה עם מפרשים

• זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
• מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
• נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
• נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
• קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
• טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין

מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

מסכת אהלות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

----

כלים מאהילים - סיכום

חטיבה I: כוורת בפתח הבית

(א) כַּוֶּרֶת שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַפֶּתַח וּפִיהָ לַחוּץ,

הדוגמאות בפרק הן על כוורת שאינה מקבלת טומאה, ראו לעיל ח, א, וראו גם בביאור שם.

הכורת נמצאת בפתח הבית, בדומה לארון דלעיל ד, ג, אבל היא אינה מקבלת טומאה.

אם כזית מהמת מתחת הכוורת או מעליה, בחלק שמחוץ לבית – הטומאה עולה ויורדת, אבל אינה מתפשטת. לכן רק מה שמעל הטומאה או מתחתיה טמא.

אם הטומאה מתחת או מעל הכוורת בחלק שבבית הבית טמא, אבל הכוורת ומה שבתוכה טהורים. אם המת בתוכה - הכל טמא: הכוורת והבית.

כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ,

כָּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד זַיִת, תַּחְתֶּיהָ, וְגַבָּהּ - טָמֵא,

וְכָל שֶׁאֵינוּ כְנֶגֶד זַיִת, תּוֹכָהּ, וְהַבַּיִת - טָהוֹר;

בַּבַּיִת - אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת.

בְּתוֹכָהּ - הַכֹּל טָמֵא.

(ב) הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,

אם הכוורת מוגבהת מהארץ ויש פותח טפח מתחתיה – תחתיתה מאהילה על המת, ולכן היא טמאה, אבל היא חוצצת מפני הטומאה ולכן הבית טהור.

אם הטומאה בתוך הכוורת – היא והבית טמאים.

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אוֹ בַבַּיִת, אוֹ עַל גַּבָּהּ,

אֵין טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ.

בְּתוֹכָהּ - הַכֹּל טָמֵא.

(ג) בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? - בִּזְמַן שֶׁהִיא כְלִי מְחֻלְחֶלֶת.

להגדרת מחולחלת ראו תוספתא י, ה: מדובר על כוורת שיש טפח בשני צדדים מנוגדים בינה לבין הפתח.

אם הכוורת שבורה ואינה כלי, או שאין רווח של טפח בינה לבין צדדי הפתח של הבית, דיני משנה א נשארים, חוץ מהמקרה שהטומאה בתוכה, ואז הכוורת בלבד טמאה והבית טהור.

הָיְתָה פְחוּתָה, וּפְקוּקָה בַקַּשׁ, אוֹ אֲפוּצָה;

אֵי זוֹ הִיא "אֲפוּצָה"? - כָּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד;

כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ; כְּנֶגְדּוֹ וְעַד הַתְּהוֹם - טָמֵא;

עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ - טָמֵא.

בַּבַּיִת - אֵין טָמֵא, אֶלָּא הַבַּיִת.

בְּתוֹכָהּ - אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ.

(ד) הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אוֹ בַבַּיִת,

השוו למשנה ב: כאן תחתיה מחובר לעניין הטומאה עם הבית, ונטמאים יחדיו.

אם הטומאה בתוכה – הדין כבמשנה ג.

תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר.

בְּתוֹכָהּ - אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ.

עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ - טָמֵא.

(ה) בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? - בִּזְמַן שֶׁפִּיהָ לַחוּץ.

אם פי הכוורת אינו מופנה החוצה אלא לתוך הבית – גם טומאה בבית מטמאת את תוכה, בניגוד למשנה א.

הָיָה פִיהָ לִפְנִים, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ בַּחוּץ,

כָּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד זַיִת, תַּחְתֶּיהָ, וְגַבָּהּ - טָמֵא,

וְכָל שֶׁאֵינוּ כְנֶגֶד זַיִת, תּוֹכָהּ, וְהַבַּיִת - טָהוֹר.

בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת - הַכֹּל טָמֵא.

(ו) הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,

מקביל למשנה ב כשפי הכוורת מופנה פנימה: גם כשהטומאה מתחתיה או בבית הבית נטמא, כי הכוורת מטמאת אותו.

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אוֹ בַבַּיִת אוֹ בְתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ,

הַכֹּל טָמֵא.

(ז) בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? - בִּזְמַן שֶׁהוּא כְלִי מְחֻלְחֶלֶת.

מקביל למשנה ג כשהכוורת פתוחה לבית: טומאת הכוורת וטומאת הבית גורמות זו לזו.

הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בַקַּשׁ, אוֹ אֲפוּצָה;

אֵי זוֹ הִיא "אֲפוּצָה"? - כָּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד;

כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם - טָמֵא.

עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ וְעַד הָרָקִיעַ - טָמֵא.

בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת - תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טְמֵאִין.

(ח) הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,

גם תוכה של הכוורת נטמא עם הבית, בניגוד למשנה ד וכמו במשנה ז.

הביטוי "טומאתה..." שאול מאיכה א ט.

טֻמְאָתָהּ תַחְתֶּיהָ, אוֹ בַבַּיִת, אוֹ בְתוֹכָהּ - הכל טָמֵא אֶלָּא גַבָּהּ.

עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ - טָמֵא.

חטיבה II: כוורת אפוצה בבית או בפתח

(ט) הָיְתָה מְמַלָּא אֶת כָּל הַבַּיִת, וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח,

ראו לעיל ד, א: כאן כל הכוורת בתוך הבית והיא ממלאת אותו מלמטה עד למעלה, והיא נעולה. הטומאה יוצאת מתוכה לבית, אבל אינה נכנסת.

וראו דעת ר' יהודה בתוספתא י, א, ושם בסוף הלכה ג. שם מדובר על כוורת סתומה מלמעלה, שדינה דומה לכוורת שהקורות סותמות אותה.

טֻמְאָה בְתוֹכָהּ - הַבַּיִת טָמֵא; טֻמְאָה בַבַּיִת - מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר,

שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת, וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס,

בֵּין עוֹמֶדֶת, בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ; בֵּין אַחַת, בֵּין שְׁתַּיִם.

(י) הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הַפֶּתַח, וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַשָּׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח,

הכוורת עומדת וחוסמת את פתח הבית, והטומאה בתוכה. הטומאה יוצאת החוצה ולא נכנסת לבית. אם הטומאה בבית – היא יוצאת לכוורת בדרכה החוצה. אבל אם יש לבית פתחים נוספים - מה שבכוורת טהור, ראו תוספתא י, ה.

טֻמְאָה בְתוֹכָהּ - הַבַּיִת טָהוֹר; טֻמְאָה בַבַּיִת - מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא,

שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת, וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס.

חטיבה III: כוורת בחוץ

(יא) הָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ בְּאָוֵיר, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ,

כאן הכוורת מחוץ לבית, ודינה כדין שבמשנה א, בחלק הכוורת שמחוץ לבית.

כָּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד זַיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ - טָמֵא.

כָּל שֶׁאֵינוּ כְנֶגֶד זַיִת, וְתוֹכָהּ - טָהוֹר.

בְּתוֹכָהּ - הַכֹּל טָמֵא.

(יב) הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ,

מקבילה למשנה ב, אלא שהפעם הכוורת כולה בחוץ.

המשך המשנה מקביל למשנה ג-ד.

הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ;

בְּתוֹכָהּ - הַכֹּל טָמֵא.

בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? - בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי.

הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בַקַּשׁ, אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים,

כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ - כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא;

עַל גַּבָּהּ - כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא;

בְּתוֹכָהּ - אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ.

הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ - תַּחְתֶּיהָ טָמֵא; בְּתוֹכָהּ - תּוֹכָהּ טָמֵא;

עַל גַּבָּהּ - כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.

(יג) הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ, וְהִיא כֶלִי,

כוורת בחוץ שאינה מחוברת לקרקע – מקבלת טומאה, ולכן אם היא מוגבהת טפח הכל טמא, בין בתוכה בין מעליה ומתחתיה. אם אינה מוגבהת אינה מאהילה, ולכן הטומאה רק עולה ויורדת מול הכזית מהמת.

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, אוֹ מְכֻסָּה, אוֹ כְפוּיָה עַל פִּיהָ,

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - הַכֹּל טָמֵא.

(יד) בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? - בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי.

מקבילה למשנה ג- למקרה הנ"ל.

הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בַקַּשׁ, אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה כְדִבְרֵי חֲכָמִים,

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

רְבִּי אֶלְעָזָר וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין טֻמְאָה עוֹלָה לָהּ, אַף לֹא יוֹרֶדֶת מִמֶּנָּה.

הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ - [תַּחְתֶּיהָ] טָמֵא.

בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.

טבלה לסיכום דיני הכוורת

משנה	מיקום הכוורת	כזית מתחתיה	כזית על גבה	כזית בתוכה	כזית בבית
א	בפתח, פיה לחוץ	כנגד הזית טמא	כנגד הזית טמא	הכל טמא	הבית טמא
ב	כנ"ל, מוגבהת טפח	הכוורת טמאה	הכוורת טמאה	הכל טמא	הבית טמא
ג	פחותה או אפוצה	טמא עד התהום	טמא עד הרקיע	הכוורת טמאה	הבית טמא
ד	פחותה כנ"ל ומוגבהת טפח	תחתיה והבית טמא	טמא עד הרקיע	הכוורת טמאה	תחתיה והבית טמא
ה	בפתח, פיה לפנים	כנגד הזית טמא	כנגד הזית טמא	הכל טמא	הכל טמא
ו	כנ"ל, מוגבהת טפח	הכל טמא	הכל טמא	הכל טמא	הכל טמא
ז	פיה לפנים, פחותה או אפוצה	טמא עד התהום	טמא עד הרקיע	הכל טמא	הכל טמא
ח	כנ"ל, מוגבהת טפח	הכל חוץ מגבה טמא	טמא עד הרקיע	הכל חוץ מגבה	הכל חוץ מגבה
ט	בבית, פיה למעלה	---	---	הכוורת והבית טמאים	הבית טמא
י	בפתח, פיה למעלה	---	---	הכוורת טמאה	הבית והכוורת טמאים
יא	בחוץ, על צידה	כנגד הזית טמא	כנגד הזית טמא	הכל טמא	---
יב	כנ"ל, מוגבהת טפח	הכל טמא חוץ מהכוורת	הכל טמא חוץ מהכוורת	הכל טמא	---
	בחוץ, פחותה	עד התהום טמא	עד הרקיע טמא	הכוורת טמאה	---
	כנ"ל, מוגבהת טפח	תחתיה טמא	טמא עד הרקיע	הכוורת טמאה	---
יג	יושבת על שוליה בחוץ	טומאה עולה ויורדת	טומאה עולה ויורדת	טומאה עולה ויורדת	---
	כנ"ל, מוגבהת טפח או מכוסה	הכל טמא	הכל טמא	הכל טמא	---
יד	על שוליה פחותה	מחלוקת	מחלוקת	מחלוקת	---
	מוגבהת פחותה	תחתיה טמא	טמא עד הרקיע	טמא עד הרקיע	---

חטיבה IV: ארון המת והחבית

(טו) אָרוֹן שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְמַעְלָן, וְהַמֵּת בְּתוֹכָהּ,

ארון המת המתרחב כלפי מטה – המחזיק בו מלמטה טהור, כי המכסה אינו מאהיל עליו. אם הוא מתרחב כלפי מעלה – המחזיק בו טמא.

ר' יהושע מטהר בארון מלבני, אם אחז בו מלמטה בטפח התחתון, כי המת מונח גבוה יותר, וראו תוספתא י, ז.

הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִלְּמַטָּן - טָהוֹר, מִלְמַעְלָן - טָמֵא.

רְחָבָה מִלְמַעְלָן וְצָרָה מִלְּמַטָּן - הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא.

הָיְתָה שָׁוָה - הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא. דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.

רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִטֶּפַח וּלְמַטָּן - טָהוֹר, מִטֶּפַח וּלְמַעְלָן - טָמֵא.

עֲשׁוּיָה כְמִין קַמְטְרָה {{{2}}}; הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם - טָמֵא.

כְּמִין גְּלוֹסְקוֹם glōssókomon: קופסה (לסדר לשונות של חליל); קופסה לאיסוף עצמות; הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם - טָהוֹר, חוּץ מִמְּקוֹם פְּתִיחָתָהּ.

(טז) חָבִית שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ בְאָוֵיר, בחוץ

לחבית אין מכסה, ולכן אם הטומאה מול אמצע החבית – הטומאה עולה ויורדת,והחבית טמאה.

אם הטומאה מבחוץ מתחת לדופן העקומה של החבית – הטומאה עולה ויורדת והחבית טהורה.

אם הטומאה בתוך החבית בצידה, והחבית גדולה יותר מטפח מעוקב – מול פי החבית טהור, והשאר טמא, וראו משנה יג.

בתוספתא י, ח עוסקים במקרים שהטומאה מפוזרת בכמה מקומות בתוך החבית.

כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, אוֹ בְתוֹכָהּ, אוֹ כְנֶגֶד קָרְקָרְתָּהּ תחתית הכלי

טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, הֶחָבִית - טְמֵאָה.

תַּחַת דָּפְנָהּ מִבַּחוּץ - טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית - טְהוֹרָה.

בְּתוֹכָהּ תַּחַת דָּפְנָהּ; אִם יֵשׁ בַּדְּפָנוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח - הַכֹּל טָמֵא, וּכְנֶגֶד פִּיהָ טָהוֹר;

וְאִם לָאו - טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? - בִּטְהוֹרָה.

אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה, אוֹ גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, אוֹ מְכֻסָּה אוֹ כְפוּיָה עַל פִּיהָ;

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - הַכֹּל טָמֵא.