חיים ביד/סה
סימן סה[עריכה]
חיים מדבר ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת ידיד נפשי החכם השלם והכולל עצו"ר זר"ק כמוה"ר חיים יום טוב דאנון נר"ו. על מי שנדר לקנות ס"ת ושוב רוצה לשנות המעות לבנין בית תלמוד לתינוקות שב"ר ולהכנסת אורחים אי מותר והביא ראיה דמותר ממ"ש מרן בש"ע א"ח סי' קנ"ג סעי' וי"ו מוכרים בית הכנסת וכן שאר דברים שבקדושה ואפי' ספר תורה להספקת תלמידים או ולהשיא יתומים בדמיו וכו' זת"ד הנה דין זה שפסק מרן בש"ע הוא מתשו' הריב"ש סי' רפ"ה שכתב וז"ל או שימכרו אפי' ס"ת כשר להספקת התלמידים או להשיא יתומים בדמיו דהוי דומיא ללמוד תורה ולישא אשה יע"ש. והביאה מרן בב"י א"ח סי' קנ"ג שם וכ"פ הרב הלבוש ז"ל שם סעי' י"ג והרב כנה"ג ביו"ד סי' ע"ר הגה"ט אות וי"ו יע"ש וא"כ אין ספק דמותר גמור למכור הס"ת עצמו כדי להכין מושב ובית תלמוד ללמוד בתוכו תינוקות שב"ר דזה עדיף טפי מהספקת התלמידים דהא מיהא המעות הולכים לחולין לאכול ולשתות ולכסות ולעשות בהם מה שירצה משא"כ כאן בבונה בית תלמוד הרי המעות עצמן הולכים לדבר מצוה והוא דבר המתקיים יותר כי פשיטא דמותר וגדולה מזו מצינו ס' הרא"ש הסכימו בה רוב הפוסקים דבס"ת של יחיד מותר למכור אלא שאינו רואה סי' ברכה וכמ"ש מרן בא"ח סי' קנ"ג וביו"ד סי' רנ"ב וסי' ע"ר עכ"פ אינו רואה סימן ברכה אמרו אבל איסורא ליכא וכמ"ש הרב הפרישה שם בא"ח סי' קנ"ג ובודאי כי הא דאמרינן אינו רואה סי' ברכה הוא כשמוכר הס"ת לדבר הרשות אבל לד"מ בכל אופן נראה דמלבד דאין לו קללה אלא אדרבה תבא עליו ברכה וכ"ש כשהוא למצות גדולות כאלו בית תלמוד לתינוקות שב"ר ובית להכנסת אורחים ראוי לברכה וגם לס' המאירי ג"כ שכתב בחי' למגילה ר"פ בני העיר דאף בס"ת של יחיד אם מכר בדיעבד יעשה מן הדמים מה שירצה יע"ש. נראה כי לא התיר כ"א דוקא בדיעבד אם מכר לא לכתחילה דיש לומר דזהו דוקא כשיהיה המכירה לעשות בדמיו מה שירצה בדברי חולין אבל לעשות בדמיו דבר מצוה גם הרב המאירי ז"ל מודה דמותר לכתחילה ועיין להרב מוהר"א ן' טוואה ז"ל בתשב"ץ ח"ד סי' ל"א שכתב דנהגו להקל למכור ס"ת של יחיד ולעשות בדמיו מה שירצה יע"ש וזהו אפי' קנאו ונתנו לביה"כ ק"ו בנ"ד כי עדיין לא קנאו אלא שנדר לקנות והרי אפי' במקדישו לביה"כ דאז איכא רשות אחרים עליו ולא יהיה רשאי למוכרו הרי כתב הרב מג"א בסי' זה ס"ק כ"ב דמה שסומכים העולם למכור ס"ת אפי' נתנו לביה"כ לקרות בו ומשתמש בדמיהם היינו משום דכיון דהמנהג כן הו"ל כאלו התנה בתחילה שלא תחול קדושת רבים עליהם יע"ש ועיין מ"ש הרט"ז שם סק"א והביאו הרב י"א שם בח"א בהגב"י יע"ש והרי אם כשקנה הס"ת והקדישו לביה"כ דהיה ס"ד לו' כי יכולים הצבור לעכב בידו שלא יהיה רשאי למוכרו עכ"ז מצינו טוב טעם ודעת דיכול למוכרו מחמת שכן המנהג כ"ש כשעדיין לא קנה הס"ת דודאי דהדין דין אמת דיכול לשנות דמים שהוקצו כשנדר לקנות ס"ת לשנותם למצוה אחריתי כנ"ד ומותר גמור וכמ"ש ה"ה הפוסק הי"ו.
וראיתי להחכם השלם הפוסק נר"ו שהביא תשו' מוהרשד"ם בחיו"ד סי' קס"ז שהוכיח דיותר גדול ת"ת של תינוקות שב"ר יותר מלימוד ת"ת הגדולים הלומדים בישיבה וסמוכות שלו ממ"ש בשבת פ' כל כתבי קי"ט ע"ב אמ"ר יאודה אמ"ר מ"ד אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו אל תגעו במשיחי אלו תינוקות שב"ר ובנביאי אל תרעו אלו ת"ח אמר"ל משום ר"י נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות שב"ר אמ"ל ר"פ לאביי דידי ודידך מאי אמ"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא עכ"ל ושכ"כ הרב מחנ"א בה' צדקה סו' סי' י"א שיש יותר מעליותא בזה שילמוד תלמידים כל היום אשר בהבל פיהם העולם מתקיים ממה שילמדו עשרה ת"ח שעה אחת או חצי היום יע"ש והביא מ"ש מז"ה הגדול ז"ל בס' מערכי לב ח"א דרוש כ"ה דנ"א ע"ד שהקשה דמסוגייא זאת דשבת פ' כל כתבי דקאמר אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות שב"ר למ"ש ר"פ לאביי דידי ודידך מאי אינו דומה וכו' דנראה מזה דלימוד תורה של תינוקות שב"ר עדיף ואילו ממ"ש בפ"ק דברכות ח' ע"א מ"ד אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות והיינו דאמר ר"ח בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד ע"כ ופירשו מוהרש"א והרי"ף דב"כ וב"מ קטון וגדול שם הוא אלא שלומדים שם מקרא מדרש ולא עלה בידם הלכה דש"מ דלימוד ת"ח עדיף מתינוקות שב"ר וזה תכף דברי ר"ל דפ' כל כתבי והנרא' לכאו' דפליגי ונרא' ודאי דקי"ל דלימוד ת"ח עדיף שכן פסקו כהך סוגייא דברכות הרמב"ם והטור בא"ח סי' ץ' יע"ש ומזה הקשה ג"כ לדברי מוהרשד"ם בתשו' הלזו שפסק דלימוד תינוקות שב"ר עדיף מת"ת של ת"ח גדולים והביא ראיה מהך סוגייא דפ' כ"כ והרי ק' ממ"ש אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מב"כ וב"מ ששם הוא לימוד תינוקות שב"ר כדברי מוהרש"א והרי"ף וכדמוכח בב"ר ס' תולדות ע"פ הקול קול יעקב דכל זמן שתחזרו על ב"כ וב"מ אם מצאתם שם תינוקות שב"ר מצפצפים בקולם וכו' יע"ש וכן פסקו דלימוד ת"ת של ת"ח גדולים עדיף מתינוקות שב"ר והניחו בתימא ומה שרצה לתרץ ה"ה הפוסק הי"ו דמוהרשד"ם מפרש הסוגייא כפשטא דבתי כנסיות וב"מ אין בהם תינוקות שב"ר מלבד שהוא דוחק וכנראה ממאמר הב"ר בפשוט דב"כ וב"מ שבזמנם היו בהם תינוקות שב"ר עוד בה דמה בכך אם אין אנחנו מפרשים כפי' מוהרש"א והרי"ף בהא דב"כ וב"מ שאין לומדים שם תינוקות שב"ר הרי כיון שאמרו אוהב ה' שערי ציון וכו' שערים המצויינים בהלכה ולא אמרו תינוקות שב"ר וכ"ש שמביא הש"ס ראייה בתר הכי והיינו דאמר"ח בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה דש"מ דלימוד תורה שאינו בדבר הלכה אינו כ"כ חשוב לפני הקדוש ברוך הוא כמו לימוד תורה בדבר הלכה וממילא גם לימוד תורה מתינוקות שב"ר בכלל שאר תורה וא"כ תקשי על הרב מוהרשד"ם איך פסיק ותני דלימוד תינוקות שב"ר עדיף מלימוד ת"ח גדולים כי כפי הסוגייא דברכות ואשר פסקו הפוסקים נרא' דת"ת של גדולים עדיף טפי וכקושית עט"ר מז"ה ז"ל ועוד נרא' להכריח דת"ת של גדולים עדיף מלמוד תינוקות שב"ר והוא ממ"ש בפ"ק דב"ב ח' ע"ב ע"פ והמשכילים יזהרו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות ורבנן מאי אמר רבינא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כנרא' דת"ח גדולים העוסקים בתורה הם גדולים ממלמדי תינוקות ולזה היה מקום לחלק דלענין מעלת הת"ח עצמן הלומדים בתורה ממלמדי תינוקות אבל לימוד תינוקות שב"ר עצמן עדיף מלימוד ת"ח הגדולים וכמ"ש בפ' חלק צ"ט כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לת"ח ולעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה לת"ח מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה וכו' ע"כ.
הן אמת שראיתי להרב משפטי שמואל בתשו' סי' ס"ה דמ"ח ע"ד שהביא משם תשו' הרשב"א והרא"ש להוכיח בנדון שלו דכל דאיכא משום עלויא מותר לשנות וע"ז סיים וכתב וז"ל ולע"ד מצות לימוד תינוקות הוא יותר חשובה מהרב המורה הוראות ואפי' שילמד תלמידים גדולים ואף על גב דאמרינן על מלמדי תינוקות ומצדיקי הרבים ככוכבים ורבנן מאי ואוהביו כצאת השמש בגבורתו היינו לענין שכר אבל קיום העולם ושכר הנותנים ומחזיקים עדיפא וכדאמרי' בפ' כ"כ דידי ודידך וכו' ואמר אינו דומה מי שלא טעם טעם חטא וכו' יע"ש. הרי דהרב משפטי שמואל קאי נמי כס' מוהרשד"ם דעדיף טפי לימוד תורה מתינוקות שב"ר יותר מלימוד ת"ת של גדולים ונרגש מסוגייא דב"ב ורבנן מאי וכו' וקא מתרץ ולע"ד אחרי המחי"ר נרא' דאין תירוצו מחזור [מחוור] כי לענין שיהיה קיום העולם ושכר המחזיקים עדיף טפי לימוד התינוקות מי גילה לו רז זה אחרי שאמרו ברפ"ק דאבות על ג' דברים העולם עומד על התורה וכו' ואמרו בפר"א שהוא על מקרא דאם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי וסתם תורה על תורה שלומדים הגדולים קאי וכ"ה בהדייא בפסחים ס"ח ע"ב בר"ש כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר חדאי נפשאי חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי ופריך איני והאמר"א אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנ' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ומשני כי עביד איניש אדעתא דנפשיה עביד וכו' דש"מ דגם בלימוד תורה מהגדולים מתקיים העולם וגם לענין שכר בודאי כי המחזיק ביד לומדי תורה גדול שכרו יותר מן המחזיק בלימוד תינוקות שב"ר וכן נרא' להוכיח ממ"ש במאמר דבפ' חלק דכל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא למשיא בתו לת"ח ולעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה לת"ח דש"מ דגדול שכרו וכן מ"ש בסו' כתובות ובכמה דוכתיה ועד אחרן קשה מכולם מ"ש בירוש' בסוטה פ' א"נ למד ולימד ושמר ועשה והיה סיפק בידו להחזיק ולא החזיק עליו נאמר ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת לא למד ולא לימד ולא שמר ולא עשה ולא היה סיפק בידו להחזיק והחזיק הרי הוא בכלל ברוך אשר יקים את כל דברי התורה הזאת ועיין בתשו' הרשב"ץ ח"א מסי' ק"ם ואילך כמה מעלות טובות למחזיק וחולק וסתר דברי הרמב"ם בפיה"מ למס' דאבות ובה' ת"ת דאסר לת"ח ליקח כמו שיע"ש וכמה וכמה מרבני ראשונים ואת אחרונים סתרו דברי הרמב"ם כידוע הלא המה מוהר"ם דילונזאנו בס' דרך חיים דפ"ה האריך להקשות על הרמב"ם ומוהרש"ל ביש"ש בחולין פ' א"ט סי' ט' והרב באר שבע די"ו והרב ב"ח ופו"ד ביו"ד שם סימן רמ"ו ומרן החבי"ב שם הגב"י אות ה' יע"ש.
אשר זה תמהני על דברי הרב מוהרש"ח בס' בני שמואל בתשו' סס"י ל"ה וז"ל ואין לומר דהיינו אם היה השינוי לעילוי אבל ת"ת עדיפא מנשואי יתומה לזה נראה לי דאדרבא מצוה זו עדיפא דודאי צדקה ללמד ולבקש מלמדים לקטנים אשר אין להם יכולת ודאי דעדיפא אבל הספקת לומדי בישיבה מי יתן ולא יהיה בהם חטא וכמה הפליג הרמב"ם בהל' ת"ת לאסור אותה והמתירה יודה דמידת חסידות שלא ליטול אותה וא"כ בודאי דלמצוה גדולה כזו יכול לשנות עכ"ל. ואחרי המחי"ר דבריו תמוהים דמלבד דשלמים וכן רבים קמו עמדו על ס' הרמב"ם הלזו עוד זאת כי אפי' לדברי הרב הגדול מ"ז מהרשד"ם ז"ל דאע"ג שהעדיף כח וזכות לימוד תינוקות שב"ר יותר מלימוד ת"ח הגדולים עכ"פ דעתו הוא במחזיק ישיבות הת"ח היא מצוה כמ"ש בסימן קס"ז וקע"ד ואיך יתכן שיאמר הרב ז"ל מי יתן ולא יהיה בהם חטא וכבר עלה ע"ד לו' כי כונת הרב מי יתן ולא יהיה בהם חטא לרמוז למ"ש בגמ' אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא אבל אינו אמת לו' כן בכונת דבריו שהוא מביא ראיה לזה וכמו שהפליג הרמב"ם בהל' ת"ת לאסור אותה והמתירה יודה דמידת חסידות דש"מ כי כונת דבריו שיש חטא הוא על מצות חיזוק ידי לומדי תורה וזה אינו ניתן ליאמר ומ"ש שהוא ממידת חסידות הוא לגבי הת"ח הבא להנאות דודאי אם יכול להסתפק במה שיש לו מידת חסידות הוא שאינו לוקח ולהנאות מאחרים אבל לגבי המקדיש והמחזיק איכא חיוב גמור ומצוה רבה שהיא שקולה ככל התורה כולה ודבריו צ"ע.
והיה נראה לי לומר דלימוד ת"ת מת"ח הגדולים עדיף טפי מתינוקות שב"ר יען כי לענין מה שמהני הבל תשב"ר לקיום העולם איתיה נמי בת"ת דגדולים נוסף עליהם מ"ש בפ"ק דברכות דאוהב ה' שערים המצויינים בהלכה ושאין לו להקב"ה אלא ד"א של הלכה וכמה מעלות טובות שיש לת"ח הלומד בתורה ולמחזיקים כי רבו מהרבה עד אין חקר ועד אין מספר כי כן היה נראה לע"ד להכריח דעדיף לימוד תורה מת"ח הגדולים יותר מתשב"ר ובלבד שיהיה בדבר הלכה וכן הסברא נותנת שהרי כל לימוד תורה הוא להורות הוראות לאחרים לקיים התרי"ג מצות בפועל ואם ליכא מורה בדבר הלכה מה בצע בלימוד התורה וכדעת עט"ר מז"ה ז"ל כאשר הכריח מסוגיית הש"ס דברכות ודברי מהרש"א והרי"ף בהדייא.
אבל מה נעשה כי ראינו כמה מרבני האחרונים שפסקו הלכה למעשה להפך הלא המה הרב מוהרשד"ם והרב מוהרש"ח והרב מ"ש והרב מחנ"א והרב כנה"ג כי מלבד שבס' כנה"ג הביא לדברי מוהרשד"ם ומ"ש בלתי חולק דש"מ דהכי ס"ל להלכה גם בתשובותיו בס' בעי חיי חיו"ד סימן ר"ך דקס"ד ע"ד כתב וז"ל העלינו מכל זה שיכול ב"ד ק"ק חירייא לשנות ההקדש שהקדיש הגביר הר"י אדרבי נ"ע ולתת הפירות לת"ח שבישיבת עיר חירייא וכ"ש לחברת ת"ת של תינוקות שב"ר דעדיפא מת"ת של גדולים כדאמרינן בפ' כל כתבי דידי ודידך מאי אינו דומה הבל שיש בו טעם חטא וכו' וכבר כתב מוהרש"ח סימן ל"ה דמת"ת של גדולים משנין לנישואי יתומות אבל לא מת"ת של תשב"ר וכו' יע"ש וכ"כ בסי' רכ"ב יע"ש דש"מ דהכי ס"ל להלכה ולמעשה דעדיף ת"ת מתשב"ר יותר מלימוד ת"ח גדולים וכן נראה דעת מוה"ר הגדול מוהר"י איסקאפה ז"ל בחתימתו על דברי הרב כנה"ג שם סי' רנ"א וז"ל וגם מה שבא בשאלה הסיבה משום דאמרינן כל עיר שאין לימוד תינוקות שב"ר מחרימין או מחריבין ח"ו נראה דהיא טענה מספקת דכיון דיש שם סכנה אין הולכים אחר הדין יע"ש גם הרב מוהר"י ן' ריי בס' ד"מ ח"ב סס"י קי"א דעתו כדעת מוהרש"ח והביא דברי מוהרש"ח במ"ש ומי יתן ולא יהיה בהם חטא וכו' יע"ש ויש להשיב ע"ד כי היה לו לפחות להרגיש עליו בזה וכמש"ל ואיך שיהיה גם הרב הנז' מסכים הולך דעדיף לימוד תינוקות שב"ר מלימוד הגדולים ועיין להרב זרע אברהם חא"ח סי' ז' ובס' פני יצחק ס' ראה דקמ"ב ע"ב יע"ש.
באופן דמצינו שלימים וכן רבים ה"ה מהרשד"ם מוהרש"ח הרב מ"ש הרב מחנ"א הרב מוהר"י ן' ריי הרב מוהרי"א והרב כנה"ג דסברי מרנן דעדיף לימוד תשב"ר יותר מלימוד הגדולים ומותר לשנות מת"ת של גדולים לתשב"ר ולא להפך ולענין הלכה למעשה היה ראוי לחוש לסברתם כיון שהם רבים אלא דכיון שהרב הגדול מ"ז ז"ל חלק על זה והביא סמוכות מסוגייא דברכות ודברי הרש"א והרי"ף דקיימי כותיה דעדיף לימוד ת"ח גדולים דמסקי שמעתתא אליבא דהילכתא יותר מן הלימוד של תשב"ר א"כ אם יהיה הענין שיהיו מוחזקים הת"ח או הגזברים שלהם יכולים לו' קי"ל להחזיק בהקדשם ומ"ג כי יש להם סיוע מהש"ס והפוסקים דפסקו לסוגייא דברכות וכמו כן לאידך גיסא אם הענין דהקדש התינוקות שב"ר או הגזברים שלהם הם מוחזקים בשלהם יכולים לו' קי"ל כמוהרשד"ם ודעימיה ברם כשאין שום מהם מוחזקים לכאורה היה נראה דאזלינן בתר רוב הפוסקים ורבים המה הסוברים כסברת מוהרשד"ם ודעימיה דעדיף הבל תשב"ר מלימוד ת"ח הגדולים אם לא שנאמר כי כיון דבנ"ד הרבים הללו לא זכרו לא לסוגיית הש"ס דברכות ולא להפוסקים באותה סוגייא נראה דכל כה"ג שב וא"ת עדיף דאם הקדישו לתשב"ר אין לנגוע בו להקדש ת"ח הגדולים וכמו כן אם הקדישו להקדש ת"ח אין לשנות להקדש תשב"ר כי זה נראה דכיוונו רז"ל בגמ' שם בשבת קי"ט אל תגעו במשיחי אלו תשב"ר ובנביאי אל תרעו אלו ת"ח וצריך לדעת למה סמכן זה לזה ועוד דלמה בתשב"ר קאמר אל תגעו ובת"ח אל תרעו אכן עפ"י האמור מדוקדק הטב והוא כי בהקדש תשב"ר אינו אלא להיות הקדש דמים לצורך הלימוד להכין להם (ביה) [בית] או להכין להם מלמד בשכר וכיוצא עכ"פ אינו הספקת לתת להם אוכלם כי זה בלא"ה הם סמוכים על שלחן אביהם ברם הקדש ת"ח הגדולים הוא דוקא לתת להם פרנסתם וענין קיפוח פרנסתם קרי ליה הש"ס בכמה דוכתיה הרעה וכמאמר הכתוב נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב שדרשו שאוכל ושלא אוכל וז"א אל תגעו במשיחי אלו מלמדי תינוקות שלא תגעו יד לשלוט בדבר הנוגע להם כדי שיהיה להם הכנה ללימודם אבל הוא בתנאי גמור כי ובנביאי אל תרעו שלא תשנו מהקדש ת"ח לעשות הקדש לתשב"ר ודייקו לומר בנביאי אלו ת"ח אל תרעו לקפח פרנסתם שהוא נקרא הרעה לאחרים שלא יאכלו את לחמם כי אין לשנות לא מהקדש תינוקות שב"ר לת"ח הגדולים ולא להפך לשנות מהקדש ת"ח לתשב"ר ושניהם שקולים ואין דוחים אחד מפני אידך כאמור כנ"ל כעת.
ומ"מ לענין נדון דידן היתר גמור הוא לשנות מנדר שנדר לקנות ס"ת כדי לבנות בית תלמוד שילמדו בתוכם נערי ישראל וגם שיכנסו בתוכו אורחים ללון דודאי הוי שינוי זה לעילוי טפי וכבר נתבאר מדברי הפוסקים ראשונים ואת אחרונים כי כל מה דמעלי טפי המצוה משנים לעילויא והרי נתבאר כי ענין לימוד תשב"ר עדיף טפי מלימוד ת"ת של ת"ח גדולים לדעת כל הני רבוותא וכן עשינו מעשה בעירנו אזמיר יע"א בשנת התר"א לתפ"ץ שהיתה השריפה גדולה ושלחו לידינו מעות מערי פ'ראנקיאה ממקום אחד סכום רב כמו טו"ב אלפים את' לחלקם לעניים וכה עשינו ששנינו ההקדש הלזה לעילויא והוציאנו כל המעות הללו לבנין בתי חברת ת"ת מקום שלומדים שם תשב"ר כי מותר לשנות המעות כשהוא יותר לעילוי ומ"ג כי בלא"ה הנאת הממון הלזה הכל הוא לבני עניים הלומדים בת"ת כדי שימצאו מקום ולא יהיו התינוקות נעים ונדים והולכים מדחי אל דחי וביטול תורה מתשב"ר והכל הולך למקום אחד ושלי"ת כי נבנה על תילה כל הבתים ללמוד לנערי בני ישראל וגם בלילה כעת שלא יש אוספידאל כ"א לחולים ולא לאורחים הם מתקבצים שם בלילות האורחים הבאים ללון שם כי כל זה הוי היתר גמור כפי מה שנתבאר וכיון שכן בנדון דידן מותר לשנות נדרו מקניית ס"ת לבנין חברת בית לת"ת ולאורחים כאמור ולפי שעכ"פ צריך התרת חכם כאשר הסכים עט"ר מז"ה הגדול ז"ל שם בהסכמתו בס' סל"ח שם בחיו"ד סי' ז' כמו שיע"ש הטוב בעיני אלקים ואדם הוא שיתירו לו את נדרו ויקיים המצוה לבנות בית מיוחד לת"ת שילמדו תשב"ר ועליו תבא ברכת טוב ויפה דן ויפה זיכה ה"ה הפוסק נר"ו ותפילתי קבע כי יגדיל תורתו ויאדיר וה' ברחמיו הרבים יצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות. כה דברי החותם פה אזמיר יע"א בשליש ראשון לחדש רחמים שנת התר"ח בסדר לא תאח"ר לשלמו וברוב עז ושלום החבי"ף ס"ט.