חיים ביד/קיא
נשאלתי על ענין השותפים דהיינו אם יש לו לאבל חברה ושותפות עם אחרים אפי' אם הוא אינו מעסק כ"א ממונו שנותן לאחרים להתעסק הגם דלהרב המבי"ט ח"א סימן ר"ס התיר אפי' תוך ג' ימים ומוהראנ"ח ח"ב סי' כ"ג אסרו אנן נהגינן לאסור ג' ימים דוקא ותו לא כדברי רש"ל בתשו' סימן ס"ז וכמ"ש הרב כנה"ג ביו"ד סימן זה הגהט"ו אות ז' וז"ל וכבר בא מעש' לידי והוריתי שאחר ג' ימים מותר וכ"ש אם הוא אינו מתעס' דלהר"ם מטראני מותר אפילו תוך ג' יע"ש ובג' ימים הללו שנהגו לאסור הוא ג' ימים שלימים ולא אמרי' בזה מקצת היום ככולו וכן הוא המנהג כמו שהעד העיד גור בארץ הזאת הרב כבוד יו"ט דצ"ד ע"ב ושכן ראה לכל הבתי דינים שקדמו ושכן שמע מפי מוה"ר הגדול בעל שורשי הים ז"ל יע"ש גם מוהר"ר הגדול כמוהר"ח מודעי ז"ל בקונטרס זכרון לראשונים דק"ס ע"ב כתב דכדברי מרן החבי"ב ראוי להורות יע"ש ועיין בספר בית אהרן ביו"ד מע' א' יע"ש וכן ראיתי בקונ' זכרונות כ"י למוה"ר בעל עבודת משא דכתב דהורה כן ושכן שמע מפיו של מוה"ר פני מבין שכתב בתשו' בן בס' מבין דבר ושוב כתב דשמע מפי השמועה דהב מוהריט"ד ז"ל שאל את פי מוה"ר זה הי"ם הגדול ואמר לו כן דג' ימים הראשונים יהיו שלמים יע"ש ולא ראה הלא היא כתובה בספר הישר בספרו כבוד יו"ט כאמור. ועיין להרב נחמד למראה ח"ב דרכ"ט ע"ב מ"ש בזה יע"ש. ומתבאר מכולם דכל זה דג' ימים היינו כשהאבל אינו מתעסק בחנות אך כשמתעסק בחנות אפי' לאחר ג' ימים אסור לפתוח החנות וכן עשה מעש' הרב בעל נח"ל בפני כמה פעמים והעיד על מר אביו ז"ל כך. ואם האבל אינו בעיר ולא ידע מהאבלות מותר שותפו לפתוח החנות כמו שהעלה בס' פרה"א ח"ג דס"א ע"ב אפי' דיושבים האבלים באותה העיר יע"ש ועיין נמי בספר זל"א ח"א ד"ה פרקמטייא ובח"ג שם ובס' כבוד יו"ט דצ"ו ע"א אות ח' ומזה דנתי הלכה למעש' דנשאלתי על אבל שיש לו שותף במאגנאציאה ואמרתי דהגם דלהרב פרה"א תלוי בידיעת בעל האבל והכא כבר הוא יושב באבלות עכ"פ אית צד אחר דהשותף דבמאגנאציאה אינו במקום האבל דהוא עיר אחרת ולא ידעו מזה והו"ל כמלאכת שבת בקציצה חוץ לתחום זכר לדבר ושיכתוב שמת לו מת הוא מוציא דיבה שלא לצורך כי מאי דוחקיה להגיד לו והוא בשב ואל תעשה וברור: