חיים ביד/כא

<< · חיים ביד · כא · >>

סימן כא

נשאלתי על כלים שמוציאים בהם שכר שזה כמו חמשה וששה שנים בריא לו שלא הוציאו בהם שכר כ"א מתאנים ותמרים ולא מענבים וצימוקים ועתה בדיעבד הוציא הישראל בכלים אלו שהיו מקדם קדמתה של גוים שכר אם יש לאסור או לא יען העיר הזאת אינן נמצאים ענבים כ"א ביוקר גדול ולא שוה להוציא שכר מענבים ואפילו מצימוקים שמביאים ממקום אחר הוא ביוקר גדול ואינו שוה להוציא מהם שכר כי כן קרוב לודאי שלא הוציאוהו הגוים בכלים אלו שכר מענבים וצימוקים אפי' זה למעלה מחמשה וששה שנים וכ"ש כי מחמשה שנים בריא לו שלא הוציאו בכלי אלו הגוים שום שכר כ"א ע"י ישראל שכר מתאנים ותמרים יורינו המורה אם מותר זה השכר שהוציא או לא

תשובה אפילו היה בריא שהיה באלו הכלים איסור בישול סתם ינם הרי ק"ל בש"ע יו"ד סי' קכ"ב סעי' וי"ו וז"ל סתם כלי גוים הם בחזקת שאינן בני יומן (להיכך) [לפיכך] אם עבר ונשתמש בהם קודם הכשר התבשיל מותר יע"ש וכאן באלו הכלים של גוים בודאי כי בעוד זמן חמשה וששה שנים [שמעיד] (שמעוד) הישראל שלא הוציאו בכלים אלו שכר מסתם יינם הרי אם יודע בודאי שיש כמה וכמה ימים ושנים בכלים אלו ששבתו ממלאכתן כי בודאי אם באלו השנים לא יבצר שהיה ימים שלא נשתמש בהם ועל הכל אם יודע בבירור שמיום שלקחם מרשות הגוי עד שבא לרשות ישראל היה שהות לפחות כ"ד שעות שאינם נעשים בני יומן די והותר כי בשנים הללו אם לא שבתו הכלים הללו לא ביום ולא בלילה הגם שהבישול בהם להוציא השכר היה הדבר היתר כל שכבר נתבטלו ממלאכתם כ"ד שעות הם אינן בני יומן וכמו כן אם לא ידע בברור מעת הוצאת הכלים מרשות גוי מחמת ספק אם נתבשל בהם סתם יינם עכ"פ בהיות ברשות ישראל שמבשל בהם היתר יודע בברור כי היה זמן שהיו בטילים כ"ד שעות מעל"ע ואח"כ בישל בהם להוציא שכר כשר גם זה מותר ברם כשלא יודע בבירור שהיה ביטול מלאכה בהם כלל הגם כי כמה ימים ושנים מבשל בה היתר הרי ק"ל ביו"ד בסי' ק"ג סעי' ז' קדרה שהיא (בלומה) [בלועה] מבשר וחלב שנתבשלו בה ביחד או בזה אח"ז וקודם שעבר לילה א' הוחמו בה מים חשיבא בת יומא עד שתשהא מעל"ע משעה שהוחמו המים יע"ש וכ"פ בסי' קכ"ב ס"ד הרי מבוא' כי אם יחמו מים אף שהם של היתר נעשה בת יומא וא"כ הה"נ כיון שמחממים בכלים אלו להוציא שכר אפי' שהוא היתר ובזה גם לפי מאי דק"ל שם בש"ע יו"ד סוף סי' ט"ז כל הכלים שישנן י"ב חדש שרו שודאי כלה כל לחלוחית יין שבהם ואפי' נתן לתוכן מים תוך י"ב חדש אין בכך כלום ואפילו יין יע"ש וכאן שעברו שנים רבות הרי כבר כלה האיסור שהיה בו מ"ת כי זה יהיה כשהוא בצונן אבל כשהוא מים חמין יהיה דינו כי כמו לענין לעשות בני יומן מחמת החמימות כמו כן לענין ישון יב"ח ונראה לחלק ולומר דבשלמא לענין קדרה בת יומא אהני החמימות לשבח הקדרה שלא תפגום טעמא והעמידו בטעם שהיה בו מחמת בישול המים כענין חוזר וניעור בפסח משא"כ בישון יב"ח כי הטעם שבודאי כלה כל לחלוחית יין שבהם א"כ כ"ש כשנותן מים או שכר ומחמם בתוך הכלי שנה אחר שנה בודאי כל הטעם שהיה בו חלף הלך לו ובלא"ה בדין קדרה גופא בת יומא שהוחמו מים חמין דבטל שיעור מעת לעת יש מקילין דסגי אפי"ה בלינת לילה כמ"ש מור"ם בהג"ה שם סס"י ק"ג יע"ש וסיים עוד מור"ם וכתב וז"ל ובמקום הפסד יש להתיר בכה"ג בשאר איסורים בכל ענין רק שיהא מעל"ע מזמן בישול האיסור יע"ש וא"כ אם בנ"ד שיש הפסד גדול אם מוכרו לגוי וגם הוא בדיעבד וגם שהוא ספק אם מעיקרא בישלו בכלים אלו סתם יינם יש להתיר בשופי מה שהוציא בדיעבד ומכאן ואילך אם בא להוציא לכתחילה יגעילם תחילה.

אלא דנשאר לנו להבין אם זה האיספריטו הוי דבר חריף כי בודאי כי אין ספק שהוא חזק הרבה והוי חריף וקי"ל דכל דבר שהוא חריף משוה ליה לבין יומו וכמ"ש מור"ם בהג"ה ביו"ד סי' צ"ה סעי' ה' יע"ש ועיין בתשו' שב יעקב חיו"ד סי' ל"ג הביאו הרב אשל אברהם ביו"ד סי' צ"ה סק"א וז"ל בתשו' שבות יעקב סי' ל"ג נשאל שנתבשל יין שרף בלי הכשר בכלי שבישלו בו יי"ש סתם יינם והתירו בדיעבד לפי שיין נפגם בכלי נחשת ובפרט שמרים וחורפיה לא מהני ביה להשביחו ע"ש ראיות חזקות ובלבד זאת סיים דבריו דבשעה שהתחיל להפליט ע"י (רתיכה) [רתיחה] אינו חריף כלל שלא נעשה י"ש עד אשר בשלו הרבה ומזיע הכיסוי ומשם נכנס לקנים עכ"ל וא"כ לנו לדעת אם זה האיספירטו ג"כ הוא נפגם כשנכנס בכלי נחשת כמו היין או לא גם כי ע"י הרתיחה מבטל החריפות או לא ועדיין צ"י ועיין בטור ובב"י ובש"ע יו"ד סי' קל"ז ועמ"ש מז"ה הגדול ז"ל בס' חק"ל חיו"ד ח"א סי' ב"ן וסי' קע"ו בענין יין ושכר אי מקרי דבר חריף יע"ש ועיין בס' עקרי הד"ט חיו"ד סי' י"ג אות ז' יע"ש.