חיים ביד/כו

<< · חיים ביד · כו · >>

סימן כו

ידבר פי על מעשה שהיה כך היה כי הלכו איזה ישראלים ביום אידם של גויים עם גדול השררה שלהם הנקרא קונסול לבית ע"ז שלהם כדי ללוותו ונכנסו תוך בית ע"ז שלהם אם יש איסור בדבר ואת"ל דאסור מאי תקנתייהו שכבר נכנסו בתוכה יורינו המורה הדין מה לעשות בהם ושכמ"ה.

תשובה הנה פשיטא ודאי דאסור ליכנס לתוך בית ע"ז שלהם הנקרא אינגליז'א שעושים הכומרים עבודתם לע"ז בתוך אותה הבית וכמ"ש בפ"ק דע"ז י"ט ע"א ע"פ ורחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה שדרשו שם רחק מעליה דרכך זו מינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה ובילקוט משלי סי' ה' ע"פ זה גריס במקום מינות אפיקורוסות יע"ש ואם מינות והאפיקורוסות אסרה תורה וצריך להתרחק ממנה כ"ש ע"ז עצמה דחמירה טפי ואף על גב דמצינו בגמ' בע"ז שם ז"ך ע"ב דאדרבה מינות חמיר טפי מע"ז מ"מ להכנס אסור וכן מוכח בהדייא ממ"ש שם בגמ' ר"ח ורבי יונתן הוו אזלי באורחא מטו להני תרי שבילי חד פצי אפתחא דע"ז וחד פצי אפתחא דבי זונות א"ל חד לחבריה ניזיל אפתחא דע"ז דנכיס יצריה א"ל אידך ניזיל אפתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא וכו' ופירש"י פצי אפתחא דע"ז פתוח לפתח ע"ז כמו פצו עליך פיהם יע"ש דנראה ודאי דהשביל עצמו אחד היה פתוח לפתח ע"ז והיו עוברים לפני פתח ע"ז ולא היה שהיו נכנסים לתוך ע"ז ועכ"ז הכריעו שלא לעבור באותו שביל שהיה פתח ע"ז פתוח לאותו שביל דאסור ומכ"ש דאסור ליכנס לתוך בית שיש בה ע"ז וכ"כ התוס' בהדייא שם בע"ב בד"ה ניזיל אפתחא דבי זונות וז"ל מכאן יש ללמוד שדרך להרחיק מפתח ע"ז כל מה שיכול מדכתיב אל תקרב אל פתח ביתה ומוקמינן לעיל בע"ז שהרי היה רוצה ללכת יותר אפתחא דבי זונות יע"ש הרי דיש ליזהר מליקרב לפתח ע"ז וענין ריחוק זה הוא ד' אמות וכמ"ש בגמ' לעיל וכמה אמר ר"ח ד' אמות וכן פסק הטור ומרן בש"ע ז"ל יו"ד רס"י ק"ן וז"ל מצוה להתרחק מדרך אלילים ד"א יע"ש ואם אזהרה זו שמענו מרז"ל שלא לקרב לפתח פתוח לע"ז וצריך הרחקה ממנה ד"א כ"ש ליכנס לתוך בית ע"ז כי בודאי אסור ומה שיש לעמוד בדברי התו' אלו במ"ש ומוקמינן לעיל בע"ז שהרי מבואר בגמ' לעיל דקדריש אל תקרב אל פתח ביתה בזנות ולא בע"ז כבר עמדו בזה בס' רצוף אהבה שם בסוג' זאת ע"ד התו' ובס' מקראי קדש דס"ו ע"ב ובס' בארות המים דכ"ג ע"ד יע"ש

ועוד נראה להביא ראייה ממ"ש בעירובין דח"י ע"ב אחורי אשה ולא אחורי ע"ז ופרש"י ולא אחורי ע"ז שמא ימשך אחריה וכתיב הרחק מעליה דרכך ואמרינן בע"ז ח"י זה אפיקורוסות יע"ש ואם לילך אחריה אסור כ"ש ליכנס בתוך בית של ע"ז. ועוד נראה להוכיח דאסור ממ"ש שם בע"ז י"ב ע"א ת"ר עיר שיש בה ע"ז אסור ליכנס לתוכה ופרש"י אסור ליכנס לתוכה משום חשד דאמרי איהו נמי אזיל למפלח יע"ש וכן נראה מפי' הר"ן בהלכות שם שפי' אסור לילך שם מפני שנראה כמהלך שם לעובדה יע"ש ואם בעיר שיש בה ע"ז חשו חז"ל לחשדא כ"ש כשנכנס לתוך בית ע"ז וביום אידם ועם הגוים ביחד שנכנסים לעבוד ע"ז כי בודאי הגמור דאסור ועם שחילקו בירוש' למי שאינו בן עיר לכשהוא בן עיר שהיה חוץ לעיר והולך לביתו וכמ"ש הרא"ש והשה"ג ז"ל סביב הרי"ף ז"ל שם כיע"ש. מ"מ נראה דבנ"ד שהוא ליכנס לתוך בית ע"ז ממש אין חילוק בדבר ובכל גוונא אסור.

ונראה להביא ראייה לדברינו אלא לאסור ליכנס לתוך בית ע"ז (ממש) [ממה] שמצינו איסור ליכנס בעיר שיש בה ע"ז דודאי אסור במכ"ש שכ"כ בהדייא הרמב"ם ז"ל בפה"מ שם בפ"ק דע"ז על מתני' הלזו ז"ל לפי שאסור ליכנס בעיר שיש בה ע"ז כ"ש לדור בה וכו' ולפיכך יוודע לך שכל עיר של אומה שיש להם ע"ז בלא ספק אותה העיר אסור לעבור בה בכוונה וכ"ש לדור בה אבל אנחנו תחת ידיהם בעונותינו ושוכנים בארצם אנוסים ונתקיים בנו מה שנאמר ועבדתם אלהים אחרים מעשה ידי אדם עץ ואבן ואם העיר דינה כן ק"ו דאם בית ע"ז שהוא אסור לנו כמעט לראותו וכ"ש ליכנס בו עכ"ל וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' קמ"ט סק"א יע"ש והטור ז"ל כתב שם ביו"ד סי' קמ"ט וכ"ש שאסור ליכנס לעולם לחצר גויים אפילו לדבר עם אחד מהם וכו' ע"ש ור"ל אפילו אינו יום אידם וכ"כ הרב הפרישה ז"ל דהוא פשוט וכ"כ בשיירי ברכה יע"ש וגם הרשב"א ז"ל כתב לאסור בכה"ג דנ"ד וכמ"ש השה"ג שם סביב הרי"ף ז"ל בפ"ק דע"ז וז"ל ומשום הך טעמא דחשדא אפילו ישראל הדר בעיר שיש בה ע"ז אסור לילך לרחוב שע"ז בתוכה אם אין אותו רחוב פתוח לשווקים אחרים דנראה כהולך שם לעובדה וכ"ש שאסור ליכנס לחצר ע"ז אפילו לדבר עם אחד מהם ואפשר אפילו על עיסקי רבים ואפילו על פקוח נפש אסור ליכנס שם כדאמרינן גבי מעיין המושך מים בפני ע"ז שלא ישתה אפילו מאית אי לא שתי ע"כ ועי' במילס ע"פ אלי אלי ע"ש ובס' אור החמה ז"ל ר"ס צו דל"א ע"א כ' וז"ל מאן דמסאב גרמיה שמטמא עצמו במיני עבירות וכן בהיותו עוסק בספרי המינים וכיוצא והיותו נכנס לבתי ע"ז או המופקרות וכיוצא שמיד כח הזנות או רוח המינות מתלווה אליו ואף אם לא יפיק רצונו לפחות יטמא עצמו ובכלל זה השואלים למכשפים והרואים מתי גוים בגילוי פנים והמשחקים בלייצנות וכיוצא באלו כל אלו מושכים עליהם טומאה יע"ש ועיין בב"ר ורש"י ז"ל פ' תולדות ע"פ ויתרוצצו הבנים בקרבה וכו' כשהיתה עוברת על פתחי ע"ז וכו' ומ"ש בס' מלאכת הקדש ז"ל יע"ש ויאירו עיניך בדברות קדשו ועיין שיורי ברכה סי' קמ"ב ודוק וכתב בסה"ח ז"ל סי' תל"ה במי שנכנס לבית ע"ז שלהם שיש להתענות בכל שנה ביום שנכנס יע"ש ועיין עוד בס' החסידים סי' תתשנ"ז שכתב אין ליכנס בבית ע"ז שנאמר גבי אליעזר ואנכי פניתי הבית ומה שהיה יעקב בבית לבן לא נכנס באהלו יע"ש ועיין בס' מגיד משרים ז"ל ס' בחקתי שיש אזהרה שלא ליכנס לטיק'י ע"ש ואל תקשי לך ממה שכתב בס' אורחות חיים ז"ל בה' ברכות סי' ס"ו שכתב וז"ל הנכנס בבית ע"ז אומר אשרי שישלם לכם גמולכם שמע צעקתם אומר זובח לאלהים יחורם יצא ממנה אשרי שיאחז ונפץ עכ"ל. אפשר לומר שהוא כשנכנס באונס על דרך שכתב הרא"ש ז"ל כלל י"ט סי' טו"ב שהנכנס לבית ע"ז כדי להנצל מן המיתה שאין איסור בדבר והיינו להנצל מפני פקוח נפש ופסקו הטור ומרן בש"ע ז"ל יו"ד סי' קנ"ז ס"ג ועיין להרב ב"ח ז"ל ועה"ד סי' י"ט אות נ"ט ועיין למוה"ר תהלה לדוד ז"ל דרוש ו' לשבת זכור דקנ"ב ע"ב יע"ש. ואל יקחך לבך לומר דבזה"ז ליכא ע"ז כדכתבו הפוסקים לכמה מילי דזהו לגבי הגויים דאין לדונם לעוע"ז אכן בית טפילתם מקום מוכן לפור' דמקטרין ועושים עבודתם זכר לע"ז של קדמונים תינח דאינו ע"ז ממש נקוט מיהא פלגא דמידי סרך טומאה וסט"א לא פלט ובפרט (כשהנכס) [כשהנכנס] הוא ישראל זרע קדש דהחיצונים דבקים בו כמי שנכנס למקום הדבורים וזה פשוט וברור ושכלי וצריכים טבילה ומלקות ולתת מלבושים שנכנסו בהם לעניים מרודים דתיהוי להו כפרה.

ובאופן אחר אירע מעשה ובא לפני לבקש תקון על נפשו והוא מי שאמר בפיו ובשפתיו שהוא מין אפיקורוס ושאינו מאמין בתורת משה רבינו ע"ה וששמו כשם הגוים אם צריך כפרה ותשובה לזה ומה תהיה תשובתו. ובו בפרק הטבתי לראות בתשו' הרדב"ז החדשות ח"א סי' טו"ב דכתב במה שנהגו הטפשים לומר כמו שהקב"ה אמת כן הוא אמת דבר זה הוא עון פלילי וקרוב לכפירה וראוי לגעור באומר זה וללמדו שהוא עון ואם ישנה לייסרו על כך כפי ראות ב"ד עד שישוב ואם מבטיח לחבירו כשאומר כן חייב לקיים דבריו לאמיתם והביא ראיה לזה מתשו' מוהר"י על מי שאמר אם אעשה דבר זה לא אהיה יאודי וכו' ועי' בברי"ו וזה ימים נשאלתי על מי שאמר אעשה בזיון על קבר אביו אם לא אעשה דבר זה כי נראה לע"ד שהוא נוגע בכבוד אביו וצריך לילך על קברו ולשאול מחילה בעשרה בני אדם וקי"ל דקללה אפי' על תנאי וכן נידוי ע"ת יש לחוש וצריך התרה וידוע מ"ש בגמ' בענין אל יפתח פיו לשטן וברית כרותה לשפתים ומ"ש ע"פ יהוא יעבדנו הרבה ומ"ש הרב חיד"א ז"ל בזה אשר לו חומא במלכים ב' סי' יו"ד ועוד לו שם בישעיה סי' ו' ע"פ השמן לב העם ועיין בסה"ח סי' תע"ט ואיתא בזוה"ק ס' וישלח דקס"ז ע"ב וז"ל וכי יאות הוא לצדיקא כיעקב למחלף שמיה בשמא דמסאבא וכו' יע"ש. ושוב הראה לי רב אחאי הרב הכולל כמוהר"ר יוסף ן' עזרא נר"ו עוד אחרת בתשובת הרדב"ז החד' ח"א סימן קפ"ז ועיין תשו' מוהריב"ל ח"ג סי' ו' והביאו הרב כנה"ג בח"מ מ"א סי' ל"ד הגב"י אות ע"ז יע"ש. ובצוואות ר"י החסיד ז"ל סי' מ"ב כתב וז"ל האומר דרך שחוק או ליצנות או דרך גיזום לעשות כו"כ אפי' אומר פעם אחת צריך שיעשה כן קודם מותו יע"ש.