לדלג לתוכן

חיים ביד/עב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן עב

[עריכה]

שאלה מי שהוא מוהל וידיו מרותתות הרבה אם יכול להיות מוהל או לא:

תשובה מצאתי דבאגדת בראשית פט"ז שאמרו אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם את לעצמך נטל אברהם חרב והיה אוחז בערלתו ובא לחתוך והיה מתיירא שהיה זקן והיה מרתת מה עשה הקדוש ברוך הוא כביכול שלח ידו ואחז עמו וכו' יע"ש הרי לך דידיו מרותתות אין לו להיות מוהל ומק"ו נפקא מדין שחיטה כאשר תראה להבאה"ט ביו"ד סי' א' ס"ק כ"ז ובמ"ש שם ס"ק כ"ד בשם הרב בית יעקב סי' כ"ה ומדברי הרב נודע ביאודה ח"ב חיו"ד סי' א' נראה דלבדיקה מותר ועמ"ש הרב פרי הארץ ח"א סי' ח' וסי' י"ט ועיין נמי להרב זרע אמת ח"ג חיו"ד סי' פ' ולהר' מאיר נתיבים הפותח יד בתשו' בזה ועיין תמורה כ"ח ע"א ולהתנא בס' מש"ל הל' אסורי מזבח פ"ב דין וי"ו ולהרב פתח עינים דפ"א ע"א והגאון חסד לאברהם תאומים ביו"ד סי' א' עמד בזה בענין שוחט ולבסוף כתב וז"ל ואמנם בזה פשוט דלא חשיב ידיו מרתתים רק כשנראה לעין שידיו מרתתים בכל עת ואי אפשר לו לאחוז בסכין של שחיטה בשעור שחיטה שלא יהיו ידיו רותתים כמו שעינינו הרואות בהרבה בני אדם שידיהם רותתים ורובם יבואו לידי דרסה אבל אין להשגיח על זה שידיו רותתים באחזו כוס של משקה על כף ידו אחרי כי אין בזה דמיון לאחיזת סכין של שחיטה שאינו אוחזו על כף ידו ואין בזה מיחוש כלל ומה שרצה כת"ר לדון בהא דאמרי' בחולין כ"ד דכהן פסול כשהזקין ואמרינן שם עד כמה עד שירתת ופילפל כת"ר דעיקר פיסולו משום שאינו ראוי לשחיטה דברים אלו אין להם שחר דהרי בהדייא אמרינן שם עד שיזקין כשר לעבודה ושחיטה לאו עבודה היא כמבואר בש"ס עכ"ד וכמו צער בנפשי דזה רבות בשנים בשבתינו בב"ד של ג' כתבנו בארוכה על השוחט כמה"ר יוסף שאול ז"ל עם טובים השנים הרב שלחן המלך ז"ל והרב נחמד למראה נר"ו דהיו ידיו מרותתות ונשרף גם הפסק ההוא בליל י"א לח' אב התר"א חע"ד ול"מ ועיין להרב המחבר בסימן קכ"ח בזקן רותת לענין נשיאת כפים יע"ש: