חיים ביד/ג
סימן ג[עריכה]
שאלה בקצבים המוכרים בשר בחנויות ואירע בהם פיסול
א שנשבעו שבועה חמורה ועברו עליה כמה פעמים
ב שהם מוכרים בשר ומנקרים מן החלב ולא יש להם סמכה והתרו בהם בכח התורה ובכח החרם שלא יסמכו על בקורותם אם לא יהיו מורים למנקרים שיש להם סמכה ועברו ע"ז.
ג שנמצא אחריהם גזל בכמה מיני אופנים הן במדה ובמשקל הן בגזל הגאבילה וכדומה ונטלו גם ע"ז קנין וש"ח ועברו עליו כמה פעמים אם ראוים הם למכור בשר עוד ע"י ואת"ל דאסורים אי מהני תשובה להם ובעינן תשובה חמורה דפרק זה בורר או אפילו יעשו תשובה הצבור אינם רוצים לקנות עוד בשר מידם ע"כ אלין דהוו יורנו המורה הדין ושכמ"ה.
תשובה הנה בתחילה צריך לחקור אם חשוד על הגניבה חשוד על שאר איסורים שלא ליקח מידו שום דבר הנה מצינו סברת ה' הפרישה ז"ל ביו"ד סי' ב' ס"ק ח"י שכתב נראה דמי שגנב פעם אחת אינו חשוד על השחיטה אבל בפעמים הרבה הרי הוא חשוד גם על שאר איסורין. אלא דהב"ח ז"ל בקו' אחרון השיב ע"ד הפרישה אלו ורוצה להתיר אפילו גנב הרבה פעמים כי איסור גניבה שאני כמש"ה אל יבוזו לגנב כי יגנוב יע"ש. אלא שראיתי להש"ך ז"ל שם ביו"ד סי' ב' סקח"י שדעתו לאסור בגנב וכן הוא דעת הט"ז שם והפ"ח סק"ך ושם כתב הש"ך ז"ל שגם הב"ח חזר בו וציוה למוחקו וכ"כ הרב זכרון יוסף חיו"ד סי' ט"ו דע"ב ע"א דבגנב ג' פעמים נפסל יע"ש. ש"מ דרוב הפוסקים ס"ל דבגנב כמה פעמים כנ"ד הרי הוא חשוד על השחיטה ואסור לקנות מידו דבר איסור:
ובר מן דין שהם קצבים המוכרים בשר לרבים הרי הצבור יכולים לומר אין אנחנו מרוצים בכך ליקח עוד בשר מידם ויכולים הם למעבד הכי כאשר ראינו בתשו' הרמב"ם ז"ל בס' פאר הדור סי' קו"ב במי שגנב ומכר לאחרים שלא ישחוט לרבים אפילו עשה תשובה ע"ש הרי שמחמיר גם בחשוד בד"א אם הוא ממונה על רבים מטעם דאין לרבים ליכנס בספק משהו של פיסול וכיון דחשוד לשום איסור אף דשרי מדינא להכשירו לרבים אינו ראוי כמו שהכריח מז"ה הגדול ז"ל בסי' חק"ל חיו"ד ח"א סי' קנ"ו דרל"ד ע"א מתשו' הרמב"ם ז"ל הלזו ומתשו' הרא"ש ז"ל כלל ח"ן סי' ד' וכ"כ שם בסוף הסימן וז"ל וכעת נ"ל עיקר יותר וכו' וגם נ"ל עיקר דכי קי"ל דחשוד לד"א אינו חשוד לד"א אינו אלא כשאינו ממונה לרבים אבל בממונה לרבים יש להעבירו ולא להכניס לרבים בספק משהו באכילת דבר האסור ואף אם לא אמרו הרמב"ם והרא"ש הדעת נוטה כן עכ"ל וכיוצא בזה כתב שם בסי' קכ"ב דרל"ב ע"ב דבממונה רבים החמירו משם הרמב"ן ותלמידו מוהר"ד ז"ל כמו שיע"ש. גם ראיתי בתשו' אבקת רוכל סי' קפ"ו וסי' קפ"ח מהרב כמוה"ר יוסף ן' צייאח ז"ל שכתב להכריח דחשוד על הגניבה אינו חשוד על שאר איסור' ובכלל הביא דברי הטור ביו"ד סי' א' נמצא בהמה שחוטה כראוי במקום שרוב ישראל מצוים כשירה ואפילו אם נגנבה ממנו ונמצאת שחוטה ואעפ"י שהוא חשוד על הגניבה אינו חשוד על השחיטה יע"ש וכבר כתבנו לעיל משם רבני האחרונים ע"ז:
ברם שם בסי' ק"ץ דקכ"ג ע"ב כתב וז"ל ואפילו שמי שהוא חשוד על הגזילה אינו חשוד על הנבילה ולמגדר מילתא עשו כן עד שילך למקום שאין מכירים אותו גם כל ההסכמות ותקנות שעושים בקהלות לא מצד הדין עושים אלא מן התקנה ולמגדר מילתא הוא ואפ"ה כל זמן שיש באותה תקנה משום מיגדר מילתא אינם רשאים להתירה יע"ש וא"כ גם בנ"ד דהצבור וממוני הזמן וטובי העיר עם חבר עיר המה מסכימים למיגדר מילתא שלא ימכרו עוד אלו מקצבים בשר מצד (מצד) שהם גזלנים מפורסמים בכמה מיני אופנים ועוד דכיון שהיו בהם ב' עבירות גדולות האחת היא שעברו על החרם שהחרימו שלא ימכרו בשר הצריכה ניקור בלתי הראות אותה לסומכים ועברו ע"ז והרי הוא חמור יותר מדין תשו' הרא"ש ז"ל בכלל ז' בצבור שהטילו חרם שלא ישחוט אדם זולתי הטבח דאם שחט אסור לאכול משחיטתו שהרי הקהל פסלו שחיטת הכל ורשאים הצבור לאסור את המותר משום מיגדר מילתא הביאה הב"י ביו"ד סי' א' ואף על גב דכתב הפר"ח ז"ל שם סקל"א דלא אסר הרא"ש כי אם משום קנס ולא מדינא כיע"ש כבר חלק ע"ד מז"ה הגדול ז"ל שם בחק"ל חיו"ד ח"א סי' קנ"ו דרל"ב ע"א דבסיום דברי הרא"ש שם נראה דמעיקר דינא אסרו שלא יכשיל את הרבים יע"ש וא"כ כ"ש כשהטילו חרם שלא ימכרו בשר מנוקרת בלתי הראות למומחים דאיכא בודאי עון מכשול לרבים באיסור חלב דענוש כרת כי בודאי דאסורים ליקח מידם ולמכור עוד בשר. וא"ת יהיו מותרים למכור בשר דלא שייך בהו ניקור הא נמי ליתא כמ"ש הב"ד ז"ל חיו"ד דמי שנחשד בניקור בשר אם בשר דלא צריך ניקור הותר וצידד להתיר ולבסו' אסרו וכ"כ השו"ג ז"ל ביו"ד סי' ס"ד ועמ"ש בס' חיי אברהם חיו"ד סי' א' ומ"ש מורינו הרב מוהרי"ן ז"ל בס' פני מבין ח"א בחי' לסנהדרין לדכ"א דפ"ה ע"ג ע"ש.
וזאת שנית שעברו על השבועה וכבר נשאל הרב כרם שלמה ז"ל חיו"ד סי' כ"ג בשוחט שנשבע לשקר והעבירוהו מאומנותו מהו תשובתו והשיב דאם היה תשובה דח"מ בעינן תשובה חמורה שכתב בטח"מ סי' ל"ד אבל אי ליכא ביה ח"מ במלקות לבד סגי יע"ש וא"כ בנ"ד שאלו הקצבים עברו על שבועתם בדבר שיש בו ח"מ בעינן תשובה חמורה דפז"ב ובטור ח"מ סי' ל"ד. וה"ה מז"ה ז"ל שם בחק"ל חיו"ד ח"א סי' קנ"ו דרל"ב הביא דברי הרב כרם שלמה אלו ותמה עליו וז"ל והם דברי תימא דדוקא בפיסול עדות בעינן תשובה חמורה דחשוד לדבר אחד חשוד לכל אבל לגבי איסורים החשוד לד"א אינו חשוד לכל אלא לאותו דבר כמ"ש הרא"ש ז"ל וא"כ בנ"ד דנחשד על השבועה דח"מ הרי כשר הוא להיות שוחט ואינו חשוד לאותו דבר ולמה הצריך תשובה חמורה להחזירו ואי משום דהצבור העבירוהו בתשו' כל דהו סגי. אך למ"ש י"ל דדעת הרב דבשוחט לרבים דינו כפיסול עדות וחשוד לד"א חשוד לכל א"נ כל דעבר איסור דח"מ בכל האיסורים דשייך ביה איסור דחשש דח"מ כמו שצדדנו בדברי הר"ם והרא"ש ומ"מ דבריו צ"ע דהי"ל לבאר כל כי האי וכו' יע"ש והאמת כדבריו כי אין כ"כ הכרח לומר כן בדעת הרב כרם שלמה מ"מ הדין דין אמת דכל שהוא לרבים יש להחמיר טפי להעבירו שלא להכניס לרבים בספק איסור וכמ"ש מז"ה ז"ל דאפי' אם לא היו אומרים כן הר"ם והרא"ש הדעת נוטה כן.
עוד אחרת איכא בנ"ד דהצבור רשאים לקונסם יען תפסו אותם כמה פעמים לאין מספר שהוחזקו בגזל וגניבה במינים מינים שונים במשקל הבשר ליאודים ובעצמות ובגזל הגאבילה מהצבור והו"ל כאותה שאמרו בב"ק דהוה גזלנא עתיקא וקנסיה ר"ג וע"ד שכתב הרב אבקת רוכל ז"ל סי' קפ"ו ואילך כיע"ש ובר מן דין איכא עוד אחרת כי בהיותם אלו הקצבים מוכרים בשר ההכנסה לצבור להוצאות העיר שיוצאים מדמי הכנסת הגאבילה הרי היא מתמעטת והולכת בזיופיהם כדרכם וכעלילותם ואם רוצים הצבור ליקח הם הבשר מהגוים ולתת לקצבים למוכרה ע"י הם עושים תחבולות ושקרים באופן שלא ירויחו. ואחרי שנפסלו מלמכור בשר והכירום שנה תמימה באו אלי להתחנן כי אין להם אומנות אחרת והם עניים וטיפול הרבה וגם הצבור ממוני הזמן וט"ה והפרנסים בקשו ממני שאמצא להם איזה פתח תקוה ועל צד הדוחק זאת מצאתי להם תרופה להיות מוכרים בשר בחנות עם אחר כשר דהיינו שזה שנפסל יעשה מלאכה ושירות לחתוך הבשר ולשקול והאחר שהוא הכשר הוא יהיה בעל החנות למכור ולישא וליתן המעות וכן נעשה מעשה. ע"פ התנאים והתקנות הללו:
א בכל קשר ותנאי וחיוב שהם מתחייבים לכוללות העירה העי"א לא יהיה לא בשבועה ולא בקונם ואיסר ומכירתו ושחיטתו פסולה וכיוצא כי אם בעונש קנס ממון והעברה בין לזמן ובין לגמרי לפי ראות עיני כפי החטא כדי שבזה לא יכשלו בהם אחרים.
ב צריך שיתחייבו הקאייאפי'ס הי'ו שלא להיות קשר ושותפות ביניהם בשום צד כמו שהוא הסכמה בחרם מרבנים הקדמונים ז"ל וגם המנקרים בכלל חיוב זה. אמנם הקצבים הי"ו לא יהיה ביניהם חברה בכוללות כלם אך יכולים להיות ב' או ג' מהם שותפים זה עם זה.
ג חייבים הקאייאפי'ס הי"ו לפרוע איל אינפורטו די לה גאבילה מהבשר שמכרו על ידם בכל שבוע ושבוע בבל יעבור ולמרבה עד יום א' מהשבוע הבאה והיה אם לא יפרע ביום א' עספ'א די מונידה קי טומאן מהיחידים הי"ו סין באש לא ישחט לצורך חנותא שום בהמה כלל.
ד חייבים ליזהר די נו מאנדאר קוארטו אינטירו לבית בע"הב כי אם אין פ'ייסטה או לבית האבל ב"מ דוקא.
ה שלא יהיו רשאים למכור בשר אה מאס די איל ערך ני אה ריקו ני אה פרוב'י לא בקיץ ולא בחורף כלל זולת תוספת הגאבילה ושכר הקאייאפ'לוק ואם יתברר שעברו על תנאי זה סי קובראן הכולל טודה לה דימאזיאה אין טודה קארני קי וינדייו באותו שבוע.
ויו הוברר קי אסטה דוס אוקה די בשר סון חייבים די פיזאר קון פיזו אינו קון רומאנה ומשם ואילך רשאים לשקול קון רומאנה ג'וסטה וחייבים ליזהר הרבה אה פיזאר ג'וסטו בינו לשמים אי אין טופאנדוסי קי פיזארון מאנקו מאס די קינזי דרמאס פור אוקה כגזרת מוה"ר הפרד"ס ז"ל ענוש יענש ומלבד קי איס חייב מלקות גם יענשו עונש ממון לפי ראות עיני.
ז הוברר קי גואיסו טרף נו פואידין וינדיר בשום אופן אפי' בידיעה ליחיד בשום צד. אי גואיסו כשר לא יניחוהו כי אם פעם אחת ולא יותר כלל.
ח בענין המנקרים המוסמכים יחדנו להם אונה בוטיקה קי נו וינדאן קארני איליוס כלל ולא יהיה להם עסק אחר כי אם ניקור דוקא כדי שינקרו בישוב ובדקדוק יפה אי אגאן הגהה אונו אל אוטרו ביראת ה' על פניהם וינקרו כל הטאבאניס וצלע א' של כולם מכל הג'ודריאה וגם הירכים אם יזדמן להם שכרם שחייבים הקאייאפ'יס לתת להם משכרם אונה פר' פור אוקה
ט מאחר שהמנקרים יעמדו על משמרתם כנז' הסכמנו קי נינגון קאייאף פואידי סיר מנקר בשר כלל ועיקר אפי' ע"מ להראות להמוסמך באופן שכל הניקור יהיה ע"י המוסמכים דוקא ולא ע"י אחר בשום צד כלל זולת אין טומאנדו סמכה מיד המוסמכים כתחז"ל
יוד חייבים די נו אזיר משוא פנים במכירת הבשר דהיינו להצניע בשר שמן להעשירים והכחוש לבינונים ועניים אלא ידיה כלם בשוה ועיניך תראנה בתקנות ס' חנן אלקי"ם למאריה דאתרין מרן מלכא מוה"ר מוהרח"א זיע"א: