חיים ביד/צז
סימן צז[עריכה]
שאלה במי שמת לו מת ואין לו בנים שיאמרו עליו קדיש ויש לו אב ואחים מי הוא הראוי לומר קדיש האב או האחים:
תשובה נרא' לומר דהאב הוא ראוי לו' קדיש דהגם דאמרינן בסנהדרין דק"ד ע"א ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא זהו בסתם אבל בדרך תחינה ותפיל' מהני תפילת האב לבנו כדמצינו בדוד שצעק על אבשלום ואמר בני בני ועשה לו תועלת להצילו מגיהנם כדאיתא בפ"ק דסוטה ד"י וכמ"ש בהדיא רבי' הרשב"א ז"ל בתשובה ח"ב סימן מ"ט ד"ט ע"ג ובהגהותי שם אנכי בעוניי ברחמים לחיים כיע"ש בס"ד.
איברא דהיה נרא' לו' כי אם יהיה שהמת הוא אחיהם הגדול ואיכא משום מצות ו' יתירה לרבות אחיך הגדול ולפי"ד רבי' האר"י ז"ל בשער המצות הוא דחיוב כבוד האח הוא לכל אחיו הגדולים ממנו ומשמע מדברי קדשו דה"ה לחייב לכל אחיו הגדולים אחר מיתת אביהם וכו' יע"ש. ולדעת הלק"ט בח"א סימן קכ"ב החיוב הוא לאח הראשון דוקא ולפי"ד הרמב"ן בהשגות הוא דוקא כשאביהם חי משום כאו"א. ועיין להרב שבות יעקב ח"א חי"ד סימן ע"ו ומ"ש הרב ברכ"י בי"ד סי' ר"ס אות טו"ב ומז"ה בס' חק"ל חי"ד ח"ג סימן צ"ז יע"ש. והרי כיון שהמת הלזה הוי אחיהם הגדול הרי שאר אחים חייבים בכבודו ומה גם כשהוא בחיי האב לדברי הרמב"ן וכ"ש לדברי רבי' האר"י ז"ל אפי' לאחר מיתת האב כי יש להם לאחים הבאי אחריו שייכות בהולדה כמ"ש רבי' האר"י ז"ל שם ובס' עץ החיים ז"ל.
והנראה דל"מ אם אביו מקפיד בדבר באמירת קדיש בניו בעד אחיהם המת, כי בודאי אינו ראוי לומר האחים קדיש דאיכא משום כאו"א וכדברי הפוסקים שכתבו אפי' לומר קדיש על אמו. וא"כ בודאי דראוי שיאמר האב על הבנים אמנם כשהאב אינו מקפיד ואדרבא נוח"ל בהכי שבניו יאמרו קדיש על אחיהם המת בהא צריך לדעת כמאן נכריע דאם נכריע שראוי שיאמר האב משום שמצינו שתפלת האב מהני לבן ובענין דוד המע"ה שאמר בני בני וכמ"ש בגמ' וכמ"ש הרשב"א ז"ל וכמש"ל או האחים שחייבים בכבוד האח הגדול אלא דהכל לפי הענין