חיים ביד/כ
סימך ך[עריכה]
והרן יע"א. כ"ח אב רחמן תרי"ח לפ"ק.
האור כי טוב מאור הגולה סבא דמשפטים הרב הגדול מעוז ומגדול זר"ק מצבתו כמוהר"ר חיים פאלאג'י הי"ו.
אחניה"ק אותותי אלה היא אמרת בשלמא למר וכל ב"ב ניה"ק. מכאן מודעה רבה להגיד כי ישר בעבור כאן מחלוקת גדולה בין החכמים ע"ע האיספירטו [ספירט, הכוהל] הנעשה מסתם יינם אם מותר לבשל בו קאפ'י א"ל שהמתיר מביא ראיות עצומות להתיר מכמה טעמי. הא' משום שכל עיקרו הוא איסורא דרבנן. והב' משום שהוא זוו"ג . והג' דאי"כ כ"א השלהבת ואינו קשורא בגחלת לפי שהגחלת הגם שיגמר מעין השלהבת עדין בכחה ושלהבתה אינה נתפסת כ"א בזמן שקצת מגוף העץ קיים אבל כאן אותן מים אם יכבה ממנו השלהבת לא חזי ולא מידי אפי' לחמם עליה. והד' לפי שהוא שלא כדרך הנאתו שמעולם לא נעשה זה האיספירטו לבשל בו שאין זה כ"א חכמה חדשה דכל עיקרו אינו עשוי אלא לשתיה או אפי' את"ל שראוי לעשות ממנו מרחץ וכדומה אליבא דמ"ד וכיון שהוא שלא כדרך הנאתו ועיקר איסורו מדרבנן ראוי להתיר בו. ומה גם שבהצטרף אלו הסניפים הגם אם יש לדחות כל אחד מהם בפ"ע אעפי"כ בהצטרפם יחד ראוי להתיר. ועוד שבלא"ה בזמן הזה כבר נמצא כך בעולם מין אחר של איספירטו הנעשה מבצל המדבר והוא בזול ומסתמא רוב האיספירטו הנמצא הוא עשוי ממנו הגם אם יהיו עדין בספק יש להקל לקנות מן הבא בידו ואין צריך לשאול מהו. ולפי כי אין לנו פנאי ע"כ סמכנו על עט"ר שלא נצטרך להראות לו ראיות ע"כ דבר ודבר באורך ודי לרו"מ בריש מילין הללו ולמחול על כבודו ולהשיב אם אסור או מותר ומה גם שיש כאן חכם אחד רשום שהוא שם במח"ק מ"מ זה טו"ב שנים וסיפר כי בהיותו שם שאול שאל האיש את רו"מ וכה השיב שיש לו ראיה ברורה מדברי הרב חיד"א זיע"א כתוב בכת"י מפורש שהוא מותר בפשיטות. אשע"כ עמו הסליחה להשיב מיד ולאלתר ונזכה לחזות בנועם דברותיו הקדושים ונגילה ונשמחה כן תזכה לראות בעה"ק אכי"ר. כ"ד נא"ה וזה מ"מ שנה א' שזכינו לקבל נועם דברותיו והאירו עינינו בשמחת טוב שלומו כן יתמיד אכי"ר ובתוכה אתיא תוך תוך כתיה"ק להרב כמוהר"י ן' וואליד הי"ו וקיימנו בה מצות שילוח כאשר הוא חפץ מאתי נא"ה עבדו הניה"ק בחי"ן ע"ה
אברהם ן' יצו
ס"ט
וזאת תשובתי אליו אורו עיני מה שראיתי כתוב באברהם מקרא מועט והלכות מרובות ישר חיליה לאורייתא ויפה כיוין לאמיתה של תורה דלית ביה מיחוש כלל ומותר גמור הוא דבר הלמד דבגדולה מזו מצינו למרנא הגאון מרן זקני ז"ל בס' חק"ל חיו"ד ח"א סי' קל"ז שעמד על דברי הרב הגדול שער המלך ז"ל בפ' י"א מהל' מ"א ועמ"ש הרב קול אליהו ח"א יו"ד סי' כ"ג ולמר בריה בס' משה ידבר בהל' מ"א סימן י"ב על ענין הטאבאקו דמזלפין אותו בסתם יינם ועמ"ש יפה דודי הרב המלך דוד נר"ו בס' נד"ל ח"א סי' צ"ב ודוק. וראה נא מאי דאסף איש טהור הרב עיקרי הדט ביו"ד סי' י"ג אות וי"ו ואות ז' ואות י"א עוד תשוב ותראה להרב ז"ל בחא"ח סי' ח"י אות ס"ה ומשם בארה לנדון דידן ועוד לו שם אות ע"א על הטאבאקו יע"ש ועיין למוה"ר לב שלמה א"ח סוס"י י"ב ולהגאון מרן זקני בס' חק"ל ח"א ליו"ד סי' ג"ן וסי' ד"ן ובספרי רוח חיים נטיתי ידי בענין הקירמיס היוצא מתולעת שני ומהתם נפקא לנדון זה גם כן כאשר עיניך תחזינה מישרים וכבר אספתי באומרים בקונ' כף החיים סי' כ"ד אות ט"ל בענין הדלקת הפיפא מנר של חלב ועיין נמי בס' יעקב לחק למוד י"ד עוד תשוב ותראה מה שפלפל בחכמה מר שארינו מוה"ר החסיד זיע"א בספרו המשובח אות היא לעולם ח"ב מע' ק' דקכ"ה ע"א בענין שלהבת של הקדש כיע"ש עכ"פ כל הני טעמי שהזכיר כת"ר נר"ו ד' וחמשה כולם טובים לנכוחים וא' מהם עולה על גביהם. דיש להתיר מכח ספק ספקא אם האיספירטו הוא מיין או ממין אחר ואת"ל מיין עברו מי יימר דהיה מסתם יינם וכזאת וכזאת חקרתי ודרשתי על ענין הרום שמוציאים ממנו איספירטו לענין פסח והגידו לי הבקיאים בטיב דראוי לסמוך עליהם והוא דיש הפרש ממקום למקום והיינו דהאינגליס לא יש בו ספק כי הוא שמרים מסוקאר. והבא ממיריקה על הרוב הוא משמרים של סוקאר זולת באיזה שנים ולכך מותר להשהותו בפסח ולא לשתותו. והבא מטריאיסטי פ'ראנסייא עשוי משמרים של יין ודגן והוא חמץ וחייב לבערו בפסח זהוא תורף דוכרן סהדותא שקבלתי דון מינה כחה דהיתרא למאי דקמן. וצור ישראל ינחנו במעגלי צדק על דבר אמת ולא נכשל לעולם ועד בשום מכשול ועון אכי"ר: