חיים ביד/מפתחות

<< · חיים ביד · מפתחות

הפותח יד בתשובה[עריכה]

הלכות שחיטה[עריכה]

סימן א' על אודות השוחט ובודק שיצאו עליו עוררין ורוצים לפוסלו וכו' ותשובתם בא מהרבנים העי"א ומה שהשיב להם, עוד שאלה על חשוד על העריות אם נותנים לו לשחוט:

סימן ב' שאלה מעיר קאראייובה יע"א על שוחט שפסלו אותו ותשובתו אליהם, גם שאלה כיוצא בה על מחלוקת שבעיר איבראילה יע"א דקמו הט"ה ועשו איספידאל גאבילה על הבשר וכיוצא שם והשחוט הא' הרס את בנין אשר עשו וע"ז שלח זה כת"י בחרמות ונידוים:

סימן ג' על הקצבים מוכרי הבשר שאירע להם פיסול בכמה דברים שעברו אי מהני תשו' לחזור ולמכור בשר:

סימן ד' על שוחט חדש שלמדו לו בקשר אמיץ שלא ישיג את גבולם ועבר על שבועתו והלך לכפר ושחט וכיוצא אם נפסל:

סימן ה' השוחט מהכפר שהלך לשחוט ושוחט אחר ראה דהיה בו פגימה וההוא אמר הרגש היה וגם בבדיקה נפל הפרש ויוצא וע"ז שאלו שוחט שבכפר הנז' מה דינו:

סימן וי'ו שאלה מהרב מוהר"ח ן' ארולייא נר"ו במעשה בזפק של עוף גדול הנ' אידנייאנה שהיה נקוב הכיס וכו' ופסק כמוהרד"ח ז"ל
סימן ז' שאלה מנכדו כמוהר"ם נהר נר"ו שמצא בעצם גף העוף שהיה שבר על שבר ותשובתו אליו
סימן ח' מעשה שהיה שנמצא בתוך התרנגולת בקורקבן בחלל העוף בועה אחת קריסד'ו כמו טוריז'ון
סימן ט' מעשה שהיה במקולין שאחר שנשחט ונכתב ע"ג כשר והיו נ"ה בהמות נשלח למכור ל"ה בהמות ושוב כשהלך ליקח למכור את השאר מצא בהמה אחת יתירה על המנין דהיינו כ"א וע"כ לשאול הגיעו
סימן יו"ד בתרנגולת ששחט השוחט ולא בדק אותה קודם שחיטה כנהוג ואחר שאכלו(ת) חקר השוחט על אותה תרנגולת שבדק זה ימים והרגיש בה שהיה שבורה והיא זאת
סימן י"א שאלה מוכר בשר כשר שהביא לחנותו רגלי בהמה נבילה למוכרם לגוים והלך מן החנות והניחם שם אם יש לקונסו שמא יקח מהם ישראל שלא מדעתו

הלכות תערובת[עריכה]

סימן י"ב בדין תערובת שאלה ממע' הרב מ"א ז"ל
סימן י"ג שאלה ע"ע הטחול אם מותר לבשלו וכו'
סימן י"ד שאלה יעל יונים הנק' פאלומבה אם מותרים הם לאכול או"ל

הלכות בישולי גוים[עריכה]

סימן ט"ו על בישול הקאנייאר וסאליפ שמבשלים גוים אם יש איסור משום בישולי גוים
סימן ט"ז שאלה ממגאנציאה יע"א מהרב כמהר"א מצליח ז"ל על מכירת סאדי' יא'גי בחנות יאודי ולענין לעשות סרסרות
סימן טו"ב בסרסור העושה סרסרות עם הגוים בדברים האסורים לאכילה אם מותר או"ל
סימן ח"י נשאל מקאסאבה יע"א מהרב כמוהרי"ט רבינו דאנון ז"ל על קצת יחידים שנושאין ונותנים בחמאה וגבינה
סימן י"ט מדובר בו בענין סרסורי עבירה שם מע' ש צ"ל מע' בי'ת ד"ה ב"ד

הלכות יין נסך[עריכה]

סימן ך' שאלה הבאה מעיר והר'ן יע"א מהרב כמוהר"א ן' יצ"ו נר"ו ע"ע מחלוקת בין חכמים ע"ע האיספירטו הנעשה מסתם יינם לבשל בו קאפ'י וכיוצא וזאת תשובתו אליו
סימן א"ך בכלים שמוציאים בהם שכר ויש כמו חמשה וששה שנים שלא הוציאו שכר כ"א מתאנים ולא מענבים וצמוקים ועתה בדיעבד הוציא הישראל בכלים אלו שכר אם יש לאסור ותשו' בזה
סימן כ"ב מי שהוא שותף עם גוים סוחרים והוכרחו ליקח שכר מיין סתם יינם כדי לשלוח דורון לגוי אחד אם יכול הישראל השותף ליתן מעות לקנות עמהם מן השכר
סימן כ"ג בגוי פועל בבית ישראל ובשעת מלאכתו היה שם חבית מלאה מחומץ ולפתות ועלה הגוי ונטלה ונתנה במק"א וכו' וע"כ לשאול הגיעו אי יכול לאכול מהכבושים
סימן כ"ד שאלה אם מותר לקוץ אילן מאכל להרחיב את ביתו גם אם מותר לעוקרו או למוכרו לגוי כדי לעוקרו הגוי

הלכות עכו"ם[עריכה]

סימן כ"ה על בית שנפלה או נשרף שלא לסתום החלונות שהיו פתוחות מקודם ולפותחם במק"א או לא. עוד שאלה שיש לו בביתו כירה אחת ורוצה למעטה להשפיל הצינור ולהסיר קצת מאבנים אם יכול או"ל, עוד שאלה במי שהיה לו התנור גדול ורוצה לעשותו קטן וכו' אם יכול או לא
סימן י"ט על אודות למדן אחד ירא שמים שהכריחו לועז שלו ע"כ שלא בטובתו להוליך אותו לבית הזונה ידועה והוכרח להוליכו לשם ובבואו לבית החצר הכריחו לעלות שמה וראה א"א יאודית בחורה שם וע"ז בא הלמדן והודה שהיה אנוס וכו'
סימן כ"ו מעשה שהלכו ישראלים ביום אידם של גוים עם הקונסול לבית ע"ז כדי ללותו ונכנסו שם ותיקון למי שנכנס שם
סימן ז"ך בחנות א' שקבל בשכירות ישראל עם גוי אחד חצי החנות כ"א ובחלקו של גוי יש ע"ז ונר דלוק לפניו אי מותר לישראל להיות שם או"ל וכן בחצר
סימן כ"ח מעשה שבנו תועבה חדשה וביום חנוכתה יוצא הכומר מהישנה לחדשה וע"ש בחיקו להוליכה והגוים עושים נוי לעטר החנויות וכו' אי מותר לישראל לתקן ולאידך גיסא ליקח מעות מישראל ברבית לעשות חיזוק לע"ז אם יש איסור או"ל וכן אם מותר לנגן לפני ע"ז
סימן כ"ט בשר אשר העיד ישמעאל שהוא משיא את בנו אם יכולים ישראל לאכול שם משום איבה
סימן ל' על מין שמת לו מת אם מותר לבקרו או"ל
סימן ל"א אם מותר לעשות שאלת חלום לידע איזה דבר וכיוצא

הל' חוקות הגוים[עריכה]

סימן ל"ב על מה שנוהגים הגוים כשמטילין יסוד בבנין חדש או בור חדש הם שוחטים כבש או תרנגולת וקוברים הראש אי מותר לישראל או"ל משום דרכי האמורי
סימן ל"ג למי שהסוחר שלו והוא חולה אם מותר להתפלל עליו ולתת צדקה בעדו לת"ח שילמוד בעדו
סימן ל"ד בענין האינדולוקו וכו' כתב הבאה ע"ז מארם צובא יע"א מהרב כמוהר"ם מטלוב סתהון
סימן ל"ה ע"ד המינים ובענין ליקח ספרי המינים

הלכות רבית[עריכה]

סימן ל"ו שאלה מחיים ה"ה כמוהרד"ל ז"ל וז"ל שאלה בעירנו זאת הקצבים לית להו מגרמייהו כלום כדי להתעסק במלאכתם לקנות בהמות ולמכור הבשר וזה דרכם שלוקחים בתחילת השנה כל אחד מעות לפי ערכו מן העבדנים והם נותנים להם העורות לערך קצוב ויען הרבה מהקצבים אכלו כספיהם ומהם מתו ומהם נשברו והפסידו הרבה נמנעו מלהלוות ליאודים והיו רובם עניים עטופים ברעב עד שהסיתו לאחד משוחטי מתא נר"ו שהיה יכולת בידו להלוות להם ונתרצה לתת להם מעות להתעסק במלאכתם והעורות יען חק המדינה מדינא דמלכותא שכל העורות היוצאים בעיר יתן להם התנה עמהם השוחט הנ"ל שיתנו לו העורות ג' אריות חסר מערך העבדנים והוא יתן לם כל מה שצריכים לעסקם. ואנא זעירא כשומעי את הדבר הזה חששתי בדבר מחשש רבית ועכבתי בידם לעשות עדבר הזה עד שבאו ונאספו כל הקצבים בוכים לפני למצוא להם היתר בדבר כדי להחיות את נפשם כי אין להם אופן זולת זה מה שחפשתי לע"ד בספרי הפוסקים ז"ל וכפי מה שבינותי בספרים התרתי לעשות כדבר הזה דביש לו פוסק ומוכר אפי' מוזיל גביה וכיון שהנותן המעות לא יתן מעות כ"א כאשר קונה הקצב בהמות הולך אליו ולוקח ממנו סכום המעות של הבהמות הרי בכל עת שנותן המעות על ערך עורות ג' אריות חסר הרי יש לו דהבהמות כבר הם ביד הקצב ובהכי נתרצו ויאותו הקצבים בהיתר זה והכי קבילו עלייהו והנה בעתה חד מהקצבים נשאר חייב לבעל המעות הנז' סך אלף ות"ק אריות מסיבת המחלוקת שהיה בעיר בשנת הת"ר ליצירה שלקח המעות ולא נתן לו עורות ולא היה יכול לדבר בימים ההם כידוע והנה בעתה כי שקטה הארץ תבע ממנו מעותיו והוא תואנה הוא מבקש ומעליל עליו שהוא רוצה ממנו י"ב אלפים אריות מכו"כ עורות שנתן לו ולקח ממנו שלושה אריות חסר ואחר שטרח ויגע הרבה עמו להוציא את בלעו מפיו הזמינו לדין והקדיש המעות הנז' שחייב וטען הקצב הנז' בפני ב"ד שהוא תובע מן השוחט הנז' כו"כ מעות הנ"ל שהם רבית ומעלת בדה"ץ העי"א השיבו שילמדו הדין וישיבו להם ע"כ:
סימן ל"ז בענין ראובן שהיה לו פ'אטור בוואנינה והיה שולח מעות ראובן להפ'אטור כדי לפרוע ע"י פוליסה וע"י שבשביל המתנת הפרעון היה מוסיף על המעות דיסקונטרו וכו' אם יש רבית בזה
סימן ל"ח בראובן שהיה אצל שמעון בדמשק יע"א ולא היה לו מעות לפרוע ובקש מלוי ת"ח שיתן לו פוליסה ואם לא יפרע בזמנו ליתן קנס ב' אריות בעד קאר"ה אחד אם הוא ריבית או"ל:
סימן ל"ט בסימן זה טעה המעתיק והיה קרוי להביא ממ"ש בסי' שאח"ז דבר הלמד מעניינו דשייך לזה וצירפו לסי' שאחריו ול"מ ול"מ כי אין מוקדם ומאוחר בתור' והכל הולך למקום אחד והוא בראובן שהלוה לשמעון ב' אלפים את' אחר שהכריז המלך יר"ה המעות בפחות ממה שהיו עוברים עשרים לק' בטענה שלא יתחזק הכרוז וכו' ואחר ב' שנים נשאר הכרוז במקומו וכו' אם יש ריבית או"ל. וצריך לאודועי דבאו דברים כפולים מסיבת דהיו ב' שואלים משתי מדינות הכל שאלה אחת וההכרח לכתוב לכל שואל בפני עצמו:
סימן מ' ראובן שלוה מעות לשמעון בתורת עסקא ושו' ט"ו למאה לזמן שנה אחת ובתנאי שהתנה ראובן כי בבא הזמן לא יכיל לסלקו אם לא יפרע ולבטחון וכו' הוא מה שנותן לו המעות בהלואה וכו' אם יש איסור. עוד שאלה על ראובן דהלוה לשמעון אלף אח' ועשו שטר בתורת קנס וכו' אם הוא אסור וכו'
סימן מ"א מעשה באיזנאף הטיפטיקג'יס שלקחו ב' אלפים את' בתו' עסקא ושו' לחלקם לצורך חיטי דפסחא ולא עשו שום עסק אם יכולים ליתן הקציצה
סימן מ"ב ראובן שהשכיר ביתו לשמעון בעד ארבעת אלפים ות"ק את' לב' שנים ואחר הב' שנים חזר והשכירה בפחות שמונה מאות ע"ד שנתן לו ב' אלפים את' בהלואה אם יש חשש ריבית או"ל
סימן מ"ג מי שהוציא קרן מעות ונתן לגוי שמתעסק בהם ולחלק הריוח בין שניהם והגוי הוא נותן בריבית לישר' אי מותר לישר' ליקח חלקו
סימן מ"ד רו"ש נשתתפו בסחורה אחת וראובן הוציא ך' אלפים את' ושמעון אלף ונמשכה זמן להמכר וכאשר נמכרה תובע ראו' סך מה שתנאי היה ביניהם אם לא ימכר עד מ"ה יום שיגבה מאמצע סך מה לחודש וש' מכחיש ובאו לפני הקונסול לדון וחייב שבועה לראובן, שכך דינם, נשבע ונוטל ובאו לפני ב"ד ע"ד השבועה ובדין ישראל נשבע ש' ונפטר ויש בו רעותות כי ליכא לא קגו"ש ולא שום חיוב ויש איסור ריבית
סימן מ"ה רו"ש נשתתפו בעסק התאנים ומכירתן וראובן הוציא קרן וש' לא הוציא שהוא העוסק וכו' ובתנאים רבים וכו' ועבר ביניהם דין ודברים וכו' ובקש ש' שימחול ר' השבועה שהיה בשטר ולפרוע לזמן מוגבל וכו'

הלכות נידה[עריכה]

סימן מ"ו בכלה שהזמינה לחופה וקבלה קדושין וכבר ספרה ז' ויקר מקרה קודם החופה וקודם הטבילה שנפלה ונשרו בתוליה אם צריכים לחזור ולמנות שבעה נקיים אחר שתפסוק הדם או"ל או דבדם בתולים מחמת הנפילה אין להחמיר וכו'
סימן מ"ז מי שראה בעד שלו אחר שקינל מהתשמיש כמו חצי שעה בין ירכותיה ואח"כ הניחו עוד כמו חצי שעה במיטה והניחו בקופסה וראה מראה דומה לירוק וכו' ויש לה חששא וכו' מזוהמת זיעה ואינו דם אם יש להקל או"ל
סימן מ"ח יש לחקור במ"ש הפוס'ים דשבה גדולה צריכה הפסק טהרה ובדיקה וז' נקיים וכו' אי בדיקות הללו הוי דאורייתא או דרבנם ס' שאלה זו מהרב כמהר"א לארידו ז"ל ובא תשובתו

הלכות מקואות[עריכה]

סימן מ"ט מקוה שמי גשמים באים ע"י סילונות של מתכת ויקר מקרה שנתלשו הצינורות וכו' ובעת שירדו הכניסו הסילונות זה לתוך זה וכו' וסילון הסמוך למקוה והוא עשוי כעין תיבה וכו' ובנקב התיבה הניחו עוד סילון שמשם יורדים הגשמים למקוה עד חלל המקוה וכו' והיו תלושין אם יש לפסול או"ל. שאלה מהרב כמו' כמוהר"ם בכר רפאל נר"ו מעיר פ'ילבי יע"א להיתר
סימן ן' בטבילה אשר בקאסאבה יע"א שנשרף המרחץ ונפסל המקוה וכדי לתקן אותה בשלג הוצאה מרובה ויש צינורות שבאים המים מן המקור לאמת המים שבמרחץ ומשם יש צינורות להמקוה ובאמת המים אין לה בית קיבול וכו' אם מותר למלאות המקוה וכו'

הלכות נדרים ושבועות[עריכה]

סימן נ"א צבור שהסכימו שלא לעשות בבגדי נשים מוזהבים משום גדר וסייג בראות דוחקא דצבורא כי אין יכולת העניים מספקת ונתנו לה בגד מוזהב במתנה אם מותר ללבשו או"ל
סימן ב"ן מי שנשבע ונדר בחלום שהיה מצוה לסופר שיכתוב ס"ת וכו' אם חייב לקיים שבועתו וכו' או אין לו חיוב
סימן ג"ן מי שהיה אנוס שלא היו רוצים לקבור את מתו וע"ז נתקשר בשבועה לעשות איזה דבר ושוב טען כי אנוס הוא יען היה אונס כזה אם הוי אונס או"ל מהרב המו' כמוהרי"ץ ישר' נר"ו מרודיס יע"א והשיב שהוא אונס
סימן ד"ן מי שנתחייב בשטר בברית אמנה אי עבר אי מקרי עבריין וכו'
סימן ה"ן במי שנשבע שלא למכור קרקע פ' לעולם או במי שנצוה בשטר מתנה להתנות להמקבל שלא יוכל למוכרו וכו' אי מותר למשכנו או"ל
סימן נ"ו ראובן ושמעון שנתנו במתנה זכות חצר לבתם הנשואה שאינה יורשת וע"מ שאין רשות לבעלה וכו' ובתנאי וכו' שלא ימכרו לאיש זר כלל כ"א ליורשיו וכו' אם יכולים למשכנו שם מהרב המו' כמוהר"ח בנימין פונטרימולי נר"ו

הלכות כבוד רבו ומורה הוראות[עריכה]

סימן ז"ן מעשה שישבו ממונה הזמן וט"ה ומע' הרבנים והב"ד כדי לתקן ולעשות הסכמה וכו' וגם הרב עמהם וכו' ובשעת החתימה עיכב בידו להרב בעל החותם שלא יחתום ממונה אחד וכו' ונגע בכבודו והפצירו בו למחול אם מהני מחילתו או"ל
סימן ח"ן מי שאמר לרבו בכתב או בע"פ באיזה פסק הלכה שטעה זו שגג אי הוי בזיון וחייב נידוי או"ל
סימן נ"ט הרב שפסק את הדין וכתב פסק ע"ז והחרים בגזרת נח"ש לכל החולק אם יכול ת"ח אחר לחלוק עליו או"ל
סימן ס' על מי שביזה לב' ת"ח ותכף שידעו ב"ד עשו לו דין להכריזו וכו' ומינה לאנשים ת"ח לבקש מחילה וקצת אנשים אינם מניחים שיבקש מחילה ורוצים למוסרו ביד אוה"ע משום הוראת שעה אם יכולים לעשות כן או"ל
סימן ס"א מי שכתב אגרת לב' ת"ח והשוה לגדול עם הקטן בתואר א' וכו' וע"ז קם אחד מתלמידיו של הגדול לעשות דין וכו' ורוצים להכריזו ולהחרימו ברבים להתלמיד שעשה בזיון להחכם הב' ומתוך חסידות של הגדול גער בו וכו' וכם למען דעת על מי שמתאר בתואר אחד לרב שהוא בחיים בתואר גדול ונותן מגרעות לרב שכבר מת וכו' גם על מי שאומר שהוא חכם גדול יותר מרבו אי איכא איסור בזה משום בזיון או"ל
סימן ס"ב אב"ד בק"ק שלו שנהגו לו כבוד הק"ק וישבו לו בראש בפתח הק"ק כנהוג שכן יושב המ"ץ וישב שם וכו' ושוב אח"ך נתבטל הב"ד ושמו רבנים ונתנו הק"ק הלזה להמ"ץ הרב מחדש אם יש העדר כבוד וזילותא להר' אב"ד הנז'
סימן ס"ג מנהג בעיר שזה שנים שהרב הכו' בעיר הוא המוציא והמביא לשלוח ב' ת"ח לגבות צדקה לפדיון שבוים ומחצית השקל וכיוצא ומביאין אצלו והוא מחלקן וחכם אחר הוציא גבאים עם השמש שלו אם הוא העדר כבוד ובזיון להרב הכו'

הלכות צדקה[עריכה]

סימן ס"ד בראובן שמת והניח יתום ויתומה ואחיו שמעון מתפרנס בריוח ויכול לפרנסם אי בכלל שחייב לפרנסם חייב ג"כ להשיא אותם או"ל
סימן ס"ה גביר א' שזה שנים עלה בדעתו לקנות ס"ת והוא רוצה לשנות למצוה אחרת לבנות בית לתינוקות שלב"ר וללון אורחים שם וכיוצא שאלה ממע' הרב כמוהר"ח יו"ט דאנון ז"ל ותשובה לזה
סימן ס"ו שאלה ממאגנאציה יע"א מהרב כמהור"א מצליח ז"ל ע"ד הח"ק החדשה דאין לשנות לשום צורך מצוה אחרת כ"א לפדיון שבוים והוצאת בק"ח דוקא ובזמן ה"ה כמוהרד"א ז"ל כתב להם לשנות למצות גדולות והן עתה אם יכולים ג"כ להשיא בת עניים
סימן ס"ז מבן חכם הוא אברהם נר"ו אם רשאין לשנות מאוספ'י ד'ל לת"ת לתינוקות של ב"ר או"ל
סימן ס"ח מי שנדר נדר למצוה ולא הספיק לתת אם חייבים יורשיו אחריו או"ל ובין קטנים לגדולים אם יש חילוק
סימן ס"ט שטרי מתנה וצוואות לחלק כל שכירות הקרקעות אשר לו להגביר סי' יעקב צמח נסים ז"ל מחצית ליורשיו מכל הקרקעות ומחצית לצדקות והקדשות לארץ ישראל ועניין ותשב"ר של בבל יע"א הכל בפי' אתמר בשטרות וצואות העשו כתחז"ל בכל חו"ת ומינה מורשים ואפוטרופוסים וב' שטרות מהצואות והקדשות הכל כפי' ופס"ד בקיצור מטובים הב' ה"ה כמוהרד"ח ז"ל וה"ה כמוהרח"פ נר"ו וזאת תשובתו ופס"ד על שיצאו מעוררים היורשים וקרוביו וכו' להפיל ארצה משם ופס"ד מה"ה כמוהר"ר חנ"א ז"ל

הלכות מילה[עריכה]

סימן ע' מעיר מילאס יע"א על בן ממזר דנולד מא'א מה דינו למילה ולשם ולבכור לענין פדיון
סימן ע"א מי שיש לפניו ב' מצות לשמוע ז' ברכות ומילה וקדיש ואין שהות לילך לב' מי קודם
סי' ע"ב מי שהוא מוהל וידיו מרתתות הרבה אם יכול להיות מוהל או"ל
סימן ע"ג מי שהיה סנדיקוס לבן ראובן פ"א ושוב נולד לו בן אחר אם יכול או"ל
סימן ע"ד מי שנולד לו ב' בנים תאומים ומת אחד מהם בתוך ח' ימים ללידתו אם מותר למול לבן החי הנשאר או"ל
סימן ע"ה מי שנולד לו בן הא' והמנהג הוא להיות סנדיקוס אביו של אבי הבן והבן הב' לאבי היולדת ואירע שמצד אבי הבן כשנולד הבן הראשון לא היה אביו בעיר ונתן לאחר וכו' ורוצה לדחות לאבי היולדת אם יכול או לא
סימן ע"ו אם נולד לו בן והוא עני ועשו ריפ'א כנהוג להיות סנדק ויצא הגורל במומר א' שנשתמד וכו' וחילה פני המומר שיתנהו לת"ח ירא ה' אם מותר לקבל מתנה מהמומר או"ל

הלכות ס"ת[עריכה]

סימן ע"ז על מי שכתב ס"ת ורצה לכתוב אחר אם הוי מקיים מ"ע עוד או דילמא יהיה עובר על בל תוסיף וכמו כן במלך וכו'
סימן ע"ח בס"ת שנמצא מ'ם סתומה למד מטה מעוקם קצת קצר לצד ימין ומתעקם לצד שמאל אי פסול או"ל
סימן ע"ט בס"ת שכתב הסופר שם אלקים שנדבקו אות ה'א עם יו"ד אם מותר להפרידן או אסור משום מוחק את ה' ואם כותב ע"ג שם הויה או שם אחר וכן אם נטשטשו ורישומן ניכר אם מותר להעביר הדיו עליו לחדש את השם וכו' וכן בשם הויה שנקלף או ה'א ראשונ'
סימן ף בספרי דפוס טעה המדפיס בשם כינוי א' אלקאי'ם וכתב אלהים אם מותק לתקנו ביד בקולמוס ובדיו וכו' או אסור
סימן פ'א אם מותר לכתוב שם הוי'ה בדם מילה לסגולה וכן אם מותר לכתוב בשאר צבעים
סימן פ"ב לכתוב בלוחות במנורה משום שויתי ה' לכתוב אות יו'ד רחוקה ולכתוב המנורה בנתים וכו' אי שפיר או"ל
סימן פ"ג לדרישת כבוד הרבני סופר כמוהר"ר צבי היר"ש נר"ו מכתב הבאה לו מהגאון מוהרש"ק נר"ו על איש אחד שהוציא דיבה על ס"ת הכתובים בכתב ספרדי וכו' ורוצה שיחוה דעתו וכו' ופס"ד מכמוהר"ם הכהן נהר נכדו נר"ו ותשובתו

הלכות מזוזה[עריכה]

סימן פ"ד אחר השריפה שנת תר"א לתפ"ץ והיו היאודים נעים ונדים בקישלה ובאוספיד'ל של פראנקו'ס אי צריכים מזוזה או"ל
סימן פ"ה בבית תבשיל שהוא עשוי לדירה אי חייב במזוזה וכן אם יש ב' פתחים
סימן פ"ו במאי דקיל"ן בלוקח בית מניח מזוזה מיד ובשוכר לאחר ל' יום אם יכול להניח בלילה
סימן פ"ז לעמוד על מי שעושה הרכבה באילן מינאראנג'אס לעשותו פירטוקאל וכו'

הלכות נידוי וחרם[עריכה]

סימן פ"ח על מה שאמר ראובן לשמעון מתוף מחלוקת ושנאה וכו' הרב הגדול פ' החרים אותך על ככה ושמעון ששמע נתעצב ותכף שלח אגרת וכו' ונמצא שלא היו דברים מעולם וע"ז דינא קא בעי שמעון על ראובן וכו' שאלה מאיסטאנקו'י יע"א
סימן פ"ט בנוסח הסכמת ח"ק של בק"ח העי"א שכתוב בה דמי שבוא עבריין פסול להיות חבר אם מקרי עבריין העובר על החרם דילמא עובר שבועה ולא עובר על החרם
סימן ץ מי שכלח זקנו בעיר טורקיא'ה שלא נהגו לגלח זקנם ולא בא מיד הרבנים והב"ד לעשות לו דין וזלזל בכבוד התורה ולומדיה והחרימו וכו' ובא לבקש מחילה ועכב היתה שלא להתירו עד שיקבל שלא יגלח וכו' וחש חולקים בדבר ויש חשש שיפרוק עול תורה יורינו איזה דרך ישכון אור
סימן צ"א על מי שזלזל על הסכמה שנעשה בעיר אי הוי זה בזיון או"ל
סימן צ"ב על מי שחלם על חכם גדול כשר וירא שמים ויש לו חיבור וכו' ושנפטר זה זמן רב ונראה בחלום לת"ח א' כאילו מת באותה לילה ושלא היו מוליכים לקוברו עד שיתירו הנידוי שנידהו מה דינו אם צריך לעשות התרה בעשרה ולהתיר על קברו והוא יו"ט. ועוד שאלו על ראובן ת"ח שחלם חלום על ש' שהיו מנדין אותו בשביל ב' דברים הא' שלא היה ציית דינא לתת מה שהיה חייב מן הדין והב' שהיה אמיר בנכסים ולא היה רוצה להיות נמנה עמהם לדבר מצוה וכו'
סימן צ"ג בני אומנות שיש להם טו"ת על קאפוראל שעושה נגד הסכמתם באומנותם וקראו לו להתדיין ולא בא ואחר ג' ימים הטילו בכל התורה ולא בא וכו' והסכימו להחרימו ונתנו ידיעה להגביר שלו דמשרת אותו וכפר גם הוא והחרימו וזילזל בנידויו עד שהניחוהו בעש"ג במאסר והגביר דינא קא בעי וכו'
סימן צ"ד השומע מא' פרוץ שבירך את השם חייב לקרוע אם הוא חוה"מ אי חייב וכן בשבת ויו"ט דאינו יכול לקרוע אם יקרע לאחר השבת או יו"ט או"ל

הלכות אבל[עריכה]

סימן צ"ה באבל על או"א שחל יום ל' ביום שהוא נותן קידושין לכלתו או יום חופתו אם מותר לגלח או"ל
סימן צ"ו בתינוק שנפל לבור ולא נודע כ"א כשהתחילו לשאוב מים מן הבור וכו' וכששאבו מים מן הבוא נעשו המים כמראה דם ולשאול הגיעו על מת עצמו לקוברו עם תכריכיו וגם על מי הבוא מה לעשות בהן
סימן צ"ז מי שמת בלא בנים ויש לו אב ואחים מי הראוי לומר קדיש
סימן צ"ח על מת א' שקברו אותו באלמות ושלא ברשות הקבר באשי כמנהג במקום שאינו ראוי לקוברו שם וגם שקבר זה הוא לקוח מגביר א' ברצי כסף וכו' ורוצים לפנותו משם ושלא נקבר כתיקונו וכן מי שנקבר בטעות בכפר במקום קרקע גוי
סימן צ"ט ביאודי שנשא נכרית והוליד ממנה בן והוא נשאר בשם יאודי ואשתו נכרית זמן רב ושאלו מצד הקונסול ואוה"ע שכן ציוה שיקברוהו יאודים וכיוצא
סימן ק' אם מותר לסופר מהמכס וביראט בהיותו אבל לכתוב שם בימי אבילותו
סימן ק"א בדם היוצא מן המת אחרי מותו מנחירים וכיוצא או ע"י פצע וחבורה אם יש לקוברו עם כליו ומלבושיו עמו וגם אם נטף בבגדיו מדם אם קוברין בבגדיו וכו'
סימן ק"ב בנחתום גוי שאופה פת למכור אם יש לחוש על המים שמת א' בשכונתו איזה מת גוי והיו מים בחנות האופה
סימן ק"ג בראובן שנפטר בארץ ישראל ובנו בח"ל וכו' ובא השמועה אם מותר לכתחילה להעלים הכתב כדי שיעברו ל"י שלא יהיה חייב ז' ימי אבלותו
סימן ק"ד מי שמת בער"ש סמוך לחשכה חצי שעה קודם י"ב וקרע וקברוהו אם מתחיל האבילות מיום ש"ק או מיום שישי או מיום א'
סימן ק"ה ברב שבעיר שנלב"ע וצוה שלא ידרשוהו דרושים ולהספידו כמנהג שדורשים רבים בתורה וממוני הזמן וט"ה שואלים לדרוש עליו כמנהג שהוא כבוד צבור אם יכולים לשנות ממה שצוה או"ל
סימן ק"ו עוד בה ציוה שלא יספידוהו וכו' מה שמצא בזה בס' קטן הנק' בית אבל ובית משתה אגרת שלוחה להחכם המו' מוהר"ר שמואל פאלאג'י על שציוה הרב כמוהר"ר יעקב בשן ז"ל שלא יספדוהו
סימן ק"ז בחולה שנחלה חולי כבד הנק' טרופיקו ומחמת החולי נתנגע גופו ומוציא דם עד שמת מחולי זה אם יש לטהרו או יקברהו כמו שהוא
סימן ק"ח במי שנשא בתולה וביום הרביעי לחופתו מת אביו של חתן ופסק הרב המורה שחייב להשלים ז' ימי המשתה וכו' ואחר האבלות ואין גדול הבית פוטר אותו מז' ימי אבילות אלא אחר ז' ימי החופה מתחיל האבילות ז' ימים וע"ז יצאו ב' ת"ח לומר שטעו בדין ש"ס וע"ז פס"ד והסכמה מהרב הגאון כמוהר"ר דוד ז"ל אב"ד דק"ק אה"ו יע"א ועוד הסכמה ופס"ד מהמאור הגדול מוהר"ר ישעיה אב"ד דק"ק אלטונא יע"א ועוד הסכמה ופס"ד הרבני הכה"מ כמוהר"ר ליב פער"ש אב"ד דק"ק אלטונה והמבורג יע"א ועוד הסכמה ופס"ד הרב המופלא כמוהר"ר איזק קלוזנ'אר נר"ו ועוד מה"ר כמוהר"ר שמואל פאלג'י מק"ק אמבורג יע"א העלה כהרבה המורים
סימן ק"ט עמד עמ"ש בסימן שמ"ה אין מתעסקין עמו וכו'
סימן קיו"ד כמי ששצה סם המות ומת
סימן קי"א על שותפים ומת לו לא' וכו' ואינו בחנות כ"א ממונו וכו'
סימן קי"ב עמד עמ"ש בש"ע סימן שצ"ב ס"א אא"כ לא קיים מצות פו"ר וכו' ושאין לו מי שישמשנו וכו'
סימן קי"ג על מים בשכונת המת לענין בריכה גדולה וכו' ובמים שבאים מן המקור ונפסקו המים ונשארו שאובים
סימן קי"ד על מנהג שנותנים קדיש בתרא להרב מ"ץ נר"ו ולהגן על נפש המת להצילו מגיהנם ואם יש ב"א שמתו להם או"א באותה שנה
סימן קט"ו ע"ע מעשה שבא אגרת לא' שמת לו אביו במק"א ואיו הוכחה מזמן הכתב אם הוא שמועה רחוקה או קרובה וכו'
סימן קט"ז עמ"ש בש"ע סימן ת"ב ס' י"ב בהגה(ת) מצוה להתענות יום שמת או"א וכו' ואם הוא צדיק א"ץ וכו'
סימן קטו"ב מעשה באאשה אחת שמתה בא"י ויש לה בעירינו אחים ובת אחת ובני בנים מבעלה מאשה אחרת הם זנים אותה לשלוח פרנסתה לא"י ובהתודע לאחיה התחיל האבילות ואחר ג"י הודיעו לבתה אם היא מצטרפת למנותו עם דודה אפי' שאינו כגדול הבית לירושה וכו' ועוד השיב על יעקב ואשתו וב' בניו עמו ובנו הבכור במק"א ומת יעקב ובא הבכור ביג"ג הגדול הבית אם היא אשתו או"ל וגם באיש א' ובנו שהיו בכפר א' ומת הבן ביש"ק ונקבר ע"י גוים ובאו לאזמיר והורה שימנו האבילות מיוש"ק וכולם יצאו ביום השישי עם גדול הבית
סימן קי"ח יש לעמוד עמ"ש בש"ע סי' ת"ב סי"ג בהג"ה יופ המיתה ולא יום קבורה
סימן קי"ט באשה אחת שמתה אחותה במ"ש שהיה יום שלפני שמיני עצרת ובהיותה טרודה לא ידעה עד שעה תשיעית ועשתה בכיה וצעקה ולא מצאה מי שיעשה לה קריעה וכו'
סימן ק"ך מעשה בא' שבא לעיר ביום ל' לקבורת אשתו ושהוא ל"א למיתה
סימן קכ"א על מי שמת ביום ת"ץ שאינם אוכלים באותו יום אם מברים בלילה דסעודה ראשונ' היא בלכילה או דוקא ביום
סימן קכ"ב מי שהוא אונן ועבר על מקופ שנעשה לו נס אי חייב לברוכי או"ל
סימן קכ"ג חם לבי בקרבי על מי שהולכין לבית המשתה מי שמת לו או"א וכו' וכן לענין קריעה אפי' בש"ר
סי' קכ"ד ברופא אבל אי מותר לצאת למול הבן
סימן קכ"ה אס'ף המזכיר פסקי דינים מהל' אבלות ע"ס א"ב:
סימן קכ"ו ממר בריה דרבינא הרב ועצום בן פורת יוסף נר"ו על מי שחשקה נפשו ליקח ת"ח שילמוד בעדו למי קודם למעיין ולומד תלמידים או שלומד לעצמו בפיסקי הלכות ושם שקו"ט בענין פדיון שבוים ות"ת ובנין בה"כ וביה"מ מי גדול מהם ואי מבטלין ת"ת להצלת נפשות או ת"ת כנגד כולם: