לדלג לתוכן

חיים ביד/קכד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קכד

[עריכה]

נשאלתי על רופא שהוא אבל והוא גם כן מוהל ומוכרח לצאת אפילו ביום א' לבקר חולים שיש בהם חשש סכנה ובאותו יום יש לו למול גם כן אם מותר לו למול הואיל ואשתרי ליה לצאת בשביל החולה והשבתי דהוא מותר דכיון דבלא"ה הרי הוא מוכרח לצאת מביתו אפי' ביום א' כ"ש בשאר הימים דכבר הוא יוצא מפתח ביתו לצורך חולי עמו ישראל ובהדיה דקא אזיל דרך הילוכו הוא נכנס לבית שיש בו מילה ומוהל דרך אגב ואפי' יש מוהל אחר ואצ"ל כשלא יש מוהל אחר דאז אפי' אינו מוכרח לצאת יוצא לכתחילה ועיניך תראנה למור"ם יו"ד סי' שצ"ד סעיף ג' דכתב ויש מקילין אפי' תוך ג' אף אם יש מוהל אחר בעיר יע"ש ומוה"ר אבי התעודה בס' בעי חיי חיו"ד סי' רמ"א כתב דמוהל אחר ג' ימים מותר לצאת אף במקום שאין מנהג לצאת אלא בשבת ואפי' יש שם מוהל אחר וכשאין מוהל אחר יוצא אפי' ביום ראשון ובמקום שנוהגים לצאת לביה"כ בב' ובה' יצא אפי' ביום א' אף אם יש מוהל אחר עכ"ד מינה אתה תדין לנדון שלנו במכ"ש דהותר לו לרופא להכנס לבית המילה ולמול את הבן אפי' ביומא קמא:

וראיתי להרב שמש צדקה סי' ח' שהביא פסק הראד"ף דאסר לצאת ביום א' למול דאנינות יו"א דאורייתא והרב המחבר השיב לו דבשעת המילה כבר נקבר המת והוא חה"מ דאין אבלות נוהג בו מותר וחזר הראד"ף ז"ל להשיב דעל היות חה"מ אינו מועיל לבטל אנינות יו"א ובן הרב המחבר ז"ל קיים מילי דאבוה בעוצם פלפולו ובקיאותו כיע"ש דרך ארוכה והרב מכתם לדוד ז"ל עמד בזה דקל"ז ע"ג ועיין עה"ד יו"ד סי' ל"ו אות כ"ט והרב שבות יעקב ח"א סי' פ"ו פשיטא ליה ברופא אפי' יש רופאים אחרים ובקיאים יותר דלא מכל אדם זוכה להתרפאות אך בשוחט אם יש אחר לא הותר לו לשחוט יע"ש וגם הרב כס"א יו"ד סי' ש"פ והרב חס"ל יו"ד סי' כ"ה הסכימו דאם ליכא שוחט אחר מותר ועיין בתשו' בית יעקב סי' כ"ה ולמוה"ר פאת ים מע' א' ועתה נדפס ס' מעש' אברהם ובחיו"ד סי' ג' עמד לענין השוחט ועיין בס' תורת השלמים סי' ז' לענין שמש ביה"כ ובמ"ש הרב זרע אמת סי' ק"ן ועיין עה"ד שם אות כ"ד יהא רעוא ובלע המות לנצח ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים ונהיה כולנו חיים: