חיים ביד/קיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קיב[עריכה]

מתוך דבר הלכה עמדתי עמ"ש בש"ע סימן שצ"ב ס"א אא"כ לא קיים מצות פו"ר דאם נשא אשה גדולה בשנים שאינה ראויה לילד נרא' דאסור לישא בתוך ל' אפי' לא קיים מצות פו"ר ולענין מי שאין מי שישמשנו כיון שיש איתו בביתו בתו הנשואה ומשרתים שלו הרי כתב מור"ם בהגה' בשם י"א דאף מי שהוא עשיר ויכולת בידו לשכור משרתים ומשרתות מ"מ אם אין בתו או כלתו אצלו בביתו שתוכל לשמשו וכו' מקרי אין לו מי שישמשנו דש"מ דהיכא דבתו אצלו מקרי יש לו מי שישמשנו אלא דנראה להקל בבתו עמו כשהיא נשואה דיש לה רשות אחרים עליה לשמש לבעלה וגם אם היא בת בנים ומניקה ויש לה בנים קטנים כי הלואי די לה לשמש את ביתה אי מיקרי זה יש לו מי שישמשנו והנראה מדברי הרב חינוך בית יאודה סי' ץ' כי הגם כי הוא מחמיר בענין הנשואין דבעי אחר ג' רגלים עכ"ז מדהזכיר שם בתשו' הנ"ל שיש לו מי שישמשנו בתו הגדולה פנויה וכו' יע"ש יש לדקדק קצת דאם היא נשואה אין לו מי שישמשנו מיקרי יע"ש ועיין פאר יצחק מערכת א' די"א ע"ב יע"ש.

גם שמעתי טעם אחד להתיר משום הרהורי עבירה ויקרה מקרה בלתי טהור והוא ירא לנפשו ובעבור זה רוצה לישא אשה מיד בתוך שלשים הנה גם טעם זה יש על מה לסמוך ממ"ש הרב שבות יעקב ח"א סי' ק' דעוד הוסיף מדיליה טעם להיתר שבכל יום פרוץ מרובה וכו' וע"כ לשמרו מהחטא טוב שלא לאחר יע"ש והגם שנראה שהרב ז"ל לא דיבר כ"א במי שהוא פרוץ לא כן במי שהוא צדיק ואינו חוטא חטא כלל מ"מ אהני לן ה"ט לשומרו מן הקרי שהוא צניף בעלמא.

ועוד נראה לומר דמקרי אין לו מי שישמשנו בעבור לינת לילה שיהיה שוכב עמו אדם אחד כשאינו בנמצא ונשאר ישן בבית יחידי וקימ"ל בש"ס דאין לשכב יחידי בלילה וכן תרגם יב"ע בס' בראשית ע"פ לא טוב היות האדם לבדו לא תקין דיהא אדם דמיך בלחודוהי ועביד ליה איתא דתהי סמיך בקבליה יע"ש. ואין הכי נמי כי כיון דקי"ל דכשיש לו בתו פנויה (שמשמתו) [שמשמשתו] ממילא ג"כ יכולה מן הדין להיות ישנה בבית אחת עם אביו דליכא משום יחוד כדקי"ל בש"ס ובפוסקים ובטור וש"ע אה"ע רס"י כ"ב דמותר (להתחייחד) [להתייחד] האם עם בנה והאב עם בתו והוא ברור. ובהיותי בזה ראיתי דבש"ע פסק דר"ה ויוה"כ אינן חשובים כרגלים וכו' ואנכי הרוא' בס' האגודה במ"ק פ"ג סימן מ"ג כתב וז"ל ור"ה ויה"כ וחג ושמיני שלו הרי הן כרגלים גם לענין זה יע"ש. ולעד"ן שאם יהיה הענין צורך גדול יש מקום לסמוך על דברי האגודה ונפקא מינה להיכא שהיה קודם יוה"כ דחשיבי תלתא יוה"כ וסוכות וח' עצרת דהוא רגל בפני עצמו.