חיים ביד/מז
סימן מז[עריכה]
נשאלתי במי שראה בעד שלו אחר שקינח מהתשמיש כמו חצי שעה בין ירכותיו ואח"ך הניחו עוד כמו חצי שעה במיטה ואח"ך הניחו בקופסא וראה מראה דומה לירוק כשעוה וכזהב עגול כשיעור עדשה ויש לו חששא כי מחמת כי סביבות המקום ההוא ממולא מזוהמת זיעת הרבה משם הוא בא זה המראה ואינו דם מחמת התשמיש יורינו אם יש להקל בזה או לא.
תשובה נראה בודאי הגמור דיש להתיר בזה שהרי קי"ל בגמ' בנידה פ' כל היד ג' דהירוק טהור וכ"פ הרמב"ם בה' (אישות) [איסורי ביאה] פי"א וכ"כ התוס' והרשב"א והר"ן והרא"ש והמרדכי וכ"כ הטור ז"ל ביו"ד רס"י קפ"ח וז"ל דבר תורה ה' דמים טמאים באשה ותו לא והאידנא שנתמעט הבקיאות חזרו לטמאות כל מי שיש בו מראה אדום בין אם הוא כהה הרבה או עמוק וכן כל מראה שחור ואין טהור אלא בשני מראות שהן הלבן והירוק ירוק ככרתי בין צהוב כזהב אפילו אם יש בו סמיכות דם והוא עב הרבה וכו' ומרן שם בב"י הביא שכל הפוסקים הנ"ל פסקו להקל מראה ירוק כזהב וכשעוה וכן פסק בש"ע ומור"ם שם בד"מ ובהג"ה והרב הלבוש שם והרש"ך והט"ז והרב גור אריה ז"ל איברא שמצינו להרב תה"ד ז"ל סי' רמ"ו שמביא משם סמ"ק ז"ל שדעתו לגמגם להתיר בירוק ולבן וכו' כבר השיב ע"ד מרן בב"י וכתב לית דחש ליה כהא וכל מה ששמעתי וראיתי דנהגו להתיר להדייא בלי שום גמגום כלל ועיקר וגם ראיתי להרב"ח ז"ל שם שהביא דברי התה"ד ז"ל הללו שהחמיר בלובן אם יש בו סמיכות והוא עב ומשמע דכ"ש בירוק כזהב וכ"כ בהגהות מוהרש"ל גם בירוק יע"ש צ"ע כי מוהר"ם מינץ כתב בשם הגדולים דאסרינן גם בירוק ומ"מ ירוק ככרתי אינו ראוי להחמיר וכו' יע"ש ועכ"ז סיים הב"ח ז"ל וז"ל אבל מדינא כל דם ירוק טהור בלי גמגום וכן דעת ב"י וכ"פ בש"ע וכ"כ הרב בהגהות שכן עיקר והכי נקיטינן עכ"ל ומאחר דשלמים וכן רבים סברו וקבילו להתיר מי יבא אחריהם ומ"ג כי נראה לע"ד דגם התה"ד לא החמיר כי אם בעד שלו ושהיא בדקה בו והרגישה בו משא"כ כשנמצא בעד שלה אחר התשמיש כי אינו כ"כ ברור
ועוד נלע"ד בנ"ד להקל כי יש לתלות כי זה המראה ירוק שעוה ובזהב הוא מסיבת זוהמת זיעא א"כ הרי יש כאן במה לתלות ועדיף טפי ממ"ש בש"ס ובפוסקים דיש לתלות בכינה ופשפש וכדומה ועוד נראה להקל מכח ס"ס ספק או הלכה כמאן דאסר בגוון ירוק ספק כמאן דמתיר ואת"ל כמאן דאסר מי יימר שהיא מהאשה ולא מן האיש והוא מתהפך ספק מן האיש ס' מן האשה ואת"ל מן האשה שמא הלכה כמ"ד שהוא טהור ועוד איכא ספק אחר כי אינו דם מעיקרא ולא בא מן המקור כ"א מראה וזיעה כשהיא מלוכלך ביותר מראהו הוא ירוק כשעוה וכזהב וגם יש עוד ספק אחר שמא אחר שהיה העד באיש אחר הקינוח בירכותיו בא לו זה המראה בעד מחמת איזה לכלוך וזוהמא שנימוח בבשרו והוא נוטה לגוון ירוק ועוד יש חששא כי אחר שהניחו במיטה חצי שעה משום נתווה זה המראה ובכן אין ספק לאסור ונכון לבו בטוח בה' ולא יאונה לצדיק כל און וכ"ש אם נמצא בעד שלו כתם קטן פחות פחות מכגריס ואינו משוך ואינו עגיל כי אם שהוא צרור קטן ביותר כצואת פרעוש בולט ע"ג העד שבדק עצמו אחר התשמיש והניחו תחת הכר ותחת הכסת ולמחר נמצא עליה זה הכתם שאינו משוך והוא עגול נראה ודאי דטהורה כמ"ש מרן בש"ע שם בסי' ק"ץ סעיף ל"ד בצדקה עצמה בעד הבדוק לה אהניחתו תחת הכר או תחת הכסת ולמח' נמצא עליו דם אם משוך טמאה שחזקתו מהקינוח ואם עגול ואין בו כגריס ועוד טהורה שאין זה אלא דם מאכולת שנהרגה תחת הכר יע"ש.