חיים ביד/לב
סי' לב[עריכה]
ואחשבה לדעת זאת במה שנוהגים הגוים כשמטלין יסוד חדש בבנין חדש או כשחופרין בור חדש הם שוחטים כבש אחד או תרנגול וקוברים הראש שם והשאר מאכילים לעניים וכשהפועלים גוים כמו בעירנו איזמיר יע"א שלא יש פועלים ישראלים כשבונים בניין חדש או חופרין בור חדש רוצים לעשות כסדר הזה אם יש בזה איסור משום דרכי אמוראי או לא ואען ואומר הנה בסה"ח בצוואות ר"י החסיד והביאה בכנה"ג ובס' באה"ט בי"ד סי' קע"ט שלא יבנ' בית במקום שלא היה בנין מעולם ע"ש והיא כתוב' בצוואות סי' טו"ב וע"ז אומרים העולם שיש קבלה לשחוט כבש אחד או תרנגול ולקבור הראש שם וכשאני לעצמי אחרי שלא ראיתי בשום ספר דבר זה נראה כעושה מעשה מדרכי האמורי ולא נכון לעשות כן ובהיות טוב יקח (תרגולים) [תרנגולים] זכר ונקבה כמנין בני הבית שבאותו בעל הבית הבונה ויניחם לילה שילינו שם ובבוקר יקרא לשוחט וישחטם שם לשם כפרה תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה כמו שעושין בעיו"כ ויחלקם לת"ח עניים ולחולים עניים ובזכות הצדקה שעושה ומצות כיסוי הדם שעושה במקום ההוא יגן עליו להצילו מכל מזיקין וכה יעשה בחינוך הבית הכפרות הללו אחרי שיעשה תיקון חנוכת הבית אשר סידר הרב הגדול חיד"א ז"ל וגם אנן בעניותין בס' בית אבות ודרכי חיים ובסה"ק נפש חיים מ' ח' ובסו' סה"ק ימצא חיים בס"ד ובזמנינו כל בונה בית חדש או לוקח כשעושה חנוכת הבית אחרי שמזמין מת"ח שבעיר ולומדים סדר התיקון כנז"ל זאת ועוד יש מהם עושים חילוק לכל הת"ח שבעיר וכל כי האי גוונא דבונה ביתו בצדק לא ימוט לעולם ולא תא"ר ונגע לא יקרב באהלו אמן:
והנה בעתה אינה ה' לידי ס' חדש ממש זה שמו חתם סופר וראיתי לו בחיו"ד סי' קל"ח שכתב וז"ל על מה שנמצא כתוב בס' באה"ט ביו"ד סי' קע"ט בשם צואת ריה"ח שיש סכנ' לבונה אבנים וגם לבונה בית במקום שלא היה שם בית מעולם ואמרי אינשי להניח בהבית תרנגול זכר ונקבה ולשוחטם שם ונדמה למעלתו כדרכי האמורי ואני אומר כי החוששים לדברים אלו שנאמרו משמו של הגאון ז"ל דימו שאם יניחו שם זמן מה זוג תרגולים חיים הנקראים גבר הו"ל הגברים האלו הדיורים הראשונים שבבית ובשחיטתם היינו [מיתתם] ובזה כבר מתו הדיורים הראשונים שבבית והמה פדיון נפש בעלי הבית דוגמת הכפרות שנוהגים אבל טוב יותר שלא לחוש לדברים אלו וכיוצא בהם כלל דברים שלא הוזכרו בש"ס ובפוסקים ולא ר"י החסיד חתום עליה כדמוכח ממ"ש בעצמו בסה"ח סי' תס"א וכו' וסיים בסוף דבריו וכתב וז"ל נראה דאין להקפיד בכיוצא בזה וטוב שיחנך הבית בתורה ובתפלה זמן מה כי היא חיינו ואורך ימינו עכ"ל והנה זה שכתב הרב ז"ל להרגיש ממ"ש בסה"ח סי' תס"א לעד"ן דאין בו שום סתירה כאשר יראה הרואה כי שם בסי' תס"א הוא בא לומר כי אעפ"י שיש בו חששא דנראה כדרכי האמורי שלא לשנות החלונות וכו' משום מזיקין עכ"ז מותר ולאו דרכי האמורי היא ממש כי בלא"ה מי שבונה הבנין כמו שהיה מקודם מה מקום לחוש לדרכי האמורי:
ובענין נ"ד לשחוט התרנגול ולקבור הראש בקרקע היסוד ה"ט שבאנו לחוש משום דיש שחיטה ויש לחוש לזובח לשדים וכדומה או בקבורת הראש שם דהוי כאלו מקריבה לאותו מקום אבל בלא"ה כששוחט לשם כפרת אדם זכר ונקבה כדי לאכול לעניים וכדומה שאין בו חשש זבוח וכדומה אין קפידה כלל וזה ברור: