חיים ביד/עו
סימן עו[עריכה]
שאלה באיש אחד שנולד לו בן והוא איש עני והטילו בגורל הנקרא ריפ'ה כדי להיות סנדק ובכלל הכתובים בשמות כתב מומר א' שנשתמד מבני עמינו חמשה שמות ויצא עליו הגורל והיו מצטערים עליו שלא יהיה המומר סנדיקוס וחילו פניו שיתנהו לת"ח אחד ירא ה' במתנה וכן היה אם מותר לת"ח לקבל מתנה זאת מיד המומר שהוא מין או לא.
תשובה נראה דהיתר גמור דהגם אם יש מקום לפקפק ליקח דבר במתנה מיד שהוא מין או מומר מ"מ בדבר כזה שהוא מצוה דהוי כהקרבת קרבן ולא יהיה זה הרשע עומד ומקריב וע"ד שאמרו רז"ל במדרש גבי יעקב שלקח הבכורה מיד עשו שלא יהיה זה הרשע עומד ומקריב תבא עליו ברכה וראיתי בד"מ יו"ד סי' רס"ד שהביא משם א"ז שנסתפק אם משומד מותר למול שדינו כגוי יע"ש ועיין במור"ם בהג"ה רס"י רס"ד מ"ש שם ובהגהת הש"ע בבאה"ט בשם הרב מוהר"ר עוזר ז"ל יע"ש ואולם אם מותר לקבל מן המומר מעות נדבה לבנין ביה"כ וגם לכתוב ס"ת צריכה רבה אי שרי דראיתי בסה"ח סי' תרפ"ז מומר שאמר לצבור תשכירו לי לכתוב ס"ת במעות שלי לקרות בו בביה"כ לא יקבלו ממנו שמא לאחר זמן יאמר תשיבו לי ס"ת שלי ועוד שלא יהא גנאי משפחה של אותו מומר ואם רוב ישר' נתנו המעות ומיעוטן המומר ישתתפו אותו עמהם ואם לאחר זמן יכולים המומרים או יורשיהן שבנכרים לומר תחכנו חלקינו ותנו לנו אלא ישתפו אותו עמהם ואם היאודים רבים מהמומרים ויכולים לסלקן במעות אם ישאלו חלקם אז יקבלו מהם ופעמים שיש כבוד למשפחה כי אומר אעפ"י שהוא מומר לבו לשמים ואז יניחו לו לתת עכ"ל ובסי' תתקל"ח כתב וז"ל ואם מומר לע"ז רצה לבנות ביה"כ או ס"ת להשכיר הסופר לכותבו אין שומעין לו ואין מקבלין ממנו דכתיב החמס קם למטה רשע לא מהם ולא נהנים מהם ולכך יש רשע שמהנה לצדיק ולבסוף מפסיד הצדיק כנגד מה שנהנה ממנו על שם ויהיו מוכשלים לפניך ופעמים שהרשע מהנה לצדיק ומפסיד כדי שלא יהנה הצדיק מן הרשע וכתיב ושונא מתנות יחיה עכ"ל יעיין בס' בית פרץ שיטה למגילה מ"ש בזה. ועיין להמבי"ט ח"א סימן רי"ד דבהקדש עניים ולבית הכנסת מותר והביאה הרב כנה"ג והרב ש"ך ביו"ד סי' נד"ר סק"ה ובתשו' אחרת כתבתי ע"ד יע"ש.
והוה עובדא בסופר שכתב ס"ת ומגילות והוא היה בחזקת כשרות ושוב אחר כמה ימים שכתב ס"ת נמצא בו שמץ פיסול שנעשה מין ושאלו עליו ועל מי שנשתמד ונעשה מומר אי נפסל הס"ת למפרע ואם יש חילוק בין ס"ת למגילות לענין זה ובו בפרק ראיתי מ"ש בתשו' בשמים ראש סי' ר"מ ועיין בס' עקרי הד"ט חיו"ד סימן ט"ז אות ה' בשם תשו' כ"י מהרב עזריאל דאייאנה ז"ל סי' פ"ג וסי' פ"ז ואיתא בתוספתא פ"ג דבכורות הביאה מרן בב"י יו"ד סימן קי"ט החשוד לע"ז חשוד לכל התורה כולה אך לא למפרע דכתיב למן היום אשר ציוה ה' והלאה וכו' ועמ"ש מז"ה הגדול ז"ל בס' חק"ל חיו"ד ח"א סימן י"א די"ט ע"ג וסי' קנ"ט דרל"ד ע"ד יע"ש. ובספרי ס' ראה ע"פ לא תשמע את דברי הנביא ההוא ולא חשוד למפרע וכ"ה בילקוט ופירשו הרב זית רענן והרב אהלי יאודה דע"א ע"ג שאם היה הנביא אמת ושוב ניבא לע"ז כחננית ן' עזור לא יהיה חשוד במה שניבא למפרע ומההוא תניינא דריש יע"ש. ואתה תחזה בתשו' הרדב"ז החדשות ח"ב סוס"י תשע"ד דנראה מדבריו דבגר היודע לכתוב אשורית וחזר לסורו או נעשה צדוק אין לקנות ממנו תפילין דחיישינן שמא הוא כתבן ועיין מ"ש בס' בית עובד דמ"ז ע"א אות כ"ה יע"ש ועיין כנה"ג יו"ד סימן א' הגב"י אות מ' ע"ד הרב אורחות חיים יע"ש ודוק: