חיים ביד/כח
סימן כח[עריכה]
נשאלתי במעשה שהיה שהגוים בנו תועבה חדשה וביום חנוכתה יוצא הכומר עם ע"ז בחיקו להוליכה מהתועבה ישנה לחדשה והגוים עושים נוי בכל אותו המבוי אשר עובר דרך שם הכומר עם ע"ז לעטר כל החנויות והשווקים עם עלי הדסים ולשטוח בגדים וכלים נאים לעשות נוי וכבוד לע"ז שלהם אי מותר לישראל לתקן אלו הדברים הנעשים לנוי ואם לקח שכר על זה אי בדיעבד שלא ידע שאסור אם שכרו מותר או לא.
תשובה נראה לע"ד דודאי דלכתחילה אסור דכיון דכל זה הוא לנוי לע"ז ולכבדה הרי פסק מרן בש"ע סי' לק"ט ס"ג וז"ל איזהו נוי ואיזהו תקרובת נוי כגון שמדליק לפניה נרות או שטח לפניה בגדים וכלים נאים לנוי וכו' יע"ש וזה שעושים לשטח בגדים וכלים ולעטר החנויות בעלי הדסים וכדומה הרי הוא נוי ממש לע"ז ואסור. ואם תאמר שיהיה זה האיסור כשעושה הישראל לנוי לע"ז בכונה מכוונת אבל זה שהוא עושה מלאכה לגוי בשכר וישראל אדעתא דנפשיה קא עביד והרי זה דומה למ"ש מרן בש"ע סי' קמ"ג ס"ב וז"ל אסור לבנות עם העכו"ם כיפה שמעמידים בה אלילים ואם עבר ובנה אפי' עכו"ם עצמה שכרו מותר אבל בונה הוא לכתחילה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה יע"ש. נראה לכאורה דכל עוד שאינו בונה בכיפה עצמה שמניחים בה הע"ז מותר וכאן בנ"ד שזה הישראל הוא שמתקן המקום לשים הנוי לעטר החנויות ואינו בע"ז עצמה היה אפשר להתיר. אלא שראיתי להט"ז שם סק"ב שכתב וז"ל כיפה שמעמידין בה מכאן שאסור לעשות חלונות לבית ע"ז דהיינו להחדר שע"ז בתוכה ואין להתיר משום איבה דכבר כתבו התוס' פ"ק דע"ז י"ט לענין תכשיטין של אליל דאיכא לאשתמוטי למימר דאסור לנו למיעבד תכשיטין לאליל יע"ש וא"כ כאן נמי שהוא עושה נוי לשם ע"ז נראה ודאי דאסור והרי הט"ז כתב שם לקמן סק"ד דתשמיש בתשמיש אסור וכ"כ הריטב"א בחי' לע"ז וכמ"ש הרב ערך השלחן בסי' זה יע"ש. ומ"מ אם לא ידע שהיה דבר זה אסור ועשה מלאכה בשכר ולקח המעות נראה דשכרו מותר דמק"ו נפקא דאם בנה אפילו בע"ז עצמה שכרו מותר כ"ש בעושה דבר לנוי והוא ברור ועתה נדפס ס' יד ימין להרב גאון יעקב ז"ל וראיתי מ"ש בכיוצא בזה עיין עליו:
ולאידך גיסא נשאלתי הלכה למעשה במה שרוצים דיר הגוים ליקח מעות ברבית מישראל וחושש הישראל אם יהיה אסור משום מחזיק ידי עוברי עבירה שעושים חיזוק לע"ז ע"י לקיחת אלו המעות איכא איסורא או לא. והשבתי דנראה ודאי דאיסור גמור הוא כיון דע"י לקיחת אלו המעות הם מחזיקים בית ע"ז שלהם וכדקי"ל ביו"ד סימן לק"ט דאסור להלוות לצורך בנין אלילים של עכו"ם או לתכשיטיה או למשמשיה וכ"ש למכור לה תשמישים כגון מחתות והמונע מצליח ע"כ ועיין במ"ש הרב פרשת הכסף דס"ו ע"ב וה"ד בעה"ד סי' י"ט אות טו"ב. וכן ראיתי הדבר בפי' בתשו' הרב גו"ר חח"מ כלל ה' סי' טו"ב דקנ"ג ע"א וז"ל עוד רואה אני מבין ריסי הלשון המוצע בשאלה דפוליסה זאת היא על כללות גאסיון שבדיר חרבי וא"כ כל דבר ודבר יש לדון בו כפי עניינו שעכשיו בעונותינו שרבו בעלי כיסין נותנים עיניהם לעבור על רצונו של מקום ונותנים נכסיהם בדיר כדי שיהיה הקרן שמור ולאכול פירותיהם ומחזיקים בזה ידי עוברי עבירה ורוצים בקיומה של ע"ז ה' יכפר בעד עכ"ל. ולפי דבריו נפקא מינה דגם להלוות מהם בריבית דמשביח הבית ע"ז הקאמייו יהיה אסור גם כן. אך לענין בתים וחנויות דמשכירין ספק אצלי אי דומה למעות בריבית דההיא מעותד להיות המעות בטלות כי לא כל אדם יודע אם יש להם מעות מוכנות ליתן ברבית אכן בית וחנות קלא אית ליה והיא לעיני הכל ומפרסמא מלתא ואם לא יקחנה זה יקחנה אחר וכעת אין לי פנאי לעמוד על הדבר לראות שורש ומקור הדין על בורייו. אך בזאת השבתי לשואלי דבר אם מותר לישראל לנגן לפני ע"ז כשמוציאם לשוק לסבב העיר ואת"ל דזה אסור אם מותר לישראל לנגן בבית הגוי כשיש יום אידם דנראה לע"ד ודאי כי לנגן לפני ע"ז הוא איסור גמור שהרי כתב רי"ו והביאו הרב באה"ט ביו"ד סי' קמ"ב ס"ק י"א דאסור לאדם לומר זמר נעים לפני הגוי פן יגז אותו הגוי לפני הע"ז יע"ש וא"כ כ"ש וק"ו דאסור לנגן לפני הע"ז עצמה וזה אינה צריכה לפנים וכבר מצאתי הדבר מפורש שהוא עובר על לאו ואולם לנגן בבית הגוי ביום חגם כבר נשאל על זה בס' הלק"ט ח"ב סי' ק"ח וכתב דאם איכא משום איבה מותר ובפרט למי שאומנותו בכך ואם ליכא משום איבה אסור יע"ש והביאו הרב באה"ט שם יע"ש.