חיים ביד/סד
סימן סד[עריכה]
שאלה בראובן שמת והניח יתום ויתומה ויש לו אח שמעון ת"ח והוא מתפרנס בריוח ויכול לפרנס ליתום ויתומה שהוא הקרוב למשפחותם לבית אבותם אי בכלל חיוב שחייב לפרנסם אי חייב להשיא את היתומה א"ד כיון שנתגדלה אין לו עליו חיוב עוד.
תשובה עיין בס' עיקרי הד"ט חיו"ד סי' ז"ך אות ט"ז שהביא תשו' כ"י מהרב מוהר"י טראבוט ז"ל סימן ג"ן שהוכיח במישור דכל הנופל ח"ו בעוני אינו נופל ביד הגבאי תחילה לפרנסו רק הקרובים מחוייבים לפרנסו ומשו"ה דן וחייב קרובי יתומה הקרובים מהאב ליטפל בה ולזונה ולפרנסה ולהשיאה והביא דברי המרדכי פר"א וסמ"ג עשין קס"ב יע"ש. א"כ כאן נמי חייב שמעון להשיאה לבת ראובן אחיו אלא דראיתי להרב עקרי הד"ט שכתב וז"ל הד"ט ונראין הדברים לע"ד דהא דאמר מר לאו למימרא דחייבים הקרובים ליטפל בכל מכל כל רק להכביד עליהם יותר מאחרים בלתי קרובים דהא איהו ז"ל גופיה שם בסימן מ"ה בדין פרנסת הבן עשיר לאביו עני הביא מ"ש הטור בסי' ר"ם וכתב עוד דלא גרע האב מאחר שאינו אביו או קרובו והוא אמיד דכייפינן ליה והביא ההיא דכתובות פ' נערה ומ"ש התוס' עלה דבאושה התקינו וכו' וכתב עוד מ"ש הרשב"א דנ"ל דאפי' בבנו גדול אי אמיד כופין אותו לזונו מתורת צדקה כההיא דרבא וכופין אותו יותר משאר עשירים שבעיר יע"ש ונראה דלא יפה כח היתומה לפרנסה ולהשיאה מהקרובים מכל וכל רק להכביד עליהם יותר משאר עשירים ולא לפרנסה מגבאי צדקה שלא יתנו רק המוטל ממש עליהם כעני שאינו קרובם וזה ברור עכ"ל ולעד"ן דיתומה קרובה שאני כי כיון שבא עליו החיוב לזונה מדין קורבה כי הקרוב קודם לחיוב זה א"כ הגם כי אפי' בבנו ובבתו אינו חייב כ"א עד ששה שנים היינו בתורת חיוב אבל בתורת צדקה גם כי יעברו יותר מששה שנים מצוה צדקה מיהא איכא כמ"ש מרן בש"ע יו"ד סעיף ג' יע"ש וא"כ גם ביתומה קרובה כי אין לו מקום לסמוך א"כ הקרוב קודם לחיוב זה לזונה עליו מוטל גם להשיאה ג"כ אלא דאם יש קרובים אחרים יתנו לפי שיעור הקורבה ושיעור אשר הם אמודים להיות אחד המרבה ואחד הממעיט.
וכמו כן דן אנכי על ראובן דהיה לו בן אחד גדול בשנים ויצא לת"ר והמיר דתו ושוב חזר בו ובא לדת יאודי אכן הוא עני מדולדל וצריך להיות עין השגחתו עליו לזונו ולפרנסו עד שיתחזק ביהידות וימצא אומנות ואביו אינו רוצה אפי' לקבלו בביתו אי יש לב"ד לכופו. דנראה פשוט דאע"ג דקי"ל דאין אביו חייב לזון ולפרנס לבנו הגדול בשנים כל כה"ג שהוא בא לחסות תחת כנפי השכינה יש לנו לכופו ויש להוכיח כן מתשו' מהרשד"ם חיו"ד סי' ר"ד למדקדק בדבריו. ועוד יש להביא ראיה ממ"ש מרן בא"ח סס"י ש"ו דמותר לחלל שבת להוציא בתו שלא תשתמד ועיין מ"ש מור"ם בסי' שכ"ח ומ"ש רבני האחרונים [שני עמודים בספר ע"ו עמודים ג, ד נדפסו בטעות וכאן צ"ל עמודים אחרים] דיותר גדול ת"ת של תינוקות שב"ר יותר מלימוד ת"ח הגדולים הלומדים בישיבה וסמוכות שלו ממ"ש בשבת פ' כל כתבי קי"ט ע"ב אמ"ר יאודה אמ"ר מ"ד אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו אל תגעו במשיחי אלו תינוקות שב"ר ובנביאי אל תרעו אלו ת"ח אמר"ל משום ר"י נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות שב"ר אמ"ל ר"פ לאביי דידי ודידך מאי אמ"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא עכ"ל ושכ"כ הרב מחנ"א בה' צדקה סו' סי' י"א שיש יותר מעליותא בזה שילמוד תלמידים כל היום אשר בהבל פיהם העולם מתקיים ממה שילמדו עשרה ת"ח שעה אחת או חצי היום יע"ש והביא מ"ש מז"ה הגדול ז"ל בס' מערכי לב ח"א דרוש כ"ה דנ"א ע"ד שהקשה דמסוגייא זאת דשבת פ' כל כתבי דקאמר אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות שב"ר למ"ש ר"פ לאביי דידי ודידך מאי אינו דומה וכו' דנראה מזה דלימוד תורה של תינוקות שב"ר עדיף ואילו ממ"ש בפ"ק דברכות ח' ע"א מ"ד אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות והיינו דאמר ר"ח בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד ע"כ ופירשו מוהרש"א והרי"ף דב"כ וב"מ קטון וגדול שם הוא אלא שלומדים שם מקרא מדרש ולא עלה בידם הלכה דש"מ דלימוד ת"ח עדיף מתינוקות שב"ר וזה תכף דברי ר"ל דפ' כל כתבי והנרא' לכאו' דפליגי ונרא' ודאי דקי"ל דלימוד ת"ח עדיף שכן פסקו כהך סוגייא דברכות הרמב"ם והטור בא"ח סי' ץ' יע"ש ומזה הקשה ג"כ לדברי מוהרשד"ם בתשו' הלזו שפסק דלימוד תינוקות שב"ר עדיף מת"ת של ת"ח גדולים והביא ראיה מהך סוגייא דפ' כ"כ והרי ק' ממ"ש אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מב"כ וב"מ ששם הוא לימוד תינוקות שב"ר כדברי מוהרש"א והרי"ף וכדמוכח בב"ר ס' תולדות ע"פ הקול קול יעקב דכל זמן שתחזרו על ב"כ וב"מ אם מצאתם שם תינוקות שב"ר מצפצפים בקולם וכו' יע"ש וכן פסקו דלימוד ת"ת של ת"ח גדולים עדיף מתינוקות שב"ר והניחו בתימא ומה שרצה לתרץ ה"ה הפוסק הי"ו דמוהרשד"ם מפרש הסוגייא כפשטא דבתי כנסיות וב"מ אין בהם תינוקות שב"ר מלבד שהוא דוחק וכנראה ממאמר הב"ר בפשוט דב"כ וב"מ שבזמנם היו בהם תינוקות שב"ר עוד בה דמה בכך אם אין אנחנו מפרשים כפי' מוהרש"א והרי"ף בהא דב"כ וב"מ שאין לומדים שם תינוקות שב"ר הרי כיון שאמרו אוהב ה' שערי ציון וכו' שערים המצויינים בהלכה ולא אמרו תינוקות שב"ר וכ"ש שמביא הש"ס ראייה בתר הכי והיינו דאמר"ח בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה דש"מ דלימוד תורה שאינו בדבר הלכה אינו כ"כ חשוב לפני הקדוש ברוך הוא כמו לימוד תורה בדבר הלכה ומימלא גם לימוד תורה מתינוקות שב"ר בכלל שאר תורה וא"כ תקשי על הרב מוהרשד"ם איך פסיק ותני דלימוד תינוקות שב"ר עדיף מלימוד ת"ח גדולים כי כפי הסוגייא דברכות ואשר פסקו הפוסקים נרא' דת"ת של גדולים עדיף טפי וכקושית עט"ר מז"ה ז"ל ועוד נרא' להכריח דת"ת של גדולים עדיף מלמוד תינוקות שב"ר והוא ממ"ש בפ"ק דב"ב ח' ע"ב ע"פ והמשכילים יזהרו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות ורבנן מאי אמר רבינא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כנרא' דת"ח גדולים העוסקים בתורה הם גדולים ממלמדי תינוקות ולזה היה מקום לחלק דלענין מעלת הת"ח עצמן הלומדים בתורה ממלמדי תינוקות אבל לימוד תינוקות שב"ר עצמן עדיף מלימוד ת"ח הגדולים וכמ"ש בפ' חלק צ"ט כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לת"ח ולעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה לת"ח מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה וכו' ע"כ.
הן אמת שראיתי להרב משפטי שמואל בתשו' סי' ס"ה דמ"ח ע"ד שהביא משם תשו' הרשב"א והרא"ש להוכיח בנדון שלו דכל דאיכא משום עלויא מותר לשנות וע"ז סיים וכתב וז"ל ולע"ד מצות לימוד תינוקות הוא יותר חשובה מהרב המורה הוראות ואפי' שילמד תלמידים גדולים ואף על גב דאמרינן על מלמדי תינוקות ומצדיקי הרבים ככוכבים ורבנן מאי ואוהביו כצאת השמש בגבורתו היינו לענין שכר אבל קיום העולם ושכר הנותנים ומחזיקים עדיפא וכדאמרי' בפ' כ"כ דידי ודידך וכו' ואמר אינו דומה מי שלא טעם טעם חטא וכו' יע"ש. הרי דהרב משפטי שמואל קאי נמי כס' מוהרשד"ם דעדיף טפי לימוד תורה מתינוקות שב"ר יותר מלימוד ת"ת של גדולים ונרגש מסוגייא דב"ב ורבנן מאי וכו' וקא מתרץ ולע"ד אחרי המחי"ר נרא' דאין תירוצו מחזור [מחוור] כי לענין שיהיה קיום העולם ושכר המחזיקים עדיף טפי לימוד התינוקות מי גילה לו רז זה אחרי שאמרו ברפ"ק דאבות על ג' דברים העולם עומד על התורה וכו' ואמרו בפר"א שהוא על מקרא דאם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי וסתם תורה על תורה שלומדים הגדולים קאי וכ"ה בהדייא בפסחים ס"ח ע"ב בר"ש כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר חדאי נפשאי חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי ופריך איני והאמר"א אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנ' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ומשני כי עביד איניש אדעתא דנפשיה עביד וכו' דש"מ דגם בלימוד תורה מהגדולים מתקיים העולם וגם לענין שכר בודאי כי המחזיק ביד לומדי תורה גדול שכרו יותר מן המחזיק בלימוד תינוקות שב"ר וכן נרא' להוכיח ממ"ש במאמר דבפ' חלק דכל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא למשיא בתו לת"ח ולעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה לת"ח דש"מ דגדול שכרו וכן מ"ש בסו' כתובות ובכמה דוכתיה ועד אחרן קשה מכולם מ"ש בירוש' בסוטה פ' א"נ למד ולימד ושמר ועשה והיה סיפק בידו להחזיק ולא החזיק עליו נאמר ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת לא למד ולא לימד ולא שמר ולא עשה ולא היה סיפק בידו להחזיק והחזיק הרי הוא בכלל ברוך אשר יקים את כל דברי התורה הזאת ועיין בתשו' הרשב"ץ ח"א מסי' ק"ם ואילך כמה מעלות טובות למחזיק וחילק וסתר דברי הרמב"ם בפיה"מ למס' דאבות ובה' ת"ת דאסר לת"ח ליקח כמו שיע"ש וכמה וכמה מרבני ראשונים ואת אחרונים סתרו דברי הרמב"ם כידוע הלא המה [ע"כ הטעות וע"כ היה צריך להיות עמודים אחרים] הבינה מוהרשד"ם כפשטה ולא כמו שפי' הרי"ף ומוהרש"א דנראה מדבריהם דקאי על תשב"ר וגריעי מעלתם ממע' ת"ח כמו שכתב הוא ז"ל אלא פשטא דסוגייא היא כמו שפסקוה פוסקים והטוש"ע סי' צ' בית המדרש קבוע קדוש יותר מבהכ"נ ומצוה להתפלל בו יותר מבה"כנ והוא שיתפלל בעשרה וכו' ע"כ והרואה יראה דפשטן של דברים לא קאי על תשב"ר אלא על ב"כ וב"מ דוקא ומה שדייק בסוף דבריו דסתם ב"כ וב"מ הם לימוד תשב"ר והביא ראיה ממד' ס' תולדות נוכל לומר דאבנימוס הגרדי הוא דאמר כן חזרו על ב"כ וב"מ אם מצאתם שם תשב"ר מצפצפין בקולן וכו' אבל לפי האמת ב"כ וב"מ לחוד ות"ת של תשב"ר לחוד. ועוד דכל עיקר גדולת מעל' של תשב"ר הוא דכל יום הם לומדים בהבל פיהם שאין בהם חטא וכמ"ש הרב מחנה אפרים וא"כ אין ראיה מדר' אמי ור' אסי לא היו מתפללין בבהכ"נ לומר דלימוד ת"ח הוא יותר גדול מלימוד תשב"ר וכמ"ש כל כי האי נוכל להליץ בעד מוהרשד"ם ז"ל.
איך שיהיה בנ"ד נראה להדייא דנוכל להתיר ולשנות את מצות קניית ס"ת למצות ת"ת של תשב"ר ומה גם דבנ"ד איכא נמי מצות הכנסת אורחים כמו שבא בשאלה דמלבד דגדלה מעלתה עד לשמים וכמ"ש בשבת א"ר יוחנן גדולה הכנסת אורחים כהשכמת ביהכ"נ ורב דימי מנרדעא אמר יותר וכו' וא"ר יאודה גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה דכתי' וכו' וכמו כן בכמה דוכתי הפליגו במצות הכנסת אורחים כי היא גופה נראה בנ"ד דגדלה מעלתה מקניית ס"ת כי היא היא גרם וסיבה להחיות נפש דלים הבאים עיפים ויגיעים מן הדרך ואין להם מקום לא לישב ביום ולא ללון בלילה ואין ספק דזה שפיר מקרי הצלת נפשות וכמו שכן פ' הרא"ש בתשו' כלל ו' סי' ב' דהצלת נפשות עדיף מת"ת עוד זאת דכיון שנתחברו יחד הני תרי ת"ת והכנסת אורחים אין ספק דקדמי לס"ת כדאמרינן סמי חדא מקמי תרתי ומה גם דבנ"ד לא הוי כותב ס"ת אלא לוקח ס"ת מן השוק דגריע כחו כמ"ש במנחות א"ר גידל אמר רב הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק כתבו מעה"כ כאלו קבלו מה"ס ע"כ וא"כ נראה להדייא דמותר לשנות את המצוה ולצד היותר טוב ישאל על נדרו ויתירו לו וכמ"ש הרב הגאון עתרת החיים נר"ו תוך דבריו כ"ז כתבתי כפי דעתי הקצרה ואענותנותיה דמו"ר קא סמיכנא והיו דברי אלה כמתלמד מדבריו ודן דינא ולתשובתו הרמתה אנכי מצפה כי הוא ישיב תשובה שלימה לענין דינא ותפלתי על חכי יחי אדוני המלך לעד לעולם. ליפוש חיי שמח ובריא אולם עד כי יבוא ינון. הצעיר חיים יום טוב דאנון ס"ט.