חיים ביד/עז
סימן עז[עריכה]
הנני בא בארש'ות החיי'ם על מי שקיים מ"ע של כתיבת ס"ת בדינו אם רוצה לכתוב עוד ס"ת אחר אם הוי מקיים עוד מ"ע או דילמא יהיה עובר על לאו דלא תוסיף וכמו כן במלך שמצווה לכתוב ב' ספרי תורות אם כתב עוד אחר מה דינו.
תשובה נראה לע"ד כי מי שכותב ס"ת יתר על מה שכבר כתב וקיים מצות עשה של כתיבת ס"ת ליכא משום בל תוסיף כלל כי לאו דבל תוסיף הוא בחמש טוטפות או לוקח שני לולבים בבת אחת או יושב בסוכה אחר החג כמבואר בפוסקים ובס' החינוך ס' ראה סימן תנ"ה כיע"ש אבל בכותב ב' ספרים נהי דבאחד יצא י"ח מ"ע של כתיבת ס"ת מ"מ להיות לו ספרים הרבה חדשים יותר טוב כי כן כתב הרב החינוך בסי' תרי"ג בטעם מ"ע של כתיבת ספרים וכ"כ עוד שם וז"ל ואעפ"י שהניחו לו אבותיו שהם רבים וזה דרך כל אנשי המעלה יראי אלקים אשר היו לפנינו לקבוע מדרש בביתם לסופרים לכתוב ספרים רבים כברכת השי"ת אשר נתן להם יע"ש. הרי דריבוי ספרים מצוה והגם כי דברי הרב החינוך פשטן מורים על מי שכותב ספרי תורה שבע"פ ומיירי בכותב ספרים רבים כל אחד ממחבר אחד מ"מ תועלת יש בריבוי ספרים שילמוד בו פעם בזה ופעם בזה או יהיה ללמוד בניו או אחרים והוי מזכה לאחרים וע"ד שדרז"ל וצדקתו עומדת לעד זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים כמ"ש בכתובות.
ואשר אני אחזה לומר בזה דדמיא מ"ע של כתיבת ס"ת למ"ע של פו"ר כי כמו במ"ע של פו"ר הרי הוא מקיים המצוה לדעת ב"ה דקי"ל כוותיה בזכר אחד ונקבה אחת עכ"ז אם פרה ורבה עוד ליכא משום ב"ת כי הרי הוא מרבה בנים לעבודת ה' וברוב עם הדרת מלך וכמ"ש ביבמות ע"פ בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידיך היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו כמו יע"ש כ"כ במ"ע של כתיבת ס"ת וזה ברור. ועיין בקונטריס במ"ל ח"א דרוש א' לס"ת ועיין בספר נ"מ ממש ויקרא אברהם לרב רחומאי הרב כמוהר"ר חיים אברהם אדאדי נר"ו בקונט' אמר שומר אות א' שכתב וז"ל מי שכבר קיים מצות כתיבת ספר תורה ועשה אחד אין כאן קיום מ"ע אחרת אלא א"כ הא' נטשטש או נאבד ספר מתן בסתר בסופו מגד שמים סימן נ"ה יע"ש. הרי תנא דמסייע לן ככל האמור ונראה עוד לומר בזה כי כמו במ"ע של פו"ר נאמר בו בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידיך דלאיזה מהם או שניהם כאחד טובים כמו כן במצות כתיבת ס"ת אם יהיה שאחד מהם נפסל ואז איזה מהם יכשר או שניהם כאחד טובים לקרות בו אבל לקיום מצוה ספר אחד אמר רחמנא ולא שני ספרים ואם יהיה כונתו כשמתחיל לכתוב ספר ב' לומר הנני כותב ס"ת זה ע"מ ותנאי מפורש שאם יהיה הס"ת הראשון שכתבתי הוא כשר כדת משה וישראל אזי יהיה הס"ת הזה למצות לימוד בתורה לי ולאחרים ואם יהיה שח"ו הס"ת הא' נפסל או נאבד אזי יקויים מ"ע בזה מדכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת בס"ת הזה והוא ע"ד דקי"ל בגיטין בענין נתינת הגט על איזה ספק שאנחנו אומרים למגרש שיכוין שבגט אחד הוא הגירושין ומשום ספק נותנים ב' ובאחד מהם מה שהוא כשר לפום דינא היא מתגרשת בו דספר אחד אמר רחמנא ולא ב' ספרים וא"כ ה"ה והוא הטעם בכתיבת ס"ת וזה ברור: