ביאור:משנה אהלות פרק י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה מבוארת    •     משנה עם מפרשים

• זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
• מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
• נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
• נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
• קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
• טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין

מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

מסכת אהלות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

----

טומאה באוהל שאינו שלם

חטיבה I: בית שתקרתו אינה שלמה

(א) אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְיֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח,

אם הטומאה בבית, ויש בארובה טפח – אין תקרה במקום הארובה ולכן היא טהורה. אבל אם הניח רגל על הארובה וסתם אותה – סגר את היציאה, ולכן הארובה נטמאת עם הבית.

טֻמְאָה בַבַּיִת - כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה טָהוֹר; טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה - הַבַּיִת טָהוֹר.

טֻמְאָה בֵּין בַּבַּיִת, בֵּין כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,

נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן - וְעֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה.

מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת, וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה - הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא.

(ב) אֵין בָּאֲרֻבָּה פוֹתֵחַ טֶפַח,

אפילו אם אין בארובה טפח היא אינה נטמאת עם הבית.

אם סתם את הארובה בגופו, והטומאה בארובה – האיש טמא, כמו הארובה; אבל אם היה שם לפני הטומאה – חכמים מטהרים, ור' שמעון מטהר אפילו אם החליף אדם אחר שהיה שם לפני הטומאה.

וראו גם תוספתא יא, ח-ט.

טֻמְאָה בַבַּיִת – כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, טָהוֹר כמו במשנה א; טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה - הַבַּיִת טָהוֹר.

הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, (נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְּמַעְלָן - טָהוֹר.

הַטֻּמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה,) נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, רְבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא,

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם טֻמְאָה קָדְמָה אֶת רַגְלוֹ - טָמֵא;

אִם רַגְלוֹ קָדְמָה אֶת הַטֻּמְאָה - טָהוֹר.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁתֵּי רַגְלַיִם זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ שֶׁקָּדְמוּ אֶת הַטֻּמְאָה,

מָשַׁךְ הָרִאשׁוֹן אֶת רַגְלוֹ וְנִמְצֵאת רַגְלוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי שָׁם - טָהוֹר,

מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה רַגְלוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן אֶת הַטֻּמְאָה.

(ג) מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,

אם המת בבית, וחלק מהגופה מתחת הארובה שאין בה טפח – לדעת ר' מאיר הארובה טמאה ולדעת ר' יהודה היא טהורה. ר' יוסי מודד את גודל הטומאה הנמצא מתחת הארובה, אם יש בו כזית.

הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא. דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר.

רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְדֵי שֶׁתִּתְחַלֵּק,

וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת, וּתְטַמֵּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה - טָמֵא,

וְאִם לָאו - הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר.

חטיבה II: בית רב קומות שתקרותיו אינן שלמות

(ד) אֲרֻבּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח,

אם יש בבית כמה קומות, אבל בכולן התקרה שבורה זו מעל זו – הדין כמו במשנה א.

אם עירב את הטומאה באחת הקומות בדבר המקבל טומאה – הכל טמא, כאילו עירב מלמעלה; אבל אם עירב בדבר החוצץ בפני הטומאה (כלומר בדבר שאינו מקבל טומאה) – מהארובה שסתם ולמטה הכל טמא, וממנה ולמעלה הארובות טהורות.

וראו תוספתא יא, יד למקרים שבהם הארובות הולכות ומצירות ובחלקן אין פותח טפח.

טֻמְאָה בַבַּיִת - כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר; טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת - הַבַּיִת טָהוֹר.

בֵּין בַּבַּיִת בֵּין כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה,

בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן - הַכֹּל טָמֵא.

וְדָבָר שֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּן - טָמֵא, מִמֶּנּוּ וּלְמַעְלָן - טָהוֹר.

(ה) אֵין בָּאֲרֻבּוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח

אם אין טפח בארובות, הטומאה אינה עוברת מקומה לקומה. לכן אם סתם אחת הארובות – הקומה שבה הטומאה טמאה כולה, והשאר טהורות.

אם הטומאה מול הארובות – היא עולה ויורדת מולה. אם סתם אחת הארובות בדבר המקבל טומאה, שאינו חוצץ בפניה – הכל טמא, אבל אם סתם בדבר שאינו מקבל טומאה – רק הקומה שבה הטומאה טמאה.

טֻמְאָה בַבַּיִת - כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר; טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת - הַבַּיִת טָהוֹר.

הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, נָתַן בֵּין דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין דָּבָר שֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה,

בֵּין מִלְּמַעְלָן, בֵּין מִלְּמַטָּן - אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתּוֹן.

הַטֻּמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת; נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן - הַכֹּל טָמֵא.

וְדָבָר שֶׁאֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן - אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתּוֹן.

חטיבה III: קדרת חרס וחיבור האוהל שלה לבית

(ו) אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וּקְדֵרָה נְתוּנָה תַחְתֶּיהָ,

אם הקדרה קטנה מהארובה – היא נחשבת כמחוץ לבית. אין אהל לטומאה, ולכן היא עולה ויורדת, כדלעיל ט, יג.

אם היא מוגבהת, כיון שהיא מחרס - אין תוכה נטמא מטומאה שמתחתיה (ראו לעיל ה, ה.) ההגבהה יוצרת אוהל מתחתיה המכסה את הארובה, ומתחבר לאוהל הבית, ולכן הבית נטמא.

וראו דיון בכל המקרים בתוספתא יא, ה.

שֶׁאִם תַּעֲלֶה - וְאֵין שְׂפָתֶיהָ נוֹגְעוֹת בָּאֲרֻבָּה,

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת,

תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר.

בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - הַכֹּל טָמֵא.

(ז) הָיְתָה נְתוּנָה בְצַד הָאַסְקֻפָּה, ליד סף הבית

אם הקדרה נמצאת מחוץ לבית, אבל האהל שמתחתיה נוגע בשטח שעליו מאהילה התקרה בשעור של טפח – הדין זהה לזהה שבמשנה ו.

אם המגע הוא של פחות מטפח – הבית אינו נטמא כאשר מתחתיה יש טומאה, כי האהל שלה אינו מחובר לבית. וראו תוספתא יא, א-ד.

בתוספתא יג, י חולקים ר' אליעזר ור' יהושע בשאלה האם מצרפים אהל נמוך לאהל גבוה כדי להשלים פותח טפח.

שֶׁאִם תַּעֲלֶה הִיא נוֹגַעַת בַּשָּׁקוֹף במשקוף הדלת פּוֹתֵחַ טֶפַח,

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ - טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת,

תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר;

בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - הַכֹּל טָמֵא.

שֶׁאִם תַּעֲלֶה אֵין נוֹגַעַת בַּשָּׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח, אוֹ מֻדְבֶּקֶת לַשָּׁקוֹף,

טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ - אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתֶּיהָ.