חיים ביד/עה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן עה[עריכה]

שאלה בהיות שמנהג עירנו אזמיר יע"א דמי שנולד בן ראשון הוא נותן להיות סנדיקוס מצד אבי הבן והבן השני הוא נותן לסנדיקוס לצד אם הילד ואירע שמצד אבי הבן כשנולד לו בן הא' לקחו לעצמו כי הגם כי המנהג הוא ליתנו לאבי אביו של הבן ולא היה אביו של אבי הבן בעיר ועכ"ז נתנו לקרובים של מצד אבי הבן ושוב נולד לו בן שני ועתה אבי של אבי הבן בא לעיר ורוצה להיות סנדיקוס כי בבן הראשון לא היה בעיר וגם כשנכנס לחופת בנו זה אבי הבן לא היה אביו בעיר ואם כן מכח הטענות אלו רוצה לדחות לקרובי האשה ולקחתו להיות הוא סנדיקוס ואבי האשה היולדת תקע את עצמו לו' יקוב הדין את ההר.

תשובה נראה לי דלא צדק אביו של אבי הבן בטענותיו אלו כי שתים זו שלא היה בעיר ביום חתונתו של אבי הבן וגם כשנולד לו הבן הראשון לא היה בעיר אין זה מעלה ומוריד כי מה שלא היה בעיר לא בא האונס מצד אבי היולדת ומצד קרוביה כ"א מצידו ומצד אבי הבן וא"כ מה פשע אבי היולדת לאבד זכותו שזכתה לו תו' עפ"י המנהג בכדי ומצאתי להרב אור נעלם ז"ל סי' י"ג דשאלו מאיתו על עיר שיש בה ב' תוקעים ותוקע הגדול ביום א' והשני ביום שני ואירע דחל יום ראשון בשבת דנדחה הב' והביא ראיה מסוגייא דסוכה נ"ה סוע"א וכן דן את הדין לענין ב' עולין לס"ת יע"ש ואין זה ענין לנ"ד כלל כי רב המרחק ביניהם משני פנים וברור. ועיין בס' שבות יעקב ח"ב סי' פ' ועיין בס' עקרי הדט סי' כ"ו אות ז'.