חיים ביד/מא
סימן מא
[עריכה]שאלה מעשה שהיה ברופי'ט הטיפ'טיג'יס אשר לקחו ב' אלפים אריות בתורת עיסקא וכתבו שטר עיסקא וקציצה כנהוג איך לקחו מנהיגי הקופה מרופיט הטיפ'טיג'יס סך ב' אלפים להתעסק על ידם בעסקא ונתחייבו הם וב"כ וכל אנשי הרופ'יט הנז' לפרוע בזמן הפריעה הקרן והריוח לבעל המעות והכל ערבנים ופרענים וקבלנים רמ"ג וכו' ונתחייבו לקבל עליהם לאשר ולקיים השטר עפ"י ס' אחת זרה ורק היא יחידאה זת"ד ועתה באו לפני לדין על הריוח אם חייבים שהם טוענים שלקחו המעות וחלקו לכל יחידי הרופי'ט ולא עסקו באותן המעות ובעל המעות טוען כי מלבד כי המנהיגים בעצמן החתומים בשטר הם מודים בשטר שקבלו להתעסק ויש להם עסק גם לכל יחיד הרופי'ט רובם ככולם ימצא שיש להם עסק ואין ס' לומר לכולם שהיו להם עסק ולא הרויחו והלווים טוענים כי המעות שלקחו הוציאו אותם לצורך חטי דפסחא ולא עשו בהם שום עיסקא כלל וגם שאפי' המקבלים עצמם יש כמה מהם שלא יש להם עסק כלל ובעל המעות משיב שהרי יש בשטר תנאי רמ"ג הכל תחילה וממי שירצה יגבה הכל תחילה על הכל יורינו המורה הדין עם מי ושכמ"ה:
תשובה הנה בתחילה צריכים אנו להביא מ"ש הרשב"א בתשובותיו ה"ה בח"ד סי' קי"ב והביאה מרן בב"י בח"מ סי' קכ"ח ופסקה מור"ם בהגהה שם שכתב דפרנסי הקהל שהלוו לצורך הקהל יכולים לפרוע בעד כל הקהל וכל אחד צריך ליתן חלקו ויהיב טעמא הרשב"א ז"ל בתשו' הלזו וז"ל שהנאמנים של הקהל הם לווים וכשלוחים או אפוטרופוסים הם להקהל וכו' ואין פורע חובו שזה מוכרח הוא לפרוע מחמתו ומחמת כל הקהל וכשותפים הם ומחמת כולם לוו וכולם חייבים וכן נוהגים בכל מקום וכ"כ שם הסמ"ע סק"ט והש"ך שם סקי"ט יע"ש וכ"כ עוד הרשב"א בח"א סי' תרמ"ד והזכירה שם מרן בב"י ובח"ג סימן שצ"ג ושצ"ד ושצ"ה ובח"ה סי' קפ"ג ורנ"א וכ"כ הרב מוהרח"ש בתשו' כי באה בס' מ"ץ ח"א סי' כ"א והרב אדמת קדש ח"א חח"מ סי' ס"ג יע"ש.
א"כ ה"ה בנ"ד שהגזברים ומנהיגי הרופ'יט לקחו המעות לשם כולם בתורת עיסקא הרי כולם חייבים באותן המעות איש לפי ערכו כיון דלשם כולם לקחו אלו המעות כולם חייבים אפי' היה כתוב על שם המנהיגים לבד בלתי הזכרת שהוא לחייב לאנשי הרופ'יט וכ"ש כשכתוב בפי' דאין מקום לספק בזה כלל כאשר כתבתי בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"ב חח"מ סי' ד' ושם נשאתי ונתתי בדברי הרב קמ"ר ח"ב סי' מ' ובדברי מז"ה הגדול ז"ל בס' חק"ל חח"מ ח"א סימן ס"ה ובדברי מוהר"ר הגדול כמוהרי"ם ז"ל בס' שפת הים חא"ח סי' ה' יעש"ב בס"ד:
ולענין טענתם משום איסור רבית כי אלו המעות הוציאו להוצאותם ולא עשו שום עסק באלו המעות כלל על דבר זה נשאלתי זה כמה ימים ושנים בלוי שלקח מעות מראובן בתורה עיסקא דלוי זה אין לו מעות בעסק אחר כלל וגם המעות הללו עצמן הוציאן לצורכו להוצאותיו א"כ הרי אין לו עסק כלל כדי שיתן ריוח לחבירו וא"כ יש חשש איסו' רבית והבאתי ראיה ללמוד דין זה ממ"ש המרדכי בהגהו' בקידושין סימן תקס"ג והביאה מרן בב"י ביו"ד סי' קע"ז וז"ל הנותן מעות לחבירו למחצית שכר שנתים או ג' ושוב נמלכו ועשו קציצה ביניהם לתת לו כך לשנה דאם הלוה הוציא המעות ביציאותיו ונתן חייב להחזיר אבל אם היה מתעסק ביניהם והולך כפי תנאי הראשון ופורע מהריוח שהרויחו הנכסים כיון דמעיקרא לא בתורת איסורא אתא לידיה שדינן אאימנותיה וכו' יע"ש וכ"פ מרן הקדוש בש"ע שם סעיף ז' דאם הלוה הוציא המעות ביציאותיו ונתן ריוח הוי רבית וכו' וכ"כ הרב ז"ל הלבוש שם וכ"כ מדברי מוהריק"ו שורש קי"ט ומדברי מהריב"ל ח"ב סוס"י כ"ו וכ"כ עוד בח"א סימן כ"א וכ"פ בהדייא הרב מוהרי"ץ אריה בתשו' כי באה בס' אורים גדולים לימוד קצ"ה דמי שנתן לחבירו מעות בתורת עיסקא כנהוג והמקבל הוציא המעות לצורכו ולא נשא ונתן בהם ולא הרויח כתב הרב ז"ל דפטור מלתת ריוח המעות דהוי רבית והביא ראיה מדברי הגמ"ר ותשו' מוהריק"ו וגם הרב המחבר בלימוד קצ"ו הסכים לזה ע"ש ועיין לה"ה מוהרד"ף בס' מכתם לדוד חיו"ד סימן טו"ב.
אלא דמצינו ס' הרב מוהריב"ש ז"ל דחלק ע"ד הרב מוהרי"ץ צדקה שהובאו דבריהם שם בס' מכתם לדוד סימן כ"ב דס"ל דכל שיש לו עסק אחר חייב כמו שיע"ש ושם כתבתי דלוי פטור שלא היה לו שום עסק כלל ברם כשיש לו עסק וסחורה בחנותו כנגד אלו המעות אז אפי' אם הוציא אלו המעות לצורכו חייב וכ"כ הרב גו"ר בחיו"ד כלל ו' סוס"י ח' וז"ל וכל זה שכתבנו הוא כשאנו יודעים בבירור שזה הלוה הוא מתעסק בהם בודאי שלוקח מעות הללו וקונה בהם סחורה או אם קנה סחורה ועדיין לא פרע דמיו ופורע בהם דמי אותה סחורה שנמצאת אותה סחורה קנויה למלוה או אם יש לו סחורה ומקנה אותה לו בשביל מעותיו אמנם אם זה המתעסק הוא אדם עני ויש עליו בע"ח ואין לו בביתו ובחנותו סחורה כדי אותם מעות כדי שיקנה אותה בשביל מעותיו אלא הולך ופורע בהם חובותיו או אוכל ושותה בהם אז בודאי איסור גדול יש בדבר כי כתיבת השטר אינה ליקח רבית גמור בקוראם לו ריוח כיון שהוא אינו מתעסק במעות כי לא השטר הוא העיקר אלא המעשה עכ"ל.
ברם בנ"ד שאלו המקבלים המעות בתורת עיסקא יש מהם שיש להם חנות ועסק וסחורות כנגד כל סך המעות הללו וגם הריוח שקצבו ליתן הם מרויחים בעסקייהו בכל שנה בלי ספק ודאי שהם חייבים ואפי' אם לא יבצר גם בזה מחלוקת בפוסקים הרי כיון שנתחייבו בשטר לאשר ולקיים שטר עיסקא אפי' לפי ס' פוסק יחיד וס' זרה ושלא לו' קי"ל א"כ חייבים הם לתת ולפרוע מה שנתחייבו וכמ"ש בעניותי בתשובותי בכ"מ ובקונ' רו"ח ח"מ סי' כ"ה בכללי הקי"ל ושם כתבתי כי אפי' אם ימצא מפקפק גם בכלל זה הרי כיון שהמנהג פשוט בעירנו אזמיר יע"א לכתוב כן ברוב השטרות וגם הדיינים כשבאים לפניהם שטרות כאלו מאשירים ומקיימים להוציא מיד המוחזק ושלא לומר קי"ל והרי ידוע דהמנהג הוא דבר גדול בד"מ לדון כן כידוע מדברי הש"ס וכל הפוסקים וכ"כ הרב באר מ"ח בתשו' ח"ב חי"ד סי' ג' בענין שנשאל בשטר עיסקא שכתוב שקיבל עליו ס' הפוסק המאשר ושלא לומר קי"ל דן את הדין לחייבו לתת הריוח אפי' שהיה לו טענה שלא הרויח וכיוצא וכתוב שם בריש סי' ג' שכן הוא מנהג בשאלוניק יע"א יע"ש
ועוד מתבאר מדברי הרב ז"ל שם דטענה זאת שלא הרויח דכתבו הפוסקים דמצי למיפטר בשבועה בשטרי עיסקא שכתוב בפי' שאינו נאמן אפי' בש"ח כ"א עפ"י ב' עדים כשרים א"כ אינו נאמן אפי' בשבועה יע"ש כמו כן נלמוד ג"כ לנ"ד דגם בשטר עיסקא זה הכי כתוב בגוויה כי אינו נאמן בשבועה כ"א עפ"י ב' עדים כשרים א"כ זה חסר המציאות א"כ הרי הם חייבים מכח אודיתא שמודו שקיבלו עליהם לעסוק במעות ואם הוציאו אותם להוצאה או לפרוע כל שיש להם כנגד אלא המעות עסק אחר חייבים וכאמור.
גם טענה שלא קבלו המנהיגים המעות אלו חלקו אותם לכל יחידי הרופ'יט מלבד שיש לומר שגם אלו בכלל המקבלים עוד בה כי כיון שהם מודים שקבלו עליהם לעסוק בעסק וכמ"ש שם הרב באר מ"ח בסו"סי ג' וז"ל והיוצא מן המחובר לנ"ד הוא דלאו כל כמיניה דלוי לו' לא קבלתי המעות או לא נשאתי ונתתי בהם מאחר שהודה אף דידעינן דלא קבל המעות אמרינן דמדהודה ודאי שזיכה לו במקומו ממעותיו והיה נושא ונותן בהם ומרויח וחייב לפרוע לראובן קרן וריוח ואם עדיין מחזיק במעותיו וכובש מעותיו של ראובן חוששני לו מחטאת דקעבר בלאו דלא תעשוק את ריעך וכו' יע"ש. וא"כ גם הכא בנ"ד אין מקום לטעון שאלו המנהיגים לקחו המעות וחילקו ליחידים ולא נתעסקו באלו המעות כלל דהו"ל כטוען לא קבלתי או קבלתי ולא הרווחתי דכבר ביארנו דלאו כל כמינייהו אחרי שהם מודים בשטר שקיבלו המעות להתעסק בהם ויש להם עסק במקום אחר וגם כי לא יכולים לומר לא הרווחנו אפי' בעסקינו כי בלא"ה הרויחו ועוד דבלא"ה נתחייבו בשטר להתעסק בעסק במעות אלו ואם לא יתעסק נתחייב ליתן לו מה שפסק גם אם לא ירויח ואין בתנאי זה חשש רבית דהרי בידו לישא וליתן בהם ואינו אלא חיוב על ביטול כיסו של חבירו וכל תנאי שבממון תנאו קיים ואפי' אם לא היו לכל המנהיגים של הרופ'יט המקבלים המעות להתעסק בהם לכולם עסק מ"מ כיון שנתחייבו בשטר העיסקא הנז' דמ"ג וכו' בודאי דעל מי שיש עסק הוא חל החיוב וממנו גובה הכל תחילה וכמו שהכריח הרב באר מים חיים ז"ל שם כמו שיע"ש. וכן ראיתי לב' המאורות הגדולים רבני קושטא הרב מוהר"מ פריסקו ז"ל והרב אברהם ענבי ז"ל שהשיבו ע"ד הרב באר מים חיים ז"ל שם בסי' ד' והובא ג"כ בס' ידיו של משה חי"ד סי' ה' שאחרי אשר נשאו ונתנו בדברי הרב באר מים חיים ז"ל אסופא דמלתא הסכימו עמו במ"ש לחייבו ללוי כיון דראובן נתן לו מעותיו להתעסק בהם כפי תנאו כמו שהודה הוא עצמו שכל א' ואחד נתחייבו בכל הממון כמבואר בטוש"ע ח"מ סי' ע"ז כ"ש הכא שנתחייבו בפי' רמ"ג וכו' וכל החיובים של התנאים של השטר הם על כל אחד ואחד א"כ ראובן תובע מלוי תן לי מעותי וכל התנאים אצלך וקיים תנאך והנראה הוא שלוי כבר הרויח בעסקיו ואינו יכול לישבע שלא הרויח אלא כל טענתו היינו שאין מעותיו של ראובן אצלו ובזה אינו נאמן וממילא חייב ליתן כמו שפסק וכו' וע"ז כתבו עוד דהיה מקום לו' שיכול לישבע שלא הרויח במעותיו וכו' וחזרו ודחו כיון דבכלל החיוב שיש בשטר הוא להתעסק וכל שלא עסק נתחייב לתת מה שפסק וכו' יע"ש הרי שגם הב' הרבנים הנ"ל הם מודים בענין נ"ד שחייבים לתת הקרן והריוח וגם ה"ה מוהר"א פאלומבו ז"ל מסכים ע"ז כמו שיע"ש
פש גבן לבאר דהן אמת שכתוב בשטר דמודים מנהיגי הקופה איך לקחו אלו המעות והטילו אותם תוך כיס אחת לצורך שותפות בינם ובין בעל המעות לעסוק בעסק שיזמין השי"ת ונתחייבו הם וכ"כ חייבו לב"כ וכל יחידי הרופ'יט הנז' לפרוע הקרן והריוח וכו' רמ"ג וכו' אמנם איכא תרתי לריעותא חדא שהם לקחו המעות וחלקו אותם לרופ'יט ולא נתעסקו כלל באלו המעות וכל כי הא אנן סהדי כי לא היה ולא נברא חברה ושות' ושום עסק באלו המעות אם חייבים לתת ריוח. זאת ועוד דאף את"ל דכיון שהם מודים שלקחו המעות לעסק ויש להם עסק משלהם אין אנחנו אחראין אם הם עשו חסד לחלק אלו המעות לאחרים מ"מ אכתי צריך לדעת כיון שריוח זה הם פורעים מהקופה מכל היחידים בכללות הרי יש כמה יחידים עניים שלקחו אלו המעות והוציאו אותם והם עניים גמורים שאין להם שום עסק כלל ובאנו לדברי הרבנים הנ"ל כדבר האמור.